מאיר נמני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר נמני
מידע אישי
לידה 29 בספטמבר 1948
דרנה, המינהל הצבאי הבריטי בלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 2017 (בגיל 68)
עמדה מגן, קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1966–1968
1968–1981
מכבי רמלה
מכבי תל אביב
נבחרת לאומית כשחקן
1974–1977 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 24 (0)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר נמני (29 בספטמבר 194825 ביוני 2017) היה כדורגלן ישראלי וקפטן מכבי תל אביב, דודו של אבי נמני.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמני החל את קריירת הכדורגל שלו בקבוצת מכבי רמלה. בילדותו היה נמני אוהד של מכבי חיפה ואף התקבל לקבוצה כשעלה לבוגרים. אולם, משפחתו התנגדה לכך ולכן עבר לשחק במכבי תל אביב בגיל 21. אחיו של מאיר, ראובן, שיחק גם הוא בשנות ה-60 במכבי רמלה, ובמכבי יפו ובתחילת שנות ה-70 עבר לבית"ר תל אביב. במהלך 12 השנים שבהן היה נמני במכבי תל אביב, שיחק בכל תפקידי ההגנה, כבלם, מגן וקשר. בתקופתו בקבוצה זכה נמני בארבע אליפויות, שני גביעי מדינה ופעמיים באליפות אסיה לקבוצות.

לזכותו 24 הופעות בנבחרת ישראל, הראשונה ב-1974 נגד נבחרת מלזיה במסגרת גביע אסיה. נמני השתתף גם במשחקי נבחרת ישראל באולימפיאדת מונטריאול ב-1976. משחקו האחרון בנבחרת היה ב-פברואר 1977 מול נבחרת קוריאה הדרומית באצטדיון רמת גן במסגרת מוקדמות מונדיאל 1978, בו שבר נמני את רגלו.[2] ב-1981 פרש נמני ממשחק בעקבות פציעה קשה במהלך משחק באצטדיון רמת גן. לאחר הפציעה החל לאמן את צפרירים חולון למשך מספר שנים. הוא הצליח להעלות את הקבוצה לליגת העל,[2] ובעונת 1988 זכתה להישגה הגדול ביותר - הפלייאוף העליון.

ב-25 ביוני 2017 הלך לעולמו ממחלת הסרטן. נטמן לצד אביו בבית העלמין החדש ברמלה.[3]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות: 4

  • 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979

גביעי מדינה: 2

  • 1969/1970, 1976/1977

אליפות אסיה לקבוצות: 2

  • 1968/1969, 1970/1971

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר גולדברג, דני דבורין, מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות, הוצאת מדיה, 2006, עמ' 158.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]