מאיר שלום רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי מאיר שלום רבינוביץ (נפטר בי' בטבת תרס"ג, 1903) היה האדמו"ר מקאלושין, משושלת פוריסוב. נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי יהושע אשר רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב. נישא לאחייניתו, בתו של רבי יעקב צבי רבינוביץ מפוריסוב. היה תלמיד של אחיו/חותנו אם זאת היה נוסע גם אל רבי יצחק מנישכיז, רבי יהושע מבעלז, רבי יחזקאל שרגא משינאווא, רבי דוד משה מטשורטקוב ורבי מרדכי מקוזמיר.

כיהן ברבנות בפוריסוב, גרבולין וקאלושין. לאחר פטירת אחיו/חותנו בשנת תרמ"ט החל לכהן כאדמו"ר והצטרפו אליו חסידים רבים. נודע כבעל מופת ורוח הקודש. הוא דגל בשיטת חינוך רכה.

דברי תורתו יצאו בספר "נהר שלום" על ידי תלמידו/אחיינו רבי יהושע העשיל שטרנפלד-הורוביץ (משושלת החוזה מלובלין).

בניו היו רבי יהושע אשר השני מפוריסוב ורבי שמואל מרדכי מפאלניץ. חתניו היו רבי אלתר מאוז'רוב, רבי מאיר מבנדין ורבי אלעזר אלימלך מראדום.

בין חסידיו המפורסמים היו המקובל רבי יהודה לייב אשלג, רבי אברהם ילין מחבר הספר "ארך אפים" ורבי אלעזר אלתר אליקים בריעה בידרמן משושלת לעלוב שכיהן באדמו"רות בקאלושין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם יעלין, דרך צדיקים (עמודים 38-15, היברובוקס), פיטרקוב תער"ב
  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים בערכו.