לדלג לתוכן

מאיר פינקל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר פינקל
לידה 29 באפריל 1968 (בן 57)
א' באייר תשכ"ח
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות מ-1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל השריוןחיל השריון חיל השריון
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
1987
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר פינקל (נולד ב־29 באפריל 1968) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת־אלוף, שימש עד 2019 מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית. הוא דוקטור בביולוגיה, מדע המדינה וארכאולוגיה ועוסק במחקר של אסטרטגיה, טקטיקה והיסטוריה צבאית, וכן במחקר ארכאולוגי ואקולוגי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר פינקל נולד ב־29 באפריל 1969 וגדל במושב כפר ביל"ו ליהודה ומרים פינקל.[1]

השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקל הוא בעל תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בנוירוביולגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פינקל הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני בתחום זה מאוניברסיטת חיפה. בנוסף הוא בעל תואר שני בארכאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

לפינקל יש שלושה תוארי דוקטור. תואר דוקטור בביולוגיה אבולוציונית מאוניברסיטת חיפה, בהנחיית אביתר נבו ותואר דוקטור במדעי המדינה, מאוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית אבי קובר. ב־2019 קיבל תואר דוקטור שלישי בארכאולוגיה פרהיסטורית, בנושא "מערך מחצבות הצור ובתי המלאכה הפרהיסטוריים במזרח הגליל", בהנחיית רן ברקאי, אבי גופר וארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גיוסו לצה"ל ב־1987 שובץ בחיל השריון. עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים. בהמשך שימש כמפקד פלוגת "מגן", שעימה לחם בגזרה המערבית ברצועת הביטחון בלבנון, וכמפקד גדוד 9.[2] במסגרת זאת לחם במהלך השנה הראשונה של האינתיפאדה השנייה. שירת כמפקד קורס קציני שריון במשך שנתיים שבמהלכן פעל הגדוד במבצע חומת מגן בקלקיליה ובאזור חברון. ב־2005 מונה למפקד חטיבת מרכבות הפלדה, חטיבת שריון במילואים, ולחם עימה במלחמת לבנון השנייה,[3] בקרבות בכפרים יארון, עייתרון, עיינאתא, עין אבל,[4] מארון א־ראס, בינת ג'בייל[5] וג'בל עאמל.[6] לאחר המלחמה נתמנה לרמ"ח תורת לחימה ותפיסות בזרוע היבשה,[7] ומילא את התפקיד במשך שבע שנים. ב־2014 החליט הרמטכ"ל בני גנץ למנותו למפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית,[2] והוא קודם לדרגת תא"ל. סיים את תפקידו כמפקד מרכז דדו ב־2019, ומאז משמש בתפקיד ראש תחום המחקר של המרכז. משנת 2015 משרת במילואים במפקדת פיקוד הצפון.

ב־2025 מונה לחבר בצוות המומחים לבדיקת איכות התחקירים והפקת הלקחים מטבח שבעה באוקטובר.[8]

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקל הוא חוקר רב־תחומי ובין־תחומי המשלב במחקריו רעיונות מתחומים שונים. ספרו הראשון על הגמישות בשדה הקרב מבוסס על רעיון אבולוציוני.[9] בהמשך הוא חקר שמרנות מבחירה גם בהקשר של אבני היד האשליים[10] וגם בהקשר של הארגון הצבאי,[11] תוך שימוש בהמשגה אבולוציונית.

