מאמין וזורע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוכנית ההתנתקות
המאבק על תוכנית ההתנתקות
ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות
ביצוע ההתנתקות
ההתנחלויות שפונו
חבל עזה
(גוש קטיף
והתוחמת
הצפונית)
נוה דקלים | נצר חזני | פאת שדה
קטיף | רפיח ים | שירת הים
שליו | תל קטיפא | בדולח
בני עצמון | גדיד | גן אור
גני טל | כפר ים | כרם עצמונה
מורג | נצרים | אלי סיני
דוגית | כפר דרום | ניסנית
צפון השומרון גנים | כדים | חומש | שא-נור
רשימת ערכים הקשורים לתוכנית ההתנתקות

קרן מאמין וזורע יוסדה בגוש קטיף בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות, במטרה לאפשר לחקלאי גוש קטיף להמשיך לעבוד בחממות ובשדות. הקרן נוצרה לאור סירוב הבנקים לתת אשראי לחקלאים, אשר לפי תוכנית ההתנתקות אמורים היו לאבד את כל אדמתם וגידוליהם. לקרן נאספו מעל ל-10 מיליון שקלים מתרומות הציבור, ורבים מהם הועברו לחקלאים, שהמשיכו לזרוע עד ל"דקה התשעים". לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות נשארו בקרן כספים רבים, שהופנו לתמיכה בחקלאים המפונים ובמוסדות אחרים שנפגעו מהפינוי.

מייסד הקרן, הרב בניה ליפשיץ מישיבת ההסדר נוה דקלים, הקים אותה מתוך כוונה לסייע למאבק בתוכנית ההתנתקות, על מנת לשדר תחושה של "עסקים כרגיל" ולמנוע התרוקנות הגוש חודשים רבים לפני ביצוע התוכנית, עקב עזיבת החקלאים.

הקרן כונתה כך על פי דבריהם של התוספות (מסכת שבת לא, א) בשם התלמוד הירושלמי על החקלאי הרגיל, המבטא במעשיו אמונה גדולה בכך שהוא "מאמין בחי העולמים וזורע", שכן הוא משקיע ממון רב, שעלול כולו לירד לטמיון אם תנאי מזג האוויר לא יאפשרו גידולים מוצלחים.

מבנה הקרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהר'לה צור - צוות חשיבה, פיתוח טכני.
  • הרב בניה ליפשיץ - המייסד. פיתוח ועקיבה מהצד הרבני.
  • מתנדבים ובנות שירות - איסוף התרומות באמצעות טלפון/אינטרנט.
  • הקרן לפיתוח חוף עזה - איסוף תרומות מידידי גוש קטיף בחוץ לארץ

דרכי איסוף התרומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרומות נאספו בתור "הלוואה" כביכול, בהתנאה שאם תתבצע התוכנית תהפוך ההלוואה למענק. התרומות נאספו באמצעות:

  • הטלפון: הקרן פתחה ופרסמה בתקשורת קו מיוחד לנושא.
  • אתר אינטרנט: אתר שהיה ניתן לתרום בו באמצעות מערכת סליקה מקוונת.
  • בנק: תרומה ישירות לחשבון בנק.

לאור ביצוע תוכנית ההתנתקות הפכו לבסוף ה"הלוואות" למענקים, והכספים שנשארו בקרן הופנו לתמיכה במפוני הגוש.

היענות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן פנתה לציבור המאמין, שייתכן, או אף ודאי, שהגזרה תתבטל "ברחמי שמים", ברוח אמירתו המפורסמת של הרב מרדכי אליהו "היה לא תהיה". גם ל"ריאליסטיים" יותר פנתה הקרן בקריאה לסכן מעט מהונם כדי שיהיה יותר סיכוי להצלחת המאבק. מלבד זאת, בעונת החקלאות של הקיץ, לא היה לחקלאים אפשרות לפתוח עונה זו, כיון שהבנקים לא נתנו להם אשראי, משמעות הדבר הייתה חיסול היישובים החקלאיים עוד לפני ההתנתקות עצמה. תרומות לקרן אפשרו לחקלאים להמשיך בחייהם הנורמליים עד תאריך ההתנתקות. ואכן, נרשמה היענות רבה לנושא, בעיקר מקרב הציבור הדתי לאומי, ונאספו לקרן למעלה מ-10 מיליון שקלים בתוך פחות מחדשיים, ביניהם מאישים מפורסמים כמו ג'ונתן פולארד ואחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]