מארק קלי (אסטרונאוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מארק אדוארד קלי
Mark E. Kelly.jpg
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לידה 21 בפברואר 1964 (בן 54)
ניו ג'רזי, ארצות הברית
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
עיסוקים נוספים טייס ניסוי, טייס קרב
בחירה לטייס חלל 1996
פרישה 2011
דרגה קפטן, USN
שהייה בחלל 54 ימים, 2 שעות ו-4 דקות[1]
ביוגרפיה בנאס"א מארק קלי באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
STS-108, ‏STS-121,‏ STS-124STS-134
STS-108 Patch.svg STS-121 patch.svg STS-124 patch.svg STS-134 Patch.svg

מארק אדוארד קלי (באנגלית Mark Edward Kelly נולד-21 בפברואר 1964) הוא אסטרונאוט אמריקאי לשעבר, מהנדס, וקפטן לשעבר בצי ארצות הברית. נכון ל-2018 קלי הוא סופר, פעיל פוליטי, ובכיר בתעשיית החלל. קלי טס לחלל בארבע טיסות מעבורת החלל, בשהות מצטברת של 54 יום. הוא היה טייס המעבורת ב-STS-108, וגם הטייס בSTS-121, מפקד המעבורת במשימת STS-124 וב-STS-134.[2]

אשתו היא חברת הקונגרס לשעבר גבריאל גיפורדס, שנורתה בראשה ונפצעה אנושות בניסיון התנקשות בטוסון, אריזונה, ב-8 בינואר 2011. בעקבות הירי הפך קלי לפעיל פוליטי בעד החמרת התקנות על רכישת כלי נשק בארצות הברית.

לקלי אח תאום זההסקוט קלי, שהוא גם אסטרונאוט. האחים קלי הם האחים היחידים והתאומים היחידים ששניהם שהו בחלל.[3]

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק אדוארד קלי הוא בנם של ריצ'רד ופטרישיה קלי, שוטרים לשעבר. הוא נולד ב-21 בפברואר 1964, אורנג', ניו ג'רזי, ארצות הברית, וגדל בווסט אורנג', ניו ג'רזי. קלי סיים לימודי תיכון ב-1982.

בשנת 1986 סיים בהצטיינות יתרה תואר במדעים בהנדסה ימית וחובלות (nautical science) מאקדמיית צי הסוחר של ארצות הברית.

בשנת 1994 השלים תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה מבית הספר של הצי ללימודים מתקדמים.

בצי האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1987, קלי התגייס לצי האמריקאי והפך לטייס קרב. הוא התאמן על המטוס הקרב A-6E. לאחר סיום האימונים הוא הוצב לטייסת הקרב 115 (VA-115) המוצבת בבסיס חיל הנחתים ב-איוואקוני, יפן. כמו כן הוא ביצע שני סבבי קרב אל המפרץ הפרסי על גבי נושאת המטוסים מידוויי. במהלך שירותו, הוא ביצע 39 טיסות מבצעיות במהלך מלחמת המפרץ.

עם השלמת התואר השני, קלי השתתף בבית הספר של טייסי ניסוי בין התאריכים יוני 1993 עד יוני 1994. סף הכל הוא צבר למעלה מ-5,000 שעות בטיסה על יותר מ-50 כלי טיס שונים ויש לו למעלה מ-375 נחיתות על גבי נושאות מטוסים.

במהלך שירותו הצבאי קיבל מספר רב של פרסים ואותות הכרה, בינם שתי מדליית השירות העילאי של מחלקת ההגנה, ארבע מדליות אוויר, אות לגיון ההצטיינות, צלב התעופה המצוינת ועוד.

קלי המשיך להיות משויך לצי האמריקאי גם בזמן שירותו בנאס"א. לאחר 4 טיסות מעבורת, ב-1 באוקטובר 2011, קלי פרש מהצי האמריקאי ומנאס"א.[4]

בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק קלי ואחיו התאום סקוט נבחרו יחדיו לכיתת האסטרונאוטים של נאס"א ב-1996. במהלך שירותו בנאס"א הוא השתתף בארבע טיסות מעבורת החלל, בשהות מצטברת של 54 ימים, 2 שעות ו-4 דקות בחלל.[1]

טיסות לחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

STS-108[עריכת קוד מקור | עריכה]

Photo of STS-108 commander Dominic L. Gorie and pilot Mark Kelly.
מפקד משימת STS-108 דומיניק גורי ועם הטייס מארק קלי, במעבורת במהלך טיסת המפגש והחיבור עם תחנת החלל הבינלאומית.

טיסתו הראשונה של קלי לחלל הייתה בטיסת מעבורת החלל אנדוור  STS-108. לאחר מספר עיכובים, אנדוור המריאה ב-5 בדצמבר 2001.

משימת STS-108 הייתה להביא לתחנת החלל הבינלאומית ציוד ואספקה, להביא את משלחת 4 לתחנת החלל ולהחזיר את משלחת 3 מתחנת החלל, לאחר ששהו 117 יום בתחנה. המעבורת גם הביא חלקי חילוף למדחסים של מודול זבזדה, והליכון חדש לאימון האסטרונאוטים. קלי ומומחית המשימה לינדה גודווין תמכו בהליכת החלל להתקנת מודול רפאלו, המודול הרב תכליתי להכלת ניסויים בין התחנה והמעבורת (Multi-Purpose Logistics Module) בתחנת החלל.

משימת המעבורת נמשכה 11 יום, 19 שעות, 36 דקות ו-45 שניות. המעבורת עגנה בתחנת החלל 7 ימים, 21 שעות ו-24 דקות.

STS-121[עריכת קוד מקור | עריכה]

Photo STS-121 crew.
קלי (במרכז), פירס סלרס (מימין), מייקל פוסום (משמאל), הקוסמונאוט פאבל וינוגראדוב (במרכז משמאל) סטפני ווילסון (במרכז מימין)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – STS-121

בשנת 2006, טס קלי לחלל שוב על גבי טיסת מעבורת החלל דיסקברי לתחנת החלל הבינלאומית בטיסת המעבורת STS-121.

מטרותיה העיקריות של המשימה הן לבחון את בטיחות הטיסה ולשפר טכניקות שהוצגו לראשונה במשימת STS-107 (אסון הקולומביה), בנוסף לחדש אספקה, ציוד, ולהביא את האסטרונאוט תומאס רייטר מטעם סוכנות החלל האירופאית לתחנת החלל הבינלאומית. השיגור התבצע בהצלחה בניסיון השיגור השלישי ב-4 ביולי 2006 בשעה 14:37:55, לפי שעון מזרח ארצות הברית (יום העצמאות האמריקאי). קלי היה טייס המעבורת.

במהלך המשימה קלי הקיף את כדור הארץ 202 פעמים, ושהה בחלל בשהות מצטברת של 12 יום, 18 שעות, 37 דקות ו-54 שניות. המעבורת עגנה בתחנת החלל במשך 8 ימים, 19 שעות ו-16 דקות.

STS-124[עריכת קוד מקור | עריכה]

Photo STS-124 in front of NASA Astrovan before liftoff at Kennedy Space Center.
מפקד קלי עם הצוות שלו על מרכז החלל קנדי רק לפני העלייה למעבורת.
מארק קלי במעבורת במהלך משימת STS-124
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – STS-124

STS-124, הייתה המשימה הראשונה שבה קלי פיקד על משימת מעבורת החלל. המשימה, הייתה משימה של מעבורת החלל דיסקברי, נועדה לחבר לתחנת החלל הבינלאומית את מעבדת הניסויים היפנית, "קיבו" ("תקווה" ביפנית), שהיא בעלת זרוע רובוטית עצמאית משלה, מתוצרת יפן. חלק מדוחס האוויר של יחידה זו הגיע במשימה הקודמת, STS-123 ויתרת החלקים הגיעו במשימת STS-127. בנוסף, הוכנסו למעבורת חלקים לתיקון השירותים בתחנת החלל שנשברו בשבוע שקדם לשיגור.

