מארי מאנז'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של מארי מאנז'ו

מארי מאנז'ו (14 באוקטובר 1404 - 29 בנובמבר 1463) הייתה אשתו של שארל השביעי, מלך צרפת, אמו של לואי האחד עשר, מלך צרפת וסבתו של שארל השמיני, מלך צרפת.

מארי הייתה בתם הבכורה של לואי השני, מלך נפולי ושל יולנדה מאראגון. ב-1413 יולנדה מאראגון יזמה את אירוסי בתה, מארי מאנז'ו בת ה-9 לשארל בן ה-10 שהיה בנו של שארל השישי, מלך צרפת. (מאוחר יותר שארל השביעי, מלך צרפת).

יולנדה מאראגון לא אבתה להשאיר את בתה בפריז בתקופה מסוכנת שבה ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה איים על שלומה ועל שלום בעלה לעתיד. ב-1414 היא העבירה את שארל הקטן לאנז'ו, ושם הוא גדל בטירותיה שבעמק הלואר יחד עם ילדיה, ובהם מארי מאנז'ו אשתו לעתיד.

באפריל 1422 מארי מאנז'ו נישאה לשארל בעיר בורז' (כיום בחבל סנטר בצרפת). אם כי לזוג היו שנים עשר ילדים, שארל השביעי היה קשור יותר למאהבתו אגנס סורל. ב-17 ביולי 1429 שארל הוכתר כשארל השביעי, מלך צרפת בקתדרלת ריימס. הצלחתו של שארל השביעי במלחמה נגד אנגליה נבעה במידה רבה מן התמיכה שקיבל ממשפחת אשתו, ובמיוחד מחותנתו יולנדה מאראגון.

שארל השביעי מת ב-22 ביולי 1461, שנתיים לפני מות אשתו מארי מאנז'ו, שילדה לו את בנו בכורו לואי שהוכתר בקתדרלת ריימס כלואי האחד עשר, מלך צרפת שלושה שבועות לאחר מות אביו.

לפני מותה עלתה מארי מאנז'ו לרגל לקתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה. על פי ההיסטוריון הצרפתי דני פריקאר-מיה, ייתכן שהגיעה לשם בשליחות סודית כשגרירה של בנה לואי האחד עשר, מה גם שהגיעה לשם בחורף ודרך הים.