לדלג לתוכן

מאיר קרליץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר קרליץ
לידה 1875 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1955 (בגיל 80 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים, מועצת גדולי התורה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שמריהו יוסף קרליץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים שלמה שמשון קרליץ, חיים שאול קרליץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה. אחיו הבכור של החזון איש.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב שמריהו יוסף קרליץ, רב בעיירה קוסובה שבפלך הורדנה (רוסיה הלבנה), בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אמו ראשה לאה הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבוגן, רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין. בצעירותו למד בסמרגון, יחד עם קבוצת תלמידים מישיבת וולוז'ין שנסגרה באותה תקופה. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 נישא למרים, בתו של הרב שלמה הכהן, בעל ה"חשק שלמה", זקן רבני וילנה. במשך מספר שנים התגורר בווילנה והקים בה ישיבה. לאחר פטירת חותנו התמנה כמו"ץ שם. בתקופה זו היה פעיל בתנועת המזרחי, ודרש מטעמה בווילנה, עד שפרש מן התנועה, כנראה בעקבות פולמוס בחירת הרב יצחק רובינשטיין לרבנות וילנה.[1] כעבור מספר שנים התמנה כרבה של העיירה לכוביץ' שבמחוז ברסט (כיום בבלארוס).

היה מקורב לחפץ חיים ולרב חיים עוזר גרודזנסקי, וסייע להם בהקמת ועד הישיבות בפולין.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. היה ממייסדי ועד הישיבות בארץ ישראל וממניחי היסוד של החינוך העצמאי. שימש חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

שימש כרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל. בשנת תשי"א (1951) התפטר מתפקידו בנימוק שאנשי המפלגה אינם שומעים "לדבריו, לעצתו ולפסקיו"[2], אולם כמה חודשים לאחר מכן חזר לשמש בתפקיד והורה לחברי פא"י להצביע לרשימתה בבחירות לכנסת השנייה[3].

בסוף ימיו עבר לגור בבני ברק. נקבר בסמוך לאחיו החזון איש, בבית הקברות שומרי שבת. לאחר פטירתו הוקמה על שמו ישיבת בית מאיר בבני ברק, על ידי חתנו, הרב זלמן רוטברג.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי למרים. מילדיהם:

עץ משפחת קרליץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשא לאה
רשא לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דינה בדנה
דינה בדנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בדאנה
בדאנה
 
 
צביה
צביה
 
 
בתיה
בתיה
 
 
הניה חיה
הניה חיה
 
פעשא מרים
פעשא מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה
שרה
 
 
שולמית
שולמית
 
אסתר יענטא
אסתר יענטא
 
 
 
 
 
 
חיים סוויאטיצקי
חיים סוויאטיצקי
 
יוספה ברזם
יוספה ברזם
אהובה
אהובה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודית
יהודית
 
שלמה אלפא
שלמה אלפא
 
לאה
לאה
 
 
 
לאה
לאה
 
 
אלישבע
אלישבע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה
שרה
 
יהודית
יהודית
 
 
גולדי
גולדי
 
חנה
חנה
 
 

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. בנימין בראון, ‏'ראוי להמחזיקים בתורת ה' לדעת את גדוליה באופיים האמיתי', המעין חנוכה תשע"ב; וראו המסמכים במשפחת החזו"א בפורום 'אוצר החכמה'.
  2. מתוך מכתב ההתפטרות, טבת תשי"א: "השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י.
  3. חיים שלם, אי של אפשר, ירושלים תשע"ג, עמ' 345