מאכל בן דרוסאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאכל בן דרוסאי
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת שבת, דף כ', עמוד א'
שולחן ערוך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רנ"ד, סעיף ב'
מקורות נוספים ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רנ"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חביתה באמצע הטיגון
בשר שנצלה על גחלים מצד אחד ולא נהפך

מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו. ישנה מחלוקת האם שיעור בישולו הוא שליש[1] או חצי[2].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י על התלמוד מפרש שהשם "בן דרוסאי" הוא שם של שודד, שבכדי לא להיתפס היה במנוסה כל העת, ולכך לא היה לו פנאי לבשל את מאכליו לגמרי והיה אוכלם באמצע בישולם, כאשר אך היו ראויים מעט לאכילה[3][4]. אך יש משערים ש"בן דרוסאי" פירושו: בן לשבט הדרוזי, שהיו רגילים לבשל בישול קל[5].

הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי מופיע במקומות שונים בתלמוד[6]. הוא מופיע בהקשר של הלכות השהיה, לאחר המשנה שבה מצוין שאפשר להשהות בתנאי שהמאכל מבושל:

וכמה: אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי... תניא חנניא אומר: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי - מותר להשהותו על גבי כירה, ואף על פי שאין גרופה וקטומה

כלומר, אם המאכל היה מבושל כדי שיעור מאכל בן דרוסאי, מתירים להשהות אותו על גבי מקור חום.

הופעה נוספת של הביטוי היא בהקשר של צלייה:

אמר רבי יוחנן: הניח בשר על גבי גחלים היפך בו חייב לא היפך בו פטור... לא צריכא דאי לא היפך ביה הוה בשיל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי וכי מהפיך ביה בשיל משני צדדין כמאכל בן דרוסאי וקמ"ל

כלומר, שאם צולים מצד אחד, כשיעור מאכל בן דרוסאי, זה לא נחשב צלייה המחייבת מן התורה (אולם נאסר מדרבנן).

המונח משמש גם במקרים נוספים, לדוגמה איסור בישול בשר וחלב יחד תקף משעה שהתבשיל מוכן כמאכל בן דרוסאי[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.