מאסי (נורווגיה)

מאסי (כפר)
בנורווגית: Masi
בסאמית צפונית: Máze
כנסיית מאסי
כנסיית מאסי
מדינה נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מחוז טרומס ופינמרק
נפה מערב פינמרק
מטרופולין קאוטוקיינו
שטח 2.45 קמ"ר
גובה 282 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 590 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות 69°26′37″N 23°40′01″E / 69.44361°N 23.66694°E / 69.44361; 23.66694
אזור זמן UTC +01:00
מפה

מאסינורווגית: Masi, בסאמית צפונית: Máze), הוא כפר במטרופולין קאוטוקיינו במחוז פינמרק בנורווגיה. בכפר מתגוררים כ-200 תושבים, מתוכם כ-98% סאמים. שם הכפר נגזר משם הנהר הסמוך "מאטזיוהקה" שמשמעו "הנהר המתפתל".[1]

ב-2014 זכה הכפר בפרס "בוליסט" המחוזי לפעילות תרבותית מצטיינת על ארגון פעילויות ותחרויות באמצעים חדשניים שהפיחו חיים בכפר ויצרו אטרקטיביות.[2]

גאוגרפיה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר נמתח לאורך מקטע בנהר קאוטוקיינו, החל בנקודה בו נהר המאטזיוהקה מתחבר אליו מכיוון מערב. הכפר ממוקם כ60 ק"מ דרומית לעיירה אלטה (נורווגיה), וכ60 ק"מ צפונית לקאוטוקיינו.

תושבי הכפר הם ברובם המוחלט סאמים, וחצי מהם עוסקים ברעיית איילים, לכן הכפר מוכר רשמית גם בשמו הסאמי וגם בשמו הנורווגי.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר היסטוריה נורווגיה (אנ') מן המאה ה-16 מתואר אזור בשם "פינמורק" בו חיו סאמים שעסקו בציד ולכידת בעלי חיים. מאסי נמצא בתוך אותו אזור שנקרא פינמורק.[4] ישנם שרידי תרבות רבים בסביבות מאסי, בין היתר עקבות התיישבות מתקופת הברזל הסאמית (התקופה שבין השנים 0–1500 לספירה).[5] בהירסאלווהקה, 500 מטרים צפונית לכנסיית מאסי, נמצא אתר ארכאולוגי ובו כשלושה מיקומי הטמנת בשר קדומים.[6]

מעטים המקורות ההיסטוריים על אזור מאסי מלפני המאה ה-16. מהמאה 16 ואילך ניתן למצוא כבר אזכורים ברשימות מס שוודיות,[7] כשמאסי מוגדר באזור הגבול בין שטחי המרעה (סיאידות) "אפיאווארבי" (אוויוווארי (נו')) ו"לאפאירף" (לאהפויאוורי (נו')),[8] אך הרשימות עוסקות באזורים גדולים מכדי שניתן יהיה ללמוד מהן משהו על היישוב עצמו. פטר לורנץ דה פרי סמית העריך בספרו מ-1938 כי בשתי הסיאידות התגוררו כמאה אנשים ב-1550.[9]

ההתייחסויות למאסי במאה ה17 מעטות: הכומר הראשון של מטרופולין קאוטוקיינו, אמונד איסקסן קוטליוס, חי במאסי בחורף 1674-1675, וגם יורשו, הכומר יוהאנס טורנברג (נו') התגורר שם בתחילת דרכו. ידוע גם על איכר שוודי בשם איפבר קולארה שעבר למאסי ב-1668, ומשם עבר לאלטה[10].[11]

ישנה אגדה על אדם בשם מאסי-לינקה (נו') שחי במאסי בתקופה שלפני בניית הכנסייה. על פי האגדה היו לו קרקעות רבות, ועדיין הוא גנב איילים רבים מן הסאמים באזור, וגנב כבשים ודברים נוספים מן הסאמים הימיים בחוף. באחת הפעמים החליטו הסאמים לרדוף אחריו, ובמהלך המרדף הוא הסתבך במושכות של האיילים שגנב, והוא נפל לנקיק הררי ונהרג.[10][12]

ב-14.5.1983 נהרס הגשר מעל נהר המאטזיוהקה, ששימש חלק מכביש 93 (כיום כביש E45), והתמלא בגושי קרח, בגלל סכר קרח שנשבר במעלה הנהר. לא נפגעו אנשים בתקרית.[13] בימים סדירים הכביש עצמו לפעמים נסגר חלקית או לחלוטין לתנועה בשל מזג האויר.

