מאיר תאומי
 | |
| מאיר תאומי, תחילת שנות ה-20 הקודמות | |
| לידה |
15 ביולי 1898 ט' באב תרנ"ח ניקולייב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נרצח |
10 באוגוסט 1947 (בגיל 49) כ"ד באב תש"ז תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק  |
| תקופת פעילות | 1919–1947 (כ־28 שנים) |
| ילדים |
עודד תאומי |
| פרופיל ב-IMDb | |
מאיר תאומי (טימן) (15 ביולי 1898 – 10 באוגוסט 1947) היה שחקן תיאטרון ביישוב היהודי בארץ ישראל. נרצח בבית הקפה "גן הוואי" ב-10 באוגוסט 1947.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאומי נולד כבן הבכור לשלמה תאומים, סוחר, ולרוזה בת דב סקלובסקי בניקולייב שבאימפריה הרוסית (סמוך לחרסון, כיום באוקראינה). אחיו הצעיר הוא יעקב טימן. בילדותו קיבל חינוך כללי בבית ספר יסודי יהודי ובגימנסיה הרוסית בעיר הולדתו. תאומי נשלח בשנת 1913 על ידי הוריו ללימודים בגימנסיה העברית הרצליה בארץ ישראל. בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש ב-1915 מארץ ישראל על ידי השלטון הטורקי, בשל נתינותו הרוסית.
הוא הצליח לשוב לעיר הולדתו. בניקולייב לקח חלק בייסוד הסתדרות "המכבי" והיה פעיל ב"צעירי ציון", שם גם למד חוג לדרמה שהדריך שחקן הבימה יהודה רובינשטיין, ולקח חלק בלהקת חובבי הבמה העברית. לאחר מכן עבר לקייב, שם למד במשך שנה משפטים ובמקביל למד דרמה.
בשנת 1919, עלה בשנית לישראל, על גבי האונייה "רוסלאן" יחד עם ההיסטוריון יוסף קלאוזנר, הצייר יצחק פרנקל והאדריכל יהודה מגידוביץ.[1] הוא התיישב בתל אביב עם אשתו הראשונה פרידה לבית זליגסון, ילידת 1899 (שם הבמה "כרמלית"). הקים עם רעייתו ומנחם בנימיני (בירנצווייג) להקת תיאטרון פרטית בשם "להקת בר כוכבא". בשנת 1920 הצטרף לייסוד "תיאטרון עברי" של דוד דוידוב, תחילה כשחקן, ובמחזוריו האחרונים כמנהל אמנותי, במאי ושחקן. התיאטרון העברי הציג בקולנוע עדן. תאומי ביים בלהקות חובבים, כדוגמת "הקבוצה הדרמטית של גדוד מגיני השפה העברית", וייסד באמצע שנות העשרים את התיאטרון "אל בכי".
בשנת 1927 יצא לאירופה להופעות בגרמניה, פולין, ליטא ולטביה כקריין ובשנת 1933 נישא בשנית ליפה בת משה פרלו.
בשנת 1935 יסד כשותף את משרד האמרגנות התיאטרוני "ארמון" יחד עם משה ולין. וכן ייסד את תיאטרון "הקומדיה הארצישראלית" יחד עם מרים ברנשטיין-כהן ומיכאל גור. אלף ארי וולף ביים שם ב-1936 את מחזהו היחיד של יצחק שדה, "חנה גיטל מחפשת עבודה".
תאומי השתתף בכ-150 הצגות בעברית, והצטיין בדיבור שוטף בעברית. וכן ביצע עבודות ארגוניות עבור התיאטרון כדוגמת השגת רפרטואר, ציוד ואולם ופרסום לתיאטרון. מדי פעם כתב בעיתון דאר היום, ושיחק בסרטים "צבר" (1933), "זאת היא הארץ" (1935).
במסגרת פעילותו כאמרגן קיים מופעים בקפה גן הוואי ששכן בשטח לא בנוי בסמוך לגדה הצפונית של הירקון באזור פרדסים שלפני הכפר הערבי שייח' מוניס. וב-10 באוגוסט 1947 נרצח בבית הקפה, כשהוא עומד על הבמה, על ידי כנופיה של שודדים ערבים משייח' מוניס.
מסע ההלוויה יצא ב-12 באוגוסט מבית החולים הדסה בתל אביב, דרך רחוב אלנבי, שנסגר לתנועה לצורך העניין. את הארון ליוו שחקני תיאטרון המטאטא שנשאו זרי פרחים. מול בית הכנסת הגדול באלנבי נאמרה תפילת קדיש ומסע ההלוויה המשיך לבית הקברות נחלת יצחק.[2]. תאומי, בן 49 במותו, השאיר אחריו את בתו תמר (1924-2014; נישאה בהמשך לאהרון בן-עזר), מאשתו הראשונה ואת רעייתו יפה ושני בנים: מתן ושחקן התיאטרון עודד.
שנתיים לאחר מותו הוציא איגוד האמנים קובץ לזכרו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה רובינשטיין, "מאיר תאומי", במה, ג' (נ"ב), עמ' 58–59 1947
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר תאומי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מאיר תאומי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מאיר תאומי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- מאיר תאומי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- דוד תדהר (עורך), "מאיר תאומי (טימן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1729
- חלוץ התיאטרון העברי, דאר היום, 14 בספטמבר 1927
- עמינדב גרינברג, נשף הפרידה ממשחקי ארץ-ישראל מאיר תאומי ויהודית פרנקל, הצפירה, 25 ביולי 1928
- התאומים, מעריב, 12 באפריל 1968
- אורי קיסרי, קומדיה א"י מציגה את "הילד הזר", דאר היום, 23 באפריל 1935
פרי עטו:
- מכתבים למערכת, דבר, 7 בנובמבר 1927
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדעון עפרת, מוסקבה - ירושלים, לוין, 2024
- ^ לוית הרוגי גן האואי, דבר, 12 באוגוסט 1947
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |