מבט שני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבט שני
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סוגה תחקיר
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק איתי לנדסברג
חברת הפקה הערוץ הראשון
עורכים איתי לנדסברג
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון, רשות השידור
תקופת שידור מקורית 19762017 (60 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבט שני הייתה תוכנית תחקירים עיתונאיים ששודרה החל משנת 1976 עד 2017 בערוץ הראשון. רוב התחקירים של תוכנית זו עסקו בחברה הישראלית. אות התכנית (החל מ-1979) היה "סטאנטמן" מאת המלחין הגרמני אדגר פרוזה, חבר להקת טנג'רין דרים.

התוכנית הפסיקה להיות משודרת בעקבות הודעת כונס הנכסים הרשמי של רשות השידור, דוד האן, על סגירת חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, ב-9 במאי 2017, חמישה ימים לפני סגירת הרשות בכלל והערוץ בפרט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת שידורי התוכנית ועד 1986 ערך והגיש את התוכנית מיכאל קרפין. בין השנים 19861990 הגיש את התוכנית ירין קימור.

בין השנים 20032004 הגישה את התוכנית אורית לביא-נשיאל[1].

ב-2008 החלה להגיש את התוכנית קרן נויבך והעורך והמפיק הוא איתי לנדסברג המשמש גם כראש מחלקת התעודה בערוץ. ב-8 בנובמבר 2011 הודחה נויבך מהגשת התוכנית בטענה ש"היא אינה 'עוברת מסך' והצבתה בזמנו בשידור נכפתה על הערוץ על ידי המנכ"ל הקודם", וכי "נויבך התייצבה לשידור סמוך לשעת השידור ולא גילתה מעורבות והתעניינות בתכנים המשודרים בתוכנית"[2]. לאחר קרן נויבך הגישה את תוכנית התחקירים עיתונאית הערוץ הראשון נועה ברק-וושלר ולמעשה הגישה אותה במשך ארבע עונות - עד לסוף עונת 2014 (שהסתיימה בקיץ 2015).

מנובמבר 2015 עד סיום התוכנית ב-2017 הגיש אותה העיתונאי יגאל רביד.

במאי 1989 השתמש חיל האוויר בשם התוכנית כשם קוד לטיסה בה עלו לישראל 205 מיהודי אתיופיה, במסגרת מבצע אחים ג'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מבט שני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • "מבט שני", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.