מאיר שלמה יהודה רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה, המצבה השמאלית היא של הרבי ממעזריטש.

רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ (ה'תרכ"ח, 1868 - י"ז באדר ה'תש"ב, 6 במרץ 1942) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטרובא שבפולין לרבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון של חסידות ביאלא, ולרבנית רחל לביאה בתו של רבי יהושע מאוסטרובא, לאחר פטירת זקנו בכ"ח בניסן ה'תרל"ג עבר עם בני משפחתו לעיר ביאלא פודולסק שם הקים אביו את חצר ביאלא. נשא לאשה את בתו של רבי אייזיק ברב"ש מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי נחמן מברסלב[1], והתגורר בברדיטשוב מספר שנים. לאחר פטירת אביו בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, קבלו עליו בעלי המוח מחסידי ביאלא את מרותו[2], הוא הנהיג את חסידיו בעיר ביאלא, אך בעקבות שריפה שכילתה את החצר, העתיק את מגוריו לעיר מעזריטש הסמוכה, בה הנהיג את חצרו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, לאחריה עבר להתגורר בוורשה.

דרכיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תזכרו ותעמדו כולכם יד אחת על המשמר, לבקש רחמים לכל אחים ורעים ולא ישכחו מלבכם איך הייתם נקשרים בלב אחד כל אחד ברוחו פי שנים, לבקש ישועה על אחים ובתוכם גם אנכי, לכן גם כעת תהיה תפלת כל ישראל זכה וברורה ואנחנו בתוכם להמשיך שנה טובה ומבורכת"

מתוך מכתב שכתב לחסידיו בארץ ישראל ערב השואה[3]

הרב רבינוביץ היה ידוע בחכמתו ובלמדנותו, באצילותו ובמאור הפנים שהקרין לכל אדם, בזכות תכונות אלו, הצליח להעמיד את חצרו במעזריטש שהייתה מעוז של מתנגדים ושכמה אדמו"רים ניסו את מזלם בעיר ולא הצליחו[4]. היה מסור מאוד לחסידיו, והיה זוכר את פרטי המאורעות שהיו עוברים עליהם, אף שנשכחו מהם[5].

דברי תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית דברי תורתו אבדו בימי השואה, מקצת תורותיו ומכתביו יצאו לאור בשנת תשמ"ט על ידי מכון מגמ"ה תחת השם "זיכרון משל"י"[6].

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ימיו נאלץ כמו כל יהודי ורשה להסתגר בגטו, שם למד תורה עם נערים יהודים[7], עד ליום פטירתו י"ז אדר תש"ב, בהלוויתו שהייתה ההלויה הרבנית האחרונה בגטו[8] השתתפו רבים מתושבי הגטו[9], ומצבה הוקמה על קברו על אף התנאים הקשים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים באוקראינה עמ' 24
  2. ^ הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות עמ' 882
  3. ^ מובא בראש סידור "חלקת יהושע".
  4. ^ מאיר עדלבוים, די אידן שטאט מעזריטש, עמ' 193.
  5. ^ האדמו"ר רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא, כליל תפארת, עמ' יט.
  6. ^ ראשי תיבות מאיר שלמה יהודה
  7. ^ חיים אהרונסון, המודיע תוספת תורנית, ט"ז אדר תשע"ב
  8. ^ מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו תשע"א, עמ' 661 (זו כנראה כוונתו)
  9. ^ מאיר עדלבוים, שם, עמ' 196,