מאיר קרליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר קרליץ

הרב מאיר קָרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה. אחיו הבכור של החזון איש.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב שמריהו יוסף קרליץ, רב בעיירה קוסובה שבפלך הורדנה (רוסיה הלבנה), בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אמו ראשה לאה הייתה בתו של הרב שאול קצנלבוגן, רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין. בצעירותו למד בסמרגון, יחד עם קבוצת תלמידים מישיבת וולוז'ין שנסגרה באותה תקופה. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 נישא למרים, בתו של הרב שלמה הכהן, בעל ה"חשק שלמה", זקן רבני וילנה. במשך מספר שנים התגורר בווילנה והקים בה ישיבה. לאחר פטירת חותנו התמנה כמו"ץ שם. כעבור מספר שנים התמנה כרבה של העיירה לכוביץ' שבמחוז ברסט (כיום בבלארוס).

היה מקורב לחפץ חיים ולרב חיים עוזר גרודזנסקי, וסייע להם בהקמת ועד הישיבות בפולין.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. היה ממייסדי ועד הישיבות בארץ ישראל וממניחי היסוד של החינוך העצמאי. שימש חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

שימש כרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל. בשנת תשי"א (1951) התפטר מתפקידו בנימוק שאנשי המפלגה אינם שומעים "לדבריו, לעצתו ולפסקיו"[1], אולם כמה חודשים לאחר מכן חזר לשמש בתפקיד והורה לחברי פא"י להצביע לרשימתה בבחירות לכנסת השנייה[2].

בסוף ימיו עבר לגור בבני ברק. נקבר בסמוך לאחיו החזון איש, בבית הקברות שומרי שבת. לאחר פטירתו הוקמה על שמו ישיבת בית מאיר בבני ברק, על ידי חתנו, הרב זלמן רוטברג.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך מכתב ההתפטרות, טבת תשי"א: "השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י.
  2. ^ חיים שלם, אי של אפשר, ירושלים תשע"ג, עמ' 345