צבא וביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תת-אלוף ד"ר מאיר פינקל מציג סיכום קצר של ספרו "הרמטכ"ל", 31 בינואר 2019

תחום המחקר העיקרי של פינקל הוא צבא וביטחון, בתחום זה פרסם עשרות מאמרים וכן מספר ספרים:

  • ב־2007 יצא לאור ספרו "על הגמישות – התמודדות עם הפתעה טכנולוגית בשדה הקרב באמצעות גמישות והסתגלות" בהוצאת מערכות. הספר שזכה בפרס יצחק שדה מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו. הספר תורגם לאנגלית ויצא לאור בשנת 2011 בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד, בשם On Flexibility.
  • ב־2013 יצא לאור קובץ מאמריו "אתגרים ומתחים בתהליך בניין הכוח" בהוצאת מערכות, עליו זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית מקורית. על בסיס ספר זה יצא לאור הספר: Military Agility, University Press Of Kentucky, 2020
  • ב־2018 יצא לאור ספרו "הרמטכ"ל - מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא" בהוצאת מערכות ומודן,[12] ועליו הוא זכה שוב בפרס מולדובן לספרות צבאית מקורית. על בסיס ספר זה יצא לאור הספר: Studies in Generalship: Lessons from the Chiefs of Staff of the Israel Defense Forces,Hoover Institution Press - Stanford University, 2021.
  • ב־2020 יצא לאור ספרו "המטכ"ל – כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן" בהוצאת מערכות ומודן.[13]
  • ב־2022 יצא לאור ספרו "מפקדת חיל־האוויר – תהליכי בניין הכוח ופיתוח התוכניות להפעלתו" בהוצאת מודן ומרכז דדו.[14]
  • ב־2022 יצא לאור הספר אותו יזם וערך "התפתחות הקרב המשולב בצה"ל – עבר, הווה ומבט לעתיד" בהוצאת מערכות ומודן.
  • ב־2023 יצא ספרו "מפקדת זרוע היבשה ומפקדות הפיקודים המרחביים" בהוצאת מודן ומרכז דדו. על ספר זה זכה פינקל בפרס מולדובן לספרות צבאית בפעם השלישית.
  • ב־2024 יצא ספרו "אמ"ן - במציאות מורכבת ומשתנה" בהוצאת מודן ומרכז דדו.

ארכאולוגיה פרהיסטורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן יד מתצוגת מוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעין ברוך

פינקל פרסם יחד עם רן ברקאי, אבי גופר וארז בן יוסף מחקרים העוסקים בכלי צור בתקופה הפלאוליתית בצפון ישראל. הוא מיפה וניתח אתרי חציבה וסיתות צור מהתקופה הפלאוליתית התחתונה והתיכונה לאורך מחשופי תצורת האאוקן תמרת[15] בגליל המזרחי, באתרים באגן נחל דישון[16] והר עכברה.[17] באתרים אלה התבצע ייצור רחב היקף של אבני יד מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, סיתות גרעיני לוולואה מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ובהמשך, גרזנים מהתקופה הנאוליתית־כלקוליתית.[15] יחד עם הארכאולוג גונן שרון והגאולוג יואב בן דור, הוא שילב סקרי שטח עם שיטות ספקטומטריות על מנת לאתר את מקורות הצור ששימשו את האתרים האשליים גשר בנות יעקב ומעיין ברוך. מסקנתו הייתה שהצור הגיע מאתר החציבה בנחל דישון, הנמצא 20 ק"מ מערבית להם.[18] בנוסף, גילה אתר חציבה ועיבוד צור מהפלאוליתית התיכונה, באתר קלע בצפון הגולן.[19]

פינקל וברקאי העלו גם כמה השערות ביחס לשימוש בכלי צור בתקופה הפלאוליתית. לטענתם, משך הזמן הארוך בו נותרו אבני היד האשליות ללא שינוי משקף שמרנות תרבותית מבחירה, שנגרמה לאור התאמתם המיטבית לטביחת יונקים גדולים.[10] פינקל וברקאי הציעו גם שמחצבות הצור היו מרכזי כוח ואולי אף אתרים קדושים לאדם הקדמון. בגליל הם נקשרו למקורות מים ולמסלולי הנדידה של פילים, ומכאן נבעה מרכזיותם.[20][21]

אקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל כזיב בגליל העליון המערבי

יחד עם אביתר נבו, פינקל חקר בסוף שנות ה־90 את המגוון הביולוגי של צמחים, חיפושיות ונמלים באתר "קניון האבולוציה II" בנחל כזיב, בגליל העליון המערבי.[22][23][24] מחקריו התמקדו בהבדלי מיקרו-אקלים חדים בין המדרון הדרומי החם והיבש של הנחלים לבין המדרון הצפוני הקריר והלח, והשפעתם על הרכב המינים, תפוצתם ושונותם העונתית והבין־שנתית. לאחר עשרים שנה חזר למעקב והרחבת המחקר באתר זה. המחקרים הראו שינוי גדול בהרכב המינים המעיד על השתנות טבעית, שאינה קשורה להשפעת אדם,[25] וכן את החשיבות של מחקר שיטתי לצורכי ניטור אמין של פרוקי רגל.[22]

נושאים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקל חוקר גם את תופעת הידע הקולקטיבי בגישה של אבולוציה תרבותית.[26]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקל נשוי ואב לשלושה, גר באבירים[27] ועבד במשרה חלקית בתור מורה להיסטוריה ואזרחות בבית הספר העל־אזורי תפן. הוא התנדב לשנת שירות פעמיים, בשנת 1986 בגרעין עודד של תנועת המושבים במועצה האזורית מבואות חרמון, ובשנת 2025 בשנת שירות למבוגרים "עכשיו הזמן" במועצה האזורית אשכול בעוטף עזה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאיר פינקל בוויקישיתוף

ממאמריו בנושאי צבא:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משפחת פינקל בירושלים ובכפר ביל"ו, באתר הקשר הרב דורי
  2. ^ 1 2 נועם שרעבי, "על תורה והדרכה", ביטאון ביבשה, גיליון 27 אפריל 2014, עמוד 27.
  3. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 343–344.
  4. ^ יוסי קופמן, מסע לוויה בבינת ג'ביל מעריב 12 באוגוסט 2006. כפי שפורסם בפורום צבא וביטחון של אתר פרש
  5. ^ אמיר זוהר, זה מה יש, ועם זה נפסיד, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
  6. ^ חטיבה 847 באתר יד לשריון.
  7. ^ סיון פלג ודניאלה בוקור, אחרי 50 שנה: נכתב התו"ל החדש של זרוע היבשה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 2 בנובמבר 2010
  8. ^ הרמטכ"ל מינה צוות חיצוני לבחינה ויישום לקחי תחקירי 7/10, באתר צה"ל, 22 במרץ 2025
  9. ^ HOW I WROTE THIS | עם מאיר פינקל, סרטון בערוץ "Co. Do", באתר יוטיוב (אורך: 37:27) דקה 11
  10. ^ 1 2 Meir Finkel, Ran Barkai, The Acheulean Handaxe Technological Persistence: A Case of Preferred Cultural Conservatism?, Proceedings of the Prehistoric Society 84, 2018-03-26, עמ' 1–19 doi: 10.1017/ppr.2018.2
  11. ^ Meir Finkel, Conservatism by choice (stability) – a necessary complement to innovation and adaptation in force design, Defence Studies 19, 2019-10-02, עמ' 392–409 doi: 10.1080/14702436.2019.1686359
  12. ^ גל פרל פינקל, מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל 2020, עמודים 103–106.
  13. ^ גל פרל פינקל, המטכ"ל – "גוף שמתמחה בניהול ובקבלת החלטות", "עדכן אסטרטגי", כרך 24 גיליון 2, אפריל 2021.
  14. ^ רון טירה, ‏מפקדת חיל האוויר, עדכן אסטרטגי, יולי 2022
  15. ^ 1 2 Meir Finkel,et al., The “Flint Depot” of prehistoric northern Israel: Comprehensive geochemical analyses of flint extraction and reduction complexes and implications for provenance studies, Geoarchaeology 34, 2019-11, עמ' 661–683 doi: 10.1002/gea.21727
  16. ^ Meir Finkel, Avi Gopher, Ran Barkai, Extensive Paleolithic Flint Extraction and Reduction Complexes in the Nahal Dishon Central Basin, Upper Galilee, Israel, Journal of World Prehistory 29, 2016-09, עמ' 217–266 doi: 10.1007/s10963-016-9097-9
  17. ^ Meir Finkel, et al., A middle paleolithic and neolithic/chalcolithic flint extraction and reduction complex at Mt. Achbara, Eastern Galilee, Israel, Archaeological Research in Asia 16, 2018-12, עמ' 14–33 doi: 10.1016/j.ara.2018.01.004
  18. ^ Meir Finkel, et al, Evidence for sophisticated raw material procurement strategies during the Lower Paleolithic—Hula Valley case study, Geoarchaeology 38, 2023-09, עמ' 649–664 doi: 10.1002/gea.21968
  19. ^ Meir Finkel, et al., Kela – A Middle Paleolithic flint extraction and reduction site in the northern Golan Heights, Journal of Archaeological Science: Reports 30, 2020-04, עמ' 102208 doi: 10.1016/j.jasrep.2020.102208
  20. ^ Meir Finkel, Ran Barkai, Quarries as Places of Significance in the Lower Paleolithic Holy Triad of Elephants, Water, and Stone, Archaeologies 20, 2024-02-21, עמ' 147–176 doi: 10.1007/s11759-024-09491-y
  21. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏נפתרה תעלומת אתרי החציבה הפרהיסטוריים: הקשר שבין האדם, הפיל ומקור המים, באתר "הידען", 27 במרץ 2024
  22. ^ 1 2 Meir Finkel, et al., Arachnid Assemblage Composition Diverge between South- and North-Facing Slopes in a Levantine Microgeographic Site, Diversity 16, 2024-09-03, עמ' 540 doi: 10.3390/d16090540
  23. ^ Meir Finkel, et al., Species interslope divergence of ants caused by sharp microclimatic stresses at ‘Evolution Canyon’ II, Lower Nahal Keziv, western Upper Galilee, Israel, Israel Journal of Entomology 45, 2015-10-01, עמ' 63–73
  24. ^ Meir Finkel, et al., Biodiversity and interslope divergence of vascular plants caused by sharp microclimatic differences at "Evolution Canyon II", Lower Nahal Keziv, Upper Galilee, Israel, Israel Journal of Plant Sciences 49, 2001-01-01, עמ' 285–296 doi: 10.1560/H8TG-HL9L-2D2P-TAGJ
  25. ^ Meir Finkel, et al., Assessing Natural Variation as a Baseline for Biodiversity Monitoring: The Case of an East Mediterranean Canyon, Ecologies 6, 2025-03-11, עמ' 24 doi: 10.3390/ecologies6010024
  26. ^ Meir Finkel, Ehud Lamm, Cultural evolution beyond the individual: what human collective knowledge adds to high fidelity copying, Biology & Philosophy 40, 2025-06 doi: 10.1007/s10539-025-09982-4
  27. ^ HOW I WROTE THIS | עם מאיר פינקל, סרטון בערוץ "Co. Do", באתר יוטיוב (אורך: 37:27), דקה 5


מפקדי חטיבת מרכבות הפלדה
עוזי קרן • משה פלד • מאיר גחטן • גבי לסטר • אריאל פלג • יעקב ברק • בני פרץ • מאיר פינקל • צביקה צורן • ניר בן דוד • עמיחי יודנפרוינד • ערן שני • רונן תמים
מפקדי מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
(ראשי המכון לחקר תורת המערכה: דב תמרי • שמעון נוה)

איתי ברון • יורם חמו • מאיר פינקל • ערן אורטל • איל פכט

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מאיר_פינקל&oldid=42468337"