מאמר X

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג 'פ. קינן בשנת 1947, השנה בה פורסם מאמר ה-X

מאמר X, שכותרתו פורמלית "מקורות ההתנהלות הסובייטית" ונקרא גם " המברק הארוך", היה מאמר שכתב ג'ורג 'פ. קנן תחת שם העט "מר X" ופורסם במגזין Foreign Affairs ביולי 1947. קנן, שהיה דיפלומט בכיר של ארצות הברית בהתמודדות עם ברית המועצות בשנים 1944–1946, דגל במאמר במדיניות הכלה של ברית המועצות ואנטי-קומוניזם חזק.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' קנן הצטרף לשגרירות ארצות הברית במוסקבה בתור ממונה על היחסים ביולי 1945. למרות שהיה ביקורתי מאוד כלפי השיטה הסובייטית, הלך הרוח בתוך משרד החוץ האמריקני היה ידידות כלפי הסובייטים, מכיוון שהסובייטים היו בעל ברית חשוב במלחמה נגד גרמניה הנאצית. קנן הציע מדיניות המכונה הכלה.[1]

בפברואר 1946 שאלה מחלקת האוצר של ארצות הברית את שגרירות ארצות הברית במוסקבה מדוע הסובייטים אינם תומכים בבנק העולמי החדש ובקרן המטבע הבינלאומית. בתשובה, קנן כתב את הטלגרם הארוך ובו התווה את דעותיו והשקפותיו על הסובייטים; "לפי קנן, השקפת הסובייטים על העולם הגיעה מתחושה רוסית של חוסר ביטחון...'[2] הטלגרם הגיע לוושינגטון ב-22 בפברואר 1946. בין החלקים הזכורים ביותר שלו היה שבעוד שהשלטון הסובייטי "אטום להיגיון התבונה", הוא היה "רגיש ביותר להיגיון הכוח".

הטלגרם הארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקדמה ל"מברק הארוך" כוללת את החלק הבא, בו קנן מתאר את הסיבה לאורך הטלגרם ואת חלוקתו לחמישה חלקים:

תשובה לשאלת מחלקת האוצר כרוכה בשאלות כה מורכבות, כה עדינות, כל כך משונות לצורת המחשבה שלנו, וחשובות כל כך לניתוח הסביבה הבינלאומית שלנו, עד שאינני יכול לדחוס תשובות להודעה קצרה אחת מבלי להיכנע למה שאני סבור שתהיה מידה מסוכנת של הפשטת יתר. אני מקווה, אם כן, שהמחלקה תישאר איתי אם אגיש תשובה לשאלה זו בחמישה חלקים... אני מתנצל מראש על העומס הזה בערוץ הטלגרפי; אך לשאלות המעורבות יש חשיבות דחופה כל כך, במיוחד לאור האירועים האחרונים, שהתשובות שלנו אליהן, אם הן בכלל ראויות לתשומת לב, נראות לי שמגיעות לה מיד.[3]

קנן תיאר את ההתמודדות עם הקומוניזם הסובייטי כ" ללא ספק המשימה הגדולה ביותר שעמה התמודדה הדיפלומטיה אי פעם וכנראה הגדולה ביותר שתצטרך לעמוד אי פעם". בשני החלקים הראשונים הציב מושגים שהפכו לבסיס המדיניות האמריקאית במלחמה הקרה:

  • הסובייטים תופסים את עצמם במלחמה תמידית עם הקפיטליזם;
  • הסובייטים רואים קבוצות שמאל לא-קומוניסטי במדינות אחרות כאויב גרוע עוד יותר מהקפיטליסטים.
  • הסובייטים ישתמשו במרקסיסטים שהם יכולים להשפיע עליהם בעולם הקפיטליסטי כבעלי ברית;
  • התוקפנות הסובייטית לא מותאמת במהותה עם השקפות העם הרוסי או עם המציאות הכלכלית, אלא נעוצה בלאומיות רוסית היסטורית ונוירוזה;
  • מבנה הממשל הסובייטי מעכב תפיסה אובייקטיבית או מדויקת של המציאות.

לדברי קנן, ברית המועצות לא ראתה אפשרות לדו-קיום שלוו וארוך-טווח עם העולם הקפיטליסטי. מטרתה התמידית של הסובייטים היא לקדם את הסוציאליזם. עבור הסובייטים הקפיטליזם היה איום לאידיאלים של הסוציאליזם, ולא ניתן היה לסמוך על בעלי הון או לאפשר להם להשפיע על העם הסובייטי. קונפליקט גלוי מעולם לא נחשב לדרך רצויה לקידום המטרה הסובייטית, אך הם תמיד מחפשים הזדמנות לנצל "רקמה חולה" בכל מקום בעולם.

בחלק החמישי, קינן חשף חולשות סובייטיות והציע אסטרטגיה עבור ארצות הברית, וקבע כי למרות האתגר הגדול, "האמונה שלי היא כי בכוחנו לפתור את הבעיה הזו - וזאת מבלי לפנות לסכסוך צבאי כללי". הוא טען שברית המועצות תהיה רגישה לכוח, שהסובייטים חלשים בהשוואה לעולם המערבי המאוחד, שהסובייטים חשופים לחוסר יציבות פנימית, וכי התעמולה הסובייטית הייתה בעיקר שלילית והרסנית. קנן דגל בחינוך ציבורי, בפתרונות הבעיות הפנימיות של החברה האמריקאית, כך שתוצג לעולם תמונה חיובית של ארצות הברית, ושתהיה לעולם אמונה בעליונות של אורח החיים המערבי על פני אורח החיים הסובייטי.

דוח קליפורד-אלסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1946 גייס הנשיא טרומן את שירותיו של אחד מיועציו הבכירים, קלארק קליפורד, להכנת דוח על יחסי ברית-המועצות שיספק פירוט על "התעלמות סובייטית" מהסכמים שלאחר מלחמת העולם השנייה. טרומן, שהיה מתוסכל לכאורה מהמעשים הסובייטים, טען שהוא רוצה "להיות מוכן לגלות בפני כל העולם את האמת המלאה על אי הכישורים הרוסים בכיבוד הסכמים".[4] בסיוע ג'ורג 'אלסי, קליפורד התכוון לכתוב דו"ח שייקח את הניתוח של הטלגרם הארוך ויתרגם אותו להמלצות מדיניות קונקרטיות. הצמד ביקש את התייחסותם של בכירים במחלקת המדינה, מחלקת המלחמה, ומחלקת המשפטים, המטות המשולבים ומחלקת המודיעין המרכזית, וניצלו את המומחיות של ג'ורג' קנן וצ'ארלס בוהלן בכתיבת הדו"ח שלהם.

הדו"ח הסופי, שכותרתו היחסים האמריקאים עם ברית המועצות (American Relations with the Soviet Union), הוצג ביחידות בפני הנשיא ב־24 בספטמבר 1946, ולא הופץ מעבר לשולחנו. למעשה, הנשיא טרומן הורה למסור לו את כל העותקים של הדו"ח מכיוון שהדו"ח היה בעל ערך רב עבורו "אבל אם הוא יודלף, זה יפוצץ את הגג של הבית הלבן... יהיה בידינו המצב החמור ביותר שאי פעם התרחש בממשל שלי". הדו"ח נשאר סודי ביותר ולא הופץ עד שהוא הופיע בספר הזכרונות של ארתור קרוק בשנת 1968.[4]

הדו"ח סיפק לטרומן את הרקע ליחסים המלחמתיים עם ברית המועצות, תובנות לגבי הסכמים קיימים, והכי חשוב - פירוט על "הפרות סובייטיות" של הסכמים עם ארצות הברית. היא גם הדגישה את חשיבותו של ציבור מודע מכיוון ש"רק ציבור מושכל היטב יתמוך במדיניות החמורה שהפעילות הסובייטית מחייבת."[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hunt, Michael (2013). The World Transformed:1945 to the Present. Oxford University Press. עמ' 44. ISBN 9780199371020. 
  2. ^ Appleby, Joyce (2013). United States History and Geography. Bothell, WA: McGraw-Hill Education. עמ' 517. ISBN 9780078935688. 
  3. ^ Keene, George. "Photocopy of Long Telegram—Truman Library". Telegram, George Kennan to George Marshall February 22, 1946. Harry S. Truman Administration File, Elsey Papers. בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2011. 
  4. ^ 1 2 Clark M. Clifford and Richard C. Holbrooke, Counsel to the President: A Memoir (New York: Random House, 1991).
  5. ^ Clifford-Elsey Report, Accessed February 18, 2008. Archived 2009-03-27 at the Wayback Machine