מאיר שלמה יהודה רבינוביץ

	"תזכרו ותעמדו כולכם יד אחת על המשמר, לבקש רחמים לכל אחים ורעים ולא ישכחו מלבכם איך הייתם נקשרים בלב אחד כל אחד ברוחו פי שנים, לבקש ישועה על אחים ובתוכם גם אנכי, לכן גם כעת תהיה תפלת כל ישראל זכה וברורה ואנחנו בתוכם להמשיך שנה טובה ומבורכת"
	מתוך מכתב שכתב לחסידיו בארץ ישראל ערב השואה

**מאיר שלמה יהודה רבינוביץ**
	אין תמונה חופשית
לידה	1868
פטירה	6 במרץ 1942 (בגיל 74 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה
תקופת הפעילות	? – 6 במרץ 1942
אב	יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח, 1868 – י"ז באדר ה'תש"ב, 6 במרץ 1942) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטרובא שבפולין לרבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא, ולרבנית רחל לביאה בתו של רבי יהושע מאוסטרובא, לאחר פטירת זקנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג עבר עם בני משפחתו לעיר ביאלא פודולסק בה הקים אביו את חצר ביאלא. נשא לאשה את בתו של רבי אייזיק ברב"ש מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחמן מברסלב^[1], והתגורר בברדיטשוב מספר שנים. לאחר פטירת אביו בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, קיבלו עליהם בעלי המוח מחסידי ביאלא את מרותו^[2], הוא הנהיג את חסידיו בעיר ביאלא, אך בעקבות שרפה שכילתה את החצר, העתיק את מגוריו לעיר מעזריטש הסמוכה, בה הנהיג את חצרו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאחריה עבר להתגורר בוורשה.

דברי תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית דברי תורתו אבדו בימי השואה, מקצת תורותיו ומכתביו יצאו לאור בשנת תשמ"ט על ידי מכון מגמ"ה תחת השם "זיכרון משל"י"^[4].

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ימיו נאלץ כמו כל יהודי ורשה להסתגר בגטו, שם למד תורה עם נערים יהודים^[5], עד ליום פטירתו י"ז אדר תש"ב, בהלווייתו שהייתה ההלויה הרבנית האחרונה בגטו^[6] השתתפו רבים מתושבי הגטו^[7], ומצבה הוקמה על קברו על אף התנאים הקשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שלמה יהודה בן יצחק יעקב רבינוביץ (1868-1942), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מקומות קדושים וקברי צדיקים באוקראינה עמ' 24
^ הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות עמ' 882
^ מובא בראש סידור "חלקת יהושע".
^ ראשי תיבות מאיר שלמה יהודה
^ חיים אהרונסון, המודיע תוספת תורנית, ט"ז אדר תשע"ב
^ מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו תשע"א, עמ' 661 (זו כנראה כוונתו)
^ מאיר עדלבוים, שם, עמ' 196,

[1] מקומות קדושים וקברי צדיקים באוקראינה עמ' 24

[2] הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות עמ' 882

[3] מובא בראש סידור "חלקת יהושע".

[4] ראשי תיבות מאיר שלמה יהודה

[5] חיים אהרונסון, המודיע תוספת תורנית, ט"ז אדר תשע"ב

[6] מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו תשע"א, עמ' 661 (זו כנראה כוונתו)

[7] מאיר עדלבוים, שם, עמ' 196,

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]