מארסיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מארסיאס
Marsyas Istanbul Archaeological Museum - inv. 400 T 01.jpg
סאטיר, נגן חליל אאולוס
תרבות המיתולוגיה היוונית והרומית
מקום מגורים קלאינאי בפריגיה
אב אולימפוס? או אויאגרוס או היאגניס
אחים Babys עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אולימפוס?
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארסיאסיוונית: Μαρσύας) הוא סאטיר מהמיתולוגיה היוונית. מארסיאס הוא דמות מרכזית בשני סיפורים הקשורים במוזיקה: בראשון הוא מוצא את חליל האאולוס שזרקה האלה אתנה ומנגן בו. בשני הוא מזמין את האל אפולו לתחרות מוזיקה בה הוא מפסיד גם את חייו. מוצאו נתון במחלוקת. לפי כמה מקורות הוא בנו של אולימפוס (בנם של הרקולס ושל אוּבּוֹיָה) ולפי אחרים של אויאגרוס או של היאגניס ואולימפוס הוא בנו או תלמידו.

מציאת האאולוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנה ומארסיאס - העתק רומאי של מקור יווני (של הפסל מירון) - מוזיאון הוותיקן.

אתנה השליכה את חליל האאולוס שלה (כלי נשיפה חד-קני או דו-קני שהיה בשימוש ביוון העתיקה) עם קללה אחרי שהאלות לעגו לה על מראה לחייה הנפוחות כשנגנה בו[1] (או כשראתה את עצמה משתקפת כך במים)[2]. מארסיאס מצא את האאולוס, לקח אותו והתמחה בנגינה בו (או שנשאר בחליל עוד זיכרון מנגינת אתנה[1]). פאוסניאס (גאוגרף וטייל יווני מהמאה ה-2 לספירה) העיד שראה "פסל של אתנה מכה את מארסיאס על שלקח את החלילים שביקשה להיפטר מהם לעולם"[3].

מארסיאס ואפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפולו יושב עם הנבל, מארסיאס מנגן באאולוס, וביניהם עומד הסקיתי שיבצע את עונשו של מארסיאס כשיפסיד. תבליט, אמצע המאה ה-4 לפנה"ס.
אפולו פושט את עורו של מארסיאס. פסל של אנטוניו קורדיני (1752-1658). מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון

מארסיאס, הרגיש שלמד לנגן באאולוס בכישרון כה רב שהזמין את אפולו, אל המוזיקה והאמנות, לתחרות נגינה שבה המנצח יעשה כעיני רוחו במנוצח. אפולו ינגן בנבל (קיתארה), מארסיאס באאולוס, והמוזות תהינה השופטות. היגינוס (סופר רומי) מספר שמארסיאס עזב מנצח את הסבוב הראשון, אבל כשאפולו הפך את הנבל וחזר על נגינתו, מארסיאס לא יכל לבצע זאת עם האאולוס ולכן הפסיד בתחרות. לפי תאורים אחרים ליווה אפולו בשירתו את נגינת הנבל שלו. כשמארסיאס מחה שהתחרות הייתה על נגינה בכלי מוזיקה ולא בקול, אפולו ענה שמארסיאס דווקא כן משתמש בקולו כשהוא מנגן באאולוס. המוזות בכל אופן תמכו באפולו שהוכרז כמנצח. אפולו, כעונש על חטא הגאווה (ההיבריס) של מארסיאס קשר אותו ופשט את עורו במערה בקלאינאי שבפריגיה. אפולו אז תלה את העור על עץ אורן[4] ליד אגם אאולוקרני שלפי סטראבון (היסטוריון וגאוגרף יווני שנולד במאה ה-1 לפנה"ס) היה מלא בקנים מהם הכינו פיות לחלילים[5]. אחיו של מארסיאס, נימפות, אלים, ואלות ביכו את מותו ודמעותיהם היו (לפי המטמורפוזות של אובידיוס) למוצא נחל מארסיאס בפריגיה הנשפך לנחל מֶאַנדֳר ליד קלאינאי. הרודוטוס (היסטוריון וטייל יווני מהמאה ה-5 לפנה"ס) מדווח שעורו של מארסיאס עדיין מוצג במקום[6]. אפלטון לעומת זאת טען שהעור שימש להכנת נאד יין[7].

