לדלג לתוכן

מאיר רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר רוזן
מאיר רוזן, צילום משנת 2013
מאיר רוזן, צילום משנת 2013
לידה 19 בפברואר 1931
יאשי, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באפריל 2015 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שגריר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאיר רוזן (שמו בלידה - רוזנהאופט, 19 בפברואר 193114 באפריל 2015) היה משפטן ודיפלומט ישראלי, יהודי יליד רומניה.

הילדות והלימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזן נולד בשנת 1931 ביאשי שברומניה, כבנם של יעקב ומינה רוזנהאופט. למד עברית עוד בגיל 5. עלה לארץ ישראל באוגוסט 1944 כשהוא על אחת מספינות המעפילים שהפליגו מנמל קונסטנצה (ביולבול, מיורינה ומפקורה).

למד בסורבון שבצרפת תואר ראשון במדע המדינה, תואר שני במשפטים והשלים בשנת 1957 את הדוקטורט שלו במשפט בינלאומי.

פעילותו הדיפלומטית והמשפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1953 עבד בשירות המדינה ובמשרד החוץ כשבזמן לימודיו בצרפת עבד בשגרירות ישראל בפריז, כמו כן שימש נציג "בר" בפריז ופעל במטרה להביא ללחץ על ברית המועצות לשינוי המדיניות כלפי יהודי ברית המועצות.

בשנות השישים שימש רוזן קונסול ישראל בניו יורק (1969-1967), היה חבר משלחת ישראל לאו"ם בוועדה לזכויות האדם. ב-1969 מונה למרכז הוועדה לאנרגיה אטומית ומנהל קשרי החוץ שלה וייצג את ישראל בדיונים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לאחר מכן שימש כמרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטת חיפה.

בשנים 1971 עד 1979 שירת כיועץ המשפטי של משרד החוץ. במסגרת זו נשלח לאוסלו לאחר התפוצצות פרשת לילהאמר במטרה להפגש עם העצירים הישראלים ולהגיע להבנות עם שלטונות נורווגיה. לאחר מלחמת יום הכיפורים היה חבר בצוות הישראלי במשא ומתן על הפסקת האש בין ישראל למצרים בק"מ ה-101 מקהיר, ובהמשך היה חבר המשלחת הישראלית לוועידת ז'נבה והסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים. ב-1978 היה חבר המשלחת הישראלית לשיחות בין ישראל למצרים, שותף בניסוח הסכמי קמפ דייוויד, בדיונים על תוכנית האוטונומיה והסכם השלום בין ישראל למצרים.

ב-1979 מונה לשגריר ישראל בצרפת וכיהן בתפקיד עד 1983. על פועלו הוענק לו אות לגיון הכבוד הצרפתי.

ב-1983 מונה לשגריר ישראל בארצות הברית הוא כיהן תחת ראשי הממשלה מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס ובתקופת נשיאותו של רונלד רייגן וכהונתו של מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ. בתקופתו בתפקיד הוגבר הסיוע הכלכלי האמריקאי לישראל ונחתם הסכם אזור סחר חופשי, אך מנגד הופעלו לחצים לביטול פרויקט הלביא, נחשפה פרשת איראן-קונטראס וחל משבר ביחסים בין המדינות בעקבות חשיפת פרשת פולארד. רוזן המשיך לכהן כשליח מיוחד של ישראל לטיפול בפרשה, גם לאחר סיום כהונתו, בשנת 1987.

בעשורים האחרונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1989 עד 1994 כיהן כנשיא ומנכ"ל ארגון הבונדס. היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-2010 מונה לנשיא האגודה לזכות הציבור לדעת. מאז 1987 כיהן בדירקטוריון איי די בי חברה לאחזקות. כיהן כשותף בכיר במשרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ושות'.

כיהן כעמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. היה נשוי מ-9 ביוני 1959 לוורה, לבית אייל, ילידת הונגריה, ואב לשתי בנות - דפנה (1968-2020) ומיכל. אם אשתו, שרה ליביה אייל, (1915-2004) הייתה צלמת ושירתה שנים רבות במוסד.

רוזן נפטר בתל אביב ונטמן בבית הקברות קריית שאול. [1]

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אות לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית בדרגת אביר (1979) אחר כך מפקד (2000)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאיר רוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צאלה קוטלר, ‏אור ראשון, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2010