כנסיית מאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפלה ראשונה בכפר נבנתה במאה ה17 על ידי השוודים.

ב-1718, בעת שהות בכפר טאלוויק (אנ') בסביבות אלטה, החליט המיסיונר תומאס ואן וסטן (נו') שיש להרחיב את המקום ולהקים כנסייה של ממש במאסי, זאת בהתיעצות עם הכומר הראשון של טאלוויק אנדרס לארסן פיליאן[14] ועם הכמרים הקהילתיים של טאלוויק, בלוך ולונד.[15] כנסיית מאסי נחנכה ב-1721[16], ושרדה עד 1768. ב 1751 נחתמו הסכמי הגבולות שוודיה-דנמרק שהוציאו את מאסי מידי שוודיה, מאז הפסיקו כמרים שוודיים לנהל את התפילות.

ב-1931 חנך הבישוף אייווינד ברגרב כנסייה בכפר, אך זו נשרפה על ידי הנאצים ב-1944.

הכנסייה שנמצאת בכפר נכון לתחילת המאה ה-21 נבנתה במקומה ב-1965, בתכנונו של הארכיטקט הנורווגי רולף הארלו ינסן (אנ'). המבנה עשוי עץ ובתוכו 150 מקומות, התפילות מתקיימות גם בסאמית צפונית וגם בנורווגית.

מחלוקת אלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט הבניה הראשון של תחנת הכוח ההידרואלקטרית באלטה (אנ') בסוף שנות ה-60 היה צפוי לגרום להצפת הכפר,[17] ויצר תנועת מחאה גדולה שנודעה בשם "מחלוקת אלטה (אנ')" שצימצמה מאוד את התוכניות והשפיעה על הפוליטיקה הלאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Masi/Maze". www.visitnorway.no (בנורווגית). נבדק ב-2021-01-04.
  2. ^ "Prisdryss til Kautokeino og Masi". NRK (בנורווגית). 2014-10-29. נבדק ב-2017-02-01.
  3. ^ Store norske leksikon. "Máze" (בנורווגית). נבדק ב-2013-04-01.
  4. ^ Hansen, Lars Ivar (2004). Samenes historie fram til 1750. Oslo: Cappelen Akademisk Forlag. p. 83. ISBN 82-02-19672-8.
  5. ^ Kulturminnesøk. "Kulturminnesøk". www.kulturminnesok.no (בנורווגית ספרותית). נבדק ב-2021-01-07.
  6. ^ Kulturminnesøk. "Kulturminnesøk". www.kulturminnesok.no (בנורווגית ספרותית). נבדק ב-2021-01-07.
  7. ^ Smith, P.L. (1938). Kautokeino og Kautokeino-lappen. Oslo: Aschehoug. p. 1.
  8. ^ Hansen, Lars Ivar (2004). Samenes historie fram til 1750. Oslo: Cappelen Akademisk Forlag. p. 272. ISBN 82-02-19672-8. OCLC 56511350.
  9. ^ Smith, P.L. (1938). Kautokeino og Kautokeino-lappene. Oslo: Aschehoug. p. 6.
  10. ^ 1 2 Smith, P. L. (1938). Kautokeino og Kautokeino-lappene : en historisk og ergologisk regionalstudie. Aschehoug.
  11. ^ Pedersen, E. (2019-11-19). "Ifwar Jönsson Kolari, 1332A". geni.com. נבדק ב-2021-01-04.
  12. ^ Steen, Adolf (1963). Masi : en samebygd.
  13. ^ "Nasjonalbiblioteket". www.nb.no. נבדק ב-2022-10-19.
  14. ^ "Anders Larsen Filianus". Tofterå Slettemoen genealogy. נבדק ב-2023-01-04.
  15. ^ Smith, Peter Lorens de Ferry (1938). Kautokeino og Kautokeino-lappene. OSLO: H.ASCHEHOUG &CO(W.NYGAARD). p. 75.
  16. ^ "Optegnelser fra Finmarken : samlede i Aarene 1826-1834 og senere udgivne som et Bidrag til Finmarkens Statistik / af Fredrik Rode. - Skien : Feilberg, 1842". www.altabibliotek.net. נבדק ב-2021-01-04.
  17. ^ "25 år i skyttergravene" (PDF). Finnmark fylkestings temadag ”Urfolk”. 2004-06-15. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2005-11-25.