מאלף הצבים (ציור)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | אוסמאן המדי ביי |
| תאריך יצירה |
1906  |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
120 ס"מ |
| גובה |
221.5 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
PM_GAP_PC.045 (Pera Museum) |
| מיקום |
Pera Museum Istanbul |
  | |
מאלף הצבים (בטורקית: Kaplumbağa Terbiyecisi) הוא ציור שמן על בד משנת 1906 מעשה ידי הצייר הטורקי אוסמאן המדי ביי. הגרסה הראשונה של הציור נוצרה בשנת 1906, והשנייה בשנת 1907.
הציור "מאלף הצבים" נחשב לאחת היצירות המפורסמות והיקרות ביותר בתולדות האמנות הטורקית. הוא מתאר דרוויש המנסה "לאלף" צבים באמצעות נגינה בחליל נאי, ונתפס כאלגוריה לניסיונות המודרניזציה והרפורמות הקשות באימפריה העות'מאנית. פירוש רווח לציור הוא שמדובר בסאטירה על הניסיונות האיטיים והלא יעילים לטנזימאט (רפורמות באימפריה העות'מאנית).
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מתאר גבר קשיש בלבוש דתי עות'מאני מסורתי: בגד אדום ארוך עם שוליים רקומים, חגורה במותניים ועל ראשו טורבן טורקי. הדמות עשויה להיות דיוקן עצמי של המדי עצמו. התלבושת האנכרוניסטית קדמה להכנסת התרבוש ולהתפשטות הלבוש בסגנון מערבי עם רפורמות הטנזימאט באמצע המאה ה-19. הוא אוחז בחליל נאי מסורתי ונושא תוף נקרה על גבו, כאשר מקל תוף תלוי על חזיתו. תלבושתו וכלי הנגינה של הגבר מרמזים שהוא אולי דרוויש.[1] שימוש בחליל נאי מזוהה מאוד עם המסדרים הסופיים, מה שמחזק את הפרשנות שמדובר באלגוריה לחינוך וסבלנות רוחנית.
הסצנה מתרחשת בחדר עליון רעוע במסגד הירוק בעיר בורסה, שם האיש מנסה "לאלף" חמישה צבים יבשתיים שלרגליו, אך הם מתעלמים ממנו ומעדיפים לאכול את העלים הירוקים שעל הרצפה. מעל חלון מחודד כתובה הכתובת: "Şifa'al-kulûp lika'al Mahbub" ("רפואת הלבבות היא פגישה עם האהוב").[2] כתובת זו מרמזת על הרובד הרוחני-סופי של הדמות.
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסה הראשונה של הציור הוצגה מוזיאון הגראן פאלה בתערוכת האמנות הרשמית סלון פריז) בשנת 1906, תחת השם בצרפתית: L'homme aux Tortues ("איש עם צבים"). בעבר הציור הוצג באוסף של איש עסקים טורקי בשם ארול אסקוי. הציור נמכר תמורת 3.5 מיליון דולר בשנת 2004 והוא מוצג במוזיאון פרה באיסטנבול.[3]
גרסה שנייה, קטנה יותר הושלמה בשנת 1907, והוקדשה לסאלח מוניר פאשה. גרסה זו נרכשה על ידי העיתונאי ארול סימאווי בשנות ה-80, והוצגה במוזיאון סאקיפ סבנצ'י (Sakıp Sabancı) בטורקיה בשנת 2009.[4]
ייתכן ששניהם קיבלו השראה ממאמר שחמדי קרא ביומן הטיולים Le Tour du Monde עשרות שנים קודם לכן, שתיאר מאלפי צבים קוריאנים ביפן, שאילפו את בעלי החיים שלהם ללכת בשורות לצלילי תוף.[2]
הקשר היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסמאן המדי ביי יצר את הציור בתקופה של טלטלה חברתית ופוליטית גדולה באימפריה העות'מאנית. הרפורמות שהנהיג הסולטן עבדול חמיד השני הוכחו כבלתי יעילות, או שהואשמו בהתנגדות הגוברת. האימפריה העות'מאנית, שעדיין כללה חלקים מחבל הבלקן, חלקים מצפון אפריקה, את אסיה הקטנה והלבנט, וחלק ניכר מחצי האי ערב בתחילת המאה ה-20, הייתה תחת איום חמור הן מצד כוחן הגובר של תנועות לאומניות בשטחה והן מצד השאלה המזרחית.[5]
בתקופה בה נוצר לא הוצג הציור באופן נרחב אך הוא זכה להכרה משמעותית בעשורים שלאחר מכן, שכן הוא בישר את הפיכת הטורקים הצעירים של 1908. הפיכה זו הביאה לסיום השלטון האוטוקרטי הישיר של הסולטן (שהוחלף בסופו של דבר על ידי משטר שלושת הפאשות לאחר ההפיכה של 1913) והכשירה את הבמה לכניסתה של האימפריה למלחמת העולם הראשונה לצד מעצמות המרכז וחלוקת האימפריה העות'מאנית לאחר מכן.[4]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרסה השנייה, 1907, אוסף פרטי
הציור "Charmeur de tortues" שהופיע במגזין הטיולים Le Tour du Monde, 1869
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Şebnem Aslan Yücel Selçuk University, The Analysis of the Painting “Kaplumbağa Terbiyecisi: Tortoises Trainer” (1906–1907) of Osman Hamdi in Terms of Ottoman Leadership, International refereed academic social sciences journal, October 2014
- 1 2 Edhem Eldem, MAKING SENSE OF OSMAN HAMDİ BEY AND HIS PAINTINGS, Muqarnas Online 29, 2012, עמ' 339 doi: 10.1163/22118993-90000189
- ↑ Pera Museum | Artwork, www.peramuseum.org
- 1 2 Nisa Ari, The Purchase on Modernity: The Turkish National Narrative and Osman Hamdi Bey's 'The Tortoise Trainer', Thresholds, 2015-01-01
- ↑ The Tortoise Trainer, www.peramuseum.org