סיפור זה דומה מאוד לתחרות מוזיקלית אחרת בין אפולו לפאן (שניגן בחליל פאן). השופט היה המלך מידאס וכשהוא הכריע לטובת פאן, העניש אותו אפולו והפך את אוזניו לאוזני חמור. סיפור זה לפעמים משולב במקורות עם סיפורו של מארסיאס - ובמיוחד נפוצה הגרסה שבה מידאס שופט בתחרות עם מארסיאס.

מאפיינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע דנאריוס רומי משנת 82 לפנה"ס עם דמות הפסל של מארסיאס מהפורום בצד אחד ודמות אפולו בצד השני.

מארסיאס מוזכר כמייצג או אף כממציא אומנות הנגינה בחליל[2] או כמקבל את אומנות המוזיקה בכלל[8]. הוא היה עובד את קיבלי האלה-אם והלחין עבורה שיר בלווי חליל[9].

מארסיאס גם נקשר לדיוניסוס (כאחד ממשרתיו) שבתורו מזוהה עם ליבר - אל החירות הרומאי ופטרון הפלבס ברומא (שכבת העם הפשוט). כך כנראה נקשר גם מארסיאס ברומא בזכויות ובחירות הפלבס ומאבקו באפולו כמאבק בין העם הפשוט לאצולה. בני בית האב הפלבאי המרקי טענו שמוצאם ממארסיאס. גאיוס מרקיוס רוטילוס (בן בית אב זה) היה לפלבאי הראשון שמונה לדיקטטור ולקנסור (משרות פוליטיות בכירות של הרפובליקה הרומית). בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס הוא העמיד בפורום הרומאי פסל של מארסיאס באזור הקומיטיום שם נערכו עצרות עם ונאומים פוליטיים. הפסל נשאר לעמוד שם כ-300 שנה ונהיה כך קשור לזכות חופש הדיבור ולהפגנות הפלבס. לפסל הייתה דמות של סילנוס הנושא נאד יין על כתפו השמאלית ומרים את ידו הימנית. לעיתים קרובות הפסל שימש לתליית השמצות וגסויות[10]. צאצא של גאיוס זה, לוקיוס מרקיוס קנסורינוס הטביע מטבעות עם דמות מארסיאס חובש את המצנפת הפריגית מסמלת החירות בימי מלחמת המעמדות של סולה בשנות ה-80 לפנה"ס (לוקיוס לבסוף הוצא להורג בידי סולה המנצח שהגביל את זכויות הפלבס). כמה קולוניות רומאיות העתיקו את המנהג הרומאי והעמידו גם כן פסל של מארסיאס בפורום שלהן כסמל לעצמאותן[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארסיאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 The Greek Myths Vol. 1, Robert Graves, 21.e-g
  2. ^ 2.0 2.1 http://www.theoi.com/Georgikos/SatyrosMarsyas.html רשימת הציטוטים הקשורים למארסיאס בכתבים עתיקים
  3. ^ פאוסניאס תיאורה של יוון i.24.1
  4. ^ ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס)i.4.2
  5. ^ סטראבון - גאוגרפיקה xii.8.15
  6. ^ הרודוטוס היסטוריות vii.2.3
  7. ^ אפלטון אותידמוס 285c
  8. ^ אפלטון החוקים 677d
  9. ^ פאוסניאס תיאורה של יוון x.30.9
  10. ^ סרוויוס ad Aeneidos 3.20
  11. ^ מארסיאס באתר בריטניקה