מאיר שניצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מאיר שניצר (נולד ב-1950) הוא מבקר אמנות, עיתונאי, פובליציסט ומחבר ספרים ישראלי. למד בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניצר ערך את המקומון התל אביבי "העיר" ואת מוסף "הארץ". לאחר מכן החל לבקר סרטי קולנוע במדורים שונים במקומונים "העיר" ו"כל העיר", בתחנת הרדיו "קול ישראל" ובעיתונים "הארץ" ו"מעריב", שם עסק בביקורת סרטים ותוכניות טלוויזיה במשך שמונה שנים. טוריו העיתונאיים בעיתון "מעריב" מתפרסמים גם באתר האינטרנט nrg של העיתון. בשנת 1994 הוציא לאור שניצר את ספרו "הקולנוע הישראלי", לקסיקון סרטי קולנוע ישראליים.

שניצר נודע בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ב-1988, בעת שכיהן כעורך "העיר", נגד הצנזור הצבאי הראשי, שידועה כ"בג"ץ שניצר". בעתירה זו יצאו שניצר והעיתונאי אלוף בן נגד החלטת הצנזורה לאסור פרסום כתבה שהכילה קטעים שעסקו בביקורת אודות תפקודו של ראש "המוסד" ועיתוי החלפתו. העתירה, שהייתה הפעם הראשונה שבה עמד היקף סמכותו של הצנזור הצבאי הראשי לביקורת שיפוטית, התקבלה על ידי שופטי בג"ץ.

שניצר זכה לפרסום גם עקב פרשה בה הפך לקרבן התקף זעם של דודו טופז, שבמהלכה שבר טופז את משקפיו של שניצר בעקבות ביקורת חריפה שכתב האחרון על תוכניתו של טופז בשנת 1995[1]. לאחר המקרה תבע שניצר את טופז וזכה בפיצוי של 62,500 שקלים.

כמבקר קולנוע נודע שניצר בקשיחותו הרבה ובדרכו המסוגננת לקטול סרטים.

בנובמבר 2012, כחלק מתהליך רכישת "מעריב" על ידי שלמה בן צבי, פוטר שניצר מהעיתון, יחד עם עובדים נוספים. זמן קצר לאחר פיטוריו נמנה, יחד עם אחדים ממפוטרי "מעריב", עם ראשוני השבועון החדש, "סופהשבוע".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫מאיר שניצר, מאיר שניצר נזכר: טופז והמשקפיים, באתר nrg‏, 1 ביוני 2009‬