המעבורת שוגרה ב-31 במאי 2008, בשעה 21:02:12 UTC. במהלך השיגור, כן השיגור LC-39A במרכז החלל קנדי ספג נזק רב מהחלקים שנפלו ונשירת קצף בידוד ממכל הדלק במהלך השיגור.[5]

קלי היה הראשון שנכנס לתחנת החלל, וכשהוא נכנס הוא צחק, "אתם מחפשים שרברב?", בהתייחסו לשירותים שבורים.[6]

המשימה הזו סימנה את הפעם הראשונה שבן זוג של חבר קונגרס אמריקאי מכהן טס לחלל.

במהלך המשימה המעבורת הקיפה את כדור הארץ 218 פעמים, בשהות מצטברת של 13 ימים ו-18 שעות.

STS-134[עריכת קוד מקור | עריכה]

Mission poster, based on a Star Trek promotional poster.
צוות משימת STS-134 בפוסטר בידורי הדומה לפוסטר הסרט "מסע בין כוכבים"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – STS-134

קלי מונה להיות מפקד המשימה האחרונה של מעבורת החלל אנדוור בטיסת STS-134.[7]

ב-11 בינואר 2011, אשתו של קלי, חברת הקונגרס גבריאל גיפורדס, נפצעה אנושות בניסיון התנקשות. ב-13 בינואר, הכריזה נאס"א על מפקד מחליף למשימה, פרדריק וו. סטרקואו, למקרה שמארק קלי לא יוכל להמריא בעקבות מצבה של אשתו.[8] לאחר שיפור במצבה ויציאתה מתרדמת, נאס"א הודיעה ב-4 בפברואר 2011, כי קלי יישאר כמפקד המשימה. [9]

התכנון המקורי היה לשגר במהלך משלחת 26 לתחנת החלל, שבה אחיו של מארק, האסטרונאוט סקוט קלי שהה בתחנת החלל הבינלאומית והשיגור היה צריך לאפשר את המפגש הראשון של קרובי משפחה בחלל,[10] אולם דחיות שונות ועיכוב במשימת STS-133 שלפני משימה זו גרמו לכך שסקוט קלי שב לכדור הארץ לפני שיגור המעבורת. ניסיון השיגור הראשון של המעבורת היה ב-29 באפריל 2011. גיפורדס, הצליחה לנסוע לפלורידה לקראתת השיגור יחד עם הנשיא אובמה. אולם השיגור נדחה שוב. STS-134 שוגרה ב-16 במאי 2011, בשעה 12:56:28 UTC.

המשימה נועדה להביא את גלאי AMS02, חלקי חילוף, מיכל גז בלחץ גבוה ואנטנות S-band לתחנת החלל. הצוות ביצע מספר הליכות חלל מהתחנה.[11]

המשימה נמשכה במשך 15 יום, 17 שעות, 38 דקות ו-51 שניות, מתוכם המעבורת עגנה בתחנת החלל במשך 11 ימים, 17 שעות ו-41 דקות.[7][12]

ברכה מאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במאי, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית ארגנה שיחה בין האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר תחנת החלל הבינלאומית (שני אסטרונאוטים איטלקים שהו באותו זמן בחלל, רוברטו ויטורי היה חלק מצוות המעבורת, ופאולו נספולי היה בתחנת החלל). אירוע זה סימן את הפעם הראשונה שהאפיפיור דיבר אסטרונאוטים במהלך משימתם בחלל.[13] במהלך השיחה שלו האפיפיור העניק ברכה מיוחדת ל-12 האסטרונאוטים בתחנת החלל, בירך גם את אשתו של קלי, ואיחל לה החלמה מהירה מניתוח הראש שעברה שבוע לפני כן, וכן איחל תנחומים לנספולי שאמו נפטרה קצת לפני כן.[14]

