מארין פטרוסיאן
 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1960 (בת 63) ירוואן, ברה"מ  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, ארמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ירוואן |
| שפות היצירה |
ארמנית, אנגלית |
| סוגה |
מסה |
|
marinepetrossian | |
  | |
מארין פטרוסיאן (בארמנית: Մարինե Պետրոսյան; נולדה ב-16 באוגוסט 1960) היא משוררת, מסאית, ובעלת טור ארמנית.
שירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה הספרותית של מארין פטרוסיאן הגיעה עם סופה של ברית המועצות. ספרה הראשון פורסם בירוואן ב-1993, שנתיים אחרי שארמניה, לשעבר הרפובליקה הסובייטית, הפכה לעצמאית.
השירים באוסף זה תורגמו לצרפתית על ידי ואהה גודל, ובשנת 1995 יצא ספרה בצרפת, בשם J’apporterai des pierres. הספר זכה להצלחה ולביקורות חיוביות, בין היתר מעיתון "לה מונד",[1] ובעקבות זאת החליטה ההוצאה לאור להוציא עוד ספר שלה, Erevan, ב-2003.
מאז, פטרוסיאן פרסמה עוד ארבעה ספרי שירה בארמניה.
ב-2015, ההוצאה לאור הארגנטינאית אודיסאה פרסמה את Disparó el arma, אוסף שירים של פטרוסיאן המתורגמים לספרדית, על ידי אליס טר-גהבונדיאן. אירוע ההוצאה של הספר נערך בספריה הלאומית של ארגנטינה, ופטרוסיאן זכתה לסיקור בעיתונות הפופולרית.[2]
פטרוסיאן שמשה כסופרת הבית בבית הסופרים דג'ראסי, בוודסייד שבקליפורניה, ככלת מענק אונסק"ו לאמנות (2005); ברובע המוזיאונים בווינה בווינה (2013); וכן במרכז אומני הבינלאומי לאמנויות בניו יורק (2015).
פטרוסיאן מתרגמת בעצמה את שיריה לאנגלית. חלקם פורסמו באנתולוגיה Deviation, Anthology of Contemporary Armenian Literature ISBN 978-99941-2-188-5
מסות ועיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסה של פטרוסיאן "אנטי-שירה, או כאשר המשורר אינו מחפש אליבי"[3] עורר שיח אינטנסיבי בחוגי הספרות הארמנית. במאמר זה, פטרוסיאן מדבר על "אנטי-שירה"—שירה שאינה נראית כמו שירה, וקוראת תיגר על התפישה הרווחת לגבי שירה וטוענת כי אנטי-שירה הוא הכיוון העכשווי בשירה הארמנית.
פטרוסיאן ידועה בארמניה גם בתור כותבת טורים בעיתונות. היא התחילה בכתיבתה ב"גארון", עיתון ארמני מוביל, אוד בסוף שנות השמונים, בסמוך לפריצת סוגיית קרבאך. בשנים 2007–2009, תקופה של התפתחויות פוליטיות מתוחות לפני ואחרי הבחירות הארמניות לנשיאות של 2008, היא כתבה טור שבועי בעיתון היומי "הייקקן ג'אימנאק" ("הזמן הארמני"), עיתון האופוזיציה הראשי. מאמריה על נושאי היום הפוליטיים זכו לקהל קוראים תקדימי, והיא הפכה בשל כך לדמות ציבורית בארמניה: הרבה תוכניות טלוויזיה הזמינו אותה להתארח כפרשנית בסוגיות ציבוריות.[4][5] מאמריה מאוחר יותר לוקטו בספר "הפוסטר האדום" (2011). ב-2007, פטרוסיאן זכתה בפרס "טיגראן היירפטיאן" עבור המסה שלה "למה המלחמה לא מגיעה לסיומה".
ב-2006, כחלק מפרויקט עיתונות מטעם אונסק"ו, פטרוסיאן תרגמה מספר גדול של טורים של עיתון הגרדיאן הבריטי לארמנית, לשימושם של סטודנטים לתקשורת, כדי לסייע להם ללמוד עיתונות בינלאומית בתקופת המעבר מהנורמות הסובייטיות.[6]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Բանաստեղծություններ, առաջին գիրք (Poems, First Book) Cossu, 1993
- J’apporterai des pierres, Editions Comp’Act, 1995, coll. Morani, 1995 ISBN 2-87661-117-1
- Կանոնական պատմություններ (Canonical stories), Zangak publishers, 1998
- Erevan, Editions Comp’Act, coll. Polygraphe, 2003 ISBN 2-87661-269-0
- Հայաստանի ծովափին (On Armenian Seashore), actual art publishers, 2006 ISBN 99941-801-1-8
- Una vegada a l’hivern (Poems of Marine Petrossian and Tigran Paskevichyan in Catalan), Institució de les Lletres Catalanes, 2008 ISBN 978-84-96716-95-7
- Կարմիր աֆիշ (Red Poster) actual art publishers, 2011 ISBN 978-9939-816-22-7
- Սալաթ կրակոցներով (Salad with Shots) actual art publishers, 2011 ISBN 978-9939-816-23-4
- Ատրճանակը կրակեց (The Gun Has Fired), actial art publishers, 2014 ISBN 978-9939-816-54-8
- Disparó el arma, audisea., 2015 ISBN 978-987-45617-2-5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מארין פטרוסיאן
מארין פטרוסיאן, ברשת החברתית פייסבוק
מארין פטרוסיאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מארין פטרוסיאן, ברשת החברתית אינסטגרם
מארין פטרוסיאן, ברשת החברתית LinkedIn
מארין פטרוסיאן, סרטונים בערוץ היוטיוב- הטור של מארין פטרוסיאן בעיתון "טרט" (בארמנית)
- שירים של, וכן ראיון עם מארין פטרוסיאן, ב-Transcript, כתב עת אירופאי מוביל לסקירת כתיבה בינלאומית (באנגלית)
- L’infime intime étrangeté des choses. Article about Marine Petrossian in Nouvelles d’Arménie magazine, #97, May 2004, pages 58-59
- מארין פטרוסיאן בפרויקט השירה הארמנית (שירים בארמנית, אנגלית, צרפתית וספרדית)
- זה לא שירה - ריאיון עם מארין פטרוסיאן לרגל צאת ספרה בארגנטינה (באנגלית)
- שירים וריאיון עם מאירן פטרוסיאן, בכתב העת "Poetry International" (אנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Patrick Kéchichian, «Fleur épineuse». Le Monde des Livres, 22.09.1995
- ^ ""La escritura puede ser un arma": La poeta Armenia Marine Petrossian presenta su libro Disparó el arma. Por Silvina Friera. Página/12, martes, 25 de agosto de 2015"..
- ^ Անտիպոեզիա, կամ երբ բանաստեղծը չի փնտրում ալիբի (Antipoetry, or When the Poet Does not Seek an Alibi): Գրական թերթ, #10, 4 օգոստոս, 2000թ.
- ^ Debate on proposed changes to Constitution, Part 1, Kentron TV, Urvagic Talk-Show, Feb 18, 2011
- ^ Debate on proposed changes to Constitution, Part 2, Kentron TV, Urvagic Talk-Show, Feb 18, 2011
- ^ Open door, Ian Mayes, The Guardian, 2 Oct 2006
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מארין פטרוסיאן".