מאפיי 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאפיי 2
מאפיי 2 בתמונה באור תת-אדום של טלסקופ החלל שפיצר
מאפיי 2 בתמונה באור תת-אדום של טלסקופ החלל שפיצר
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קסיופאה
שמות נוספים PGC 10217
מגלה פאולו מאפיי
תאריך גילוי 29 בספטמבר 1967
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות 12.41[1]
סיווג מורפולוגי SAB(rs)bc[2]
עלייה ישרה 02ʰ 41ᵐ 55.0ˢ
נטייה ‏15.4″ ‏36′ ‏59°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.86-[1]
מרחק[1] 10,900,000 שנות אור
3,341,918.08 פארסק
קוטר 54,860[3] שנות אור
מסה ‎4.7×1010‎‏[4] M
הסחה לאדום 17-[2] ק"מ/שנייה
0.000057-

מאפיי 2, נקראת גם PGC 10217, היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים קסיופאה, הנמצאת במרחק של כ-10.9 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלקסיה בהירות מדרגה 12.41 והיא התגלתה יחד עם הגלקסיה השכנה מאפיי 1 ב-29 בספטמבר 1967 על ידי האסטרונום פאולו מאפיי, בזמן שחיפש אחר כוכבי T בשור בשביל החלב בעזרת תמונות שצולמו בתחום התת-אדום.[5] הגלקסיה נמצאת רק כשליש מעלה מתחת למישור הדיסקה של שביל החלב,[2] כך שכוכבי שביל החלב והחומר הבין כוכבי שבה בולעים ומפזרים את האור שנפלט מהגלקסיה ומעמעמים את עוצמת ההארה שלה בכ-5.6 דרגות בהירות,[1] ששקולות להפחתת עוצמת ההארה הנראית שלה ב-99.4%. אלמלא ההסתרה על ידי שביל החלב, הייתה מאפיי 2 בין הגלקסיות הבהירות ביותר בשמי הלילה עם דרגת בהירות מתחת ל-7 וסביר שהייתה מתגלה הרבה יותר מוקדם. הגלקסיה נמצאת כ-7 מעלות מדרום-מזרח לכוכב סגין שבקצה המזרחי של האסטריזם בצורת W של קסיופאה וכ-3.9 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב η בפרסאוס. כשני-שלישים של מעלה ממערב לה נמצאת מאפיי 1 שגם כן שייכת לקבוצת מאפיי. כמעלה וחצי מצפון-מזרח למאפיי 2 נמצאת ערפילית הנשמה (IC 1848) וכ-2 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת ערפילית הלב (IC 1805), שתיהן ערפיליות פליטה בתוך שביל החלב במרחק של כ-7,500 שנות אור ממערכת השמש, שענני הגז שלהן מסתירים את אורה של מאפיי 2 והאור הנפלט מהן מקשה על זיהויה. בשל מיקומה של מאפיי 2 ברקע של שביל החלב, קשה מאוד לצפות בה באמצעות ציוד חובבים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיי 2 (שמאל למעלה) ומאפיי 1 (ימין למטה)
הכוכבים והערפיליות שייכים לשביל החלב

גודלה הזוויתי של מאפיי 2 הוא כ-17 דקות קשת, מעט יותר מחצי קוטרו של הירח המלא,[3] שממרחקה שקול לקוטר של כ-55,000 שנות אור, קצת יותר מחצי קוטרו של שביל החלב. באור נראה היא נראית קטנה בהרבה, כ-6 דקות קשת בלבד,[2] זאת כי החומר של שביל החלב בולע ומפזר את האור הנראה יותר מאשר אור תת-אדום. פאולו מאפיי ציין שהיא אינה נראית כלל באור כחול ובקושי ניתן להבחין בה בתמונות שצולמו באור אדום. הוא עצמו גילה אותה בתמונות שצולמו באור תת-אדום בלבד.[5] מסתה מוערכת בכ-‎5.4×1010מסות שמש, כעשירית ממסת שביל החלב, כאשר כ-4% מסתה מורכבת מגז מימן מולקולרי.[4] במרכז הגלקסיה נראה שמתרחשת יצירת כוכבים חדשים בקצב גבוה יחסית של כרבע מסת שמש בשנה, כאשר האזורים הצפופים יותר של החומר במרכז הגלקסיה יוצרים מעין צורת מוט מרכזי,[6] אך לא מספיק מובחן כדי לסווג את הגלקסיה כגלקסיית מוט ספירלית.

מאפיי 2 ומאפיי 1 הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן IC 342, גלקסיית הפסל, גלקסיית המחוגה, M64‏, M81‏, M82‏, M83‏, M94‏, NGC 4945 וקנטאור A.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאפיי 2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 R. L. Fingerhut, H. Lee, M. L. McCall & M. G. Richer: The Extinction and Distance of Maffei 2 and a New View of the IC 342/Maffei Group, The Astrophysical Journal, Vol. 655, No. 2, p. 828 (2007)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 NED: Maffei 2
  3. ^ 3.0 3.1 T. H. Jarrett, T. Chester, R. Cutri, S. E. Schneider & J. P. Huchra: The 2MASS Large Galaxy Atlas, The Astronomical Journal, Vol. 125, Iss. 2, p. 529 (2003)
  4. ^ 4.0 4.1 A. M. Mason & C. D. Wilson: Extended Molecular Gas in the Nearby Starburst Galaxy Maffei 2, The Astrophysical Journal, Vol. 612, Iss. 2, p. 864 (2004)
  5. ^ 5.0 5.1 P. Maffei: My researches at the infrared doors, Memorie della Società Astronomica Italiana, vol. 74, p. 23 (2003)
  6. ^ D. S. Meier, J. L. Turner & R. L. Hurt: Nuclear Bar Catalyzed Star Formation: 13CO, C18O, and Molecular Gas Properties in the Nucleus of Maffei 2, The Astrophysical Journal, Vol. 675, Iss. 1, p. 301 (2008)
  7. ^ M. L. McCall: A Council of Giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 440, Iss. 1, p. 8 (2014)