U2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011, הודעה מוקלטת מקלי לאשתו הוקרנה לפני השיר "יום יפה" של U2 במסגרת פסטיבל גלסטונברי באנגליה. הודעה זה שודרה במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה 360°. בשיגור מתחנת החלל קלי אמר: "אני מצפה לחזור הביתה. תגיד לאשתי שאני אוהב אותה מאוד, היא יודעת." (בדומה למילים של השיר Space Oddity של דיוויד בואי)[15]

פרישה מנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמת משימת STS-134, ב-21 ביוני 2011, קלי הודיע כי הוא עוזב את נאס"א וחיל האוויר החל מ-1 באוקטובר, כדי לעזור לאשתו להתמקד בשיקום מפציעתה.[4]

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלי פרסם מספר ספרים יחד עם אשתו: ב-2011 הוא הוציא יחד עם אשתו וג'פרי זסלו את הספר גבי: סיפור של אומץ, אהבה וחוסן ספר אוטוביוגרפי אודות ניסיון ההתנקשות וההחלמה הראשונית. רוב הספר כתוב בקולו של קלי, עם אחרית הדבר של גיפורדס.[16]

ב-2014, גיפורדס וקלי גם כתבו במשותף את מספיק: המאבק שלנו כדי לשמור על אמריקה בטוחה מפני אלימות אקדחים.[17]

בנוסף, קלי כתב מספר ספרי ילדים: הספר הראשון, מאוסטרונאוט (Mousetronaut, משחק מילים המשלב עכבר=mouse עם המילה אסטרונאוט) יצא בשנת 2012, עם איורים של כריס פיין.[18] הספר הגיע לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. ספר המשך, מאוסטרונאוט טס למאדים יצא בשנת 2013.

ב-2015 קלי כתב יחד עם מרת'ה פרידמן את הספר "תאומי-חלל: פרויקט שיגור" (Astrotwins: Project Blastoff) סיפור בדיוני על תאומים סקוט ומארק הבונים תא חללית בגינה האחורית בניסיון לשלוח את הילד הראשון לחלל. הוא הקדיש את הספר לאחיו התאום, האסטרונאוט סקוט קלי.[19] ספר ההמשך, תאומי חלל: פרויקט הצלה (Astrotwins: Project Rescue), פורסם ב-2016.[20]

יועץ בתחום החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2018, קלי הוא אחד מהמייסדים ויועץ אסטרטגי בחברת World View(אנ'), חברה בטוסון, אשר מייצרת בלונים הליוספרים לתקשורת ומחקר.[21]

ב-28 במרץ 2012, SpaceX הודיעה כי מארק קלי יהיה חלק עצמאי בטיחות המייעצת פאנל המורכב המובילים הטיסות לחלל מומחי הבטיחות.

פעיל פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2013, קלי וגיפורדס הקימו ארגון בשם האמריקאים לפתרונות אחראיים (אנ'). מטרת הארגון היא לקדם דו-שיח לפתרונות מול נבחרי ציבור והציבור הרחב בנוגע למגבלות על נשיאת ומכירת נשק חם. הזוג תומך בתיקון השני לחוקת ארצות הברית תוך שילוב בדיקות רקע לפני מכירת נשק. בשנת 2016 שינה את שמו לגיפורדס.(אנ')

קלי וגיפורדס נואמים ומדברים הרבה בנושא כדי לקדם חקיקה ב-45 מדינות כדי להחמיר את היכולת לקנות נשק חם בארצות הברית.[22]

האחים סקוט ומארק קלי נותנים הרבה הרצאות בנושאי מנהיגות ועמידה באתגרים[23]

משימת שהות שנה בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק ואחיו התאום סקוט לקראת מחקר התאומים במהלך משימת שהות שנה בחלל

ב-2015, אחיו התאום של קלי, סקוט קלי החל משימה של שהות שנה בחלל על תחנת החלל הבינלאומית. הוא חזר לארץ ב-1 במרץ 2016, לאחר 340 ימים בחלל. תוך כדי המשימה ואחריה, האחים עברו שלל בדיקות רפואיות כדי להשוות איך השהות בהחלל השפיעה לעומת שהות מקבילה על פני כדור הארץ.

הרעיון לבחון ולהשוות בין סקוט ואחיו התאום מארק הועלה כהכנה למסיבת עיתונאים לאחר שסקוט נבחר למשימת שהות שנה בחלל. במסגרת זו החלה נאס"א לבדוק הצעות למחקר השוואה בין סקוט לאחיו, בו תבחן ההשפעה של שהות ממושכת בחלל על הגוף, בהשוואה לאחיו שנשאר על כדור הארץ.[24] עם זאת, לא ציפו מאחיו לשמור על אותו משטר אכילה (כלומר לא הגבילו אותו לאכילת אוכל זהה) או אותו משטר ספורט.[25] במסגרת המחקר, מארק עבר 6 בדיקות מקיפות שונות, וסקוט עבר 11 בדיקות.[24]

לאחר חזרתו לארץ התגלה כי קלי גבה ב-5 ס"מ במשך השהות בחלל, אולם הוא צפוי לחזור בחזרה לגובהו המקורי בעקבות השפעות הכבידה של כדור הארץ.[25]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Photo of Kelly and wife Gabrielle Giffords in 2016.
קלי ואשתו גבריאל גיפורדס ב-2016

קלי התחתן לאמיליה ויקטוריה באביס ב-7 בינואר 1989. הם התגרשו ב-2004. יש להם שתי בנות. הוא פגש את אשתו השנייה, חברת הקונגרס גבריאל גיפורדס בסין, כחלק ממשלחת סחר לשיפור יחסי ארצות הברית - סין. הם התחתנו ב-10 בנובמבר 2007, בטקס בהשתתפות חברי צוות המשימה STS-124, ורוברט רייך, מי שהיה מזכיר העבודה של ארצות הברית. בזמן חתונתם, גיפורדס הייתה באריזונה בעוד שקלי התאמן למשימה ביוסטון.

הירי בטוסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kelly and Homeland Security Secretary Janet Napolitano at Tucson memorial service.
קלי, המזכירה לביטחון המולדת ג'נט נפוליטנו במהלך טקס האזכרה בטוסון להרוגים בירי

אשתו של קלי, גבריאל גיפורדס, נורתה בראשה ונפצעה אנושות במהלך ניסיון התנקשות ב-8 בינואר 2011, כאשר נפגשה עם מצביעים בטוסון, אריזונה. בניסיון ההתנקשות נהרגו 6 אנשים ו-14, כולל אשתו של קלי, נפצעו. מרגע שהוא הגיע בטוסון, קלי שהה לצד מיטת אשתו עד שיצאה מתרדמת. לאחר שמצבה החל להשתפר, היא הועברה לבית חולים שיקומי ביוסטון. הירי העמיד את קלי באור הזרקורים, והרבה התעניינות הייתה לגבי החלטתו להמשיך ולהתאמן לאחר שהיא יצאה מתרדמת.[26] במהלך האזכרה לזכר הרוגי הירי, שנערכה ב-12 בינואר 2011, באוניברסיטת אריזונה, קלי ישב בין הגברת הראשונה מישל אובמה ובין המזכירה לביטחון המולדת ג'נט נפוליטנו, והמושל הקודם של אריזונה. כמו כן קלי נאם במהלך ארוחת הבוקר הלאומית לתפילה שנערכה בפברואר 2011, מיד לאחר הנשיא אובמה.[27]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקלי הוענקו מספר רב של פרסים ואותות הוקרה, בינם:[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק קלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מארק קלי באתר spacefacts.de
  2. ^ 2.0 2.1 ביוגרפיה של קלי באתר נאס"א
  3. ^ "Twin astronauts prep for year-long mission" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 בנובמבר 2017. 
  4. ^ 4.0 4.1 Commander Mark Kelly Announces Retirement From NASA, Navy אתר Foxnews, 21 ביוני 2011
  5. ^ קלרה מוסקוביץ, NASA Eyes Launch Pad Damage for Next Shuttle Flight, www.space.com, ‏2 ביוני 2008
  6. ^ Astronauts fix international space station toilet עיתון הטלגרף, 5 ביוני 2008
  7. ^ 7.0 7.1 אודות משימת STS-134 באתר spacefacts.de
  8. ^ "הודעת נאס"א לגבי מינוי מפקד מחליף (אנגלית)". נאס"א. 13 בינואר 2010. 
  9. ^ Backup commander replaces Kelly in near-term training ויליאם הארדווד, 13 בינואר 2013, אתר spaceflightnow
  10. ^ Space double: Astronaut twins to join up in orbit אתר cbs8, מתאריך 9 באוקטובר 2010
  11. ^ דף משימת STS-134 באתר נאס"א
  12. ^ Sunseri, Gina (1 ביוני 2011). "Space Shuttle Endeavour Lands Safely in Florida". ABC Neretiredws. בדיקה אחרונה ב-1 באוגוסט 2011. 
  13. ^ Pope blesses Endeavour astronauts by phone סוכנות AP, מתאריך 21 במאי 2011
  14. ^ "TALK OF HIS HOLINESS BENEDICT XVI WITH THE ASTRONAUTS IN ORBIT". The Vatican. 21 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2018. 
  15. ^ NASA Commander Mark Kelly appears at U2 360° Tour in Seattle - Qwest Field 06/04/11 פגי סאת'רפילדס 7 בינואר 2011
  16. ^ Giffords, Gabrielle; Kelly, Mark; Zaslow, Jeffrey (15 בנובמבר 2011). Gabby: A Story of Courage and Hope. Scribner. ISBN 978-1451661064. 
  17. ^ Giffords, Gabrielle; Kelly, Mark (30 בספטמבר 2014). Enough: Our Fight to Keep America Safe from Gun Violence. Scribner. ISBN 978-1476750071. 
  18. ^ Kelly, Mark (9 באוקטובר 2012). Mousetronaut: Based on a (Partially) True Story. Simon & Schuster/Paula Wiseman Books. ISBN 978-1442458246. 
  19. ^ Kelly, Mark; Freeman, Martha (17 במרץ 2015). Astrotwins: Project Blastoff. Simon & Schuster/Paula Wiseman Books. ISBN 978-1481415453. 
  20. ^ Kelly, Mark; Freeman, Martha (1 במרץ 2016). Astrotwins: Project Rescue. Simon & Schuster/Paula Wiseman Books. ISBN 978-1481424585. 
  21. ^ "World View:Our Team". בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2018. 
  22. ^ הניצחונות שלנו אתר Giffords]
  23. ^ מארק וסקוט קלי באתר keppler speakers, אתר להזמנת מרצים לאירועים מיוחדים.
  24. ^ 24.0 24.1 With An Eye To Mars, NASA is Testing its Astronaut Twins, מקס קונטר, עיתון הסמית'וניון, דצמבר 2014
  25. ^ 25.0 25.1 ירון דרוקמן, אחרי 340 ימים בחלל: סקוט קלי גבה ב-5 ס"מ, באתר ynet, 3 במרץ 2016
  26. ^ Barry, Dan (4 בפברואר 2011). "Public Drawn to Choice by Giffords's Husband". New York Times. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2011. 
  27. ^ Mark Kelly finds God, angels after Tucson tragedy. Do you? קאת'י לין גרוסמן, USA TODAY, מתאריך 4 בפברואר 2011