מבנה האבן הגדול בעיר דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקיר הגדול שנחשף על ידי מזר
חלל המבנה ובתי סילואן מעבר לנחל קדרון

מבנה האבן הגדול הוא מבנה מתקופת הברזל שנחשף בעיר דוד בקיץ 2005, על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות ד"ר אילת מזר. מזר העלתה את ההשערה כי המבנה שימש כארמונו של דוד המלך. השערה שתרמה לחשיפה הציבורית של הממצא, אולם חוקרים אחרים לא הסכימו להצעת התיארוך של מזר, ומתארכים את המבנה לתקופות מאוחרות יותר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 כתבה מזר שעל פי ניתוח הטקסט המקראי, סביר שארמונו של דוד שכן באזור מסוים בצפון עיר דוד, והיא הציעה לחפש שם את שרידיו.[1] ההצעה לא נענתה עד שמזר בעצמה השיגה מימון והתחילה לחפור שם בפברואר 2005. החפירות נערכו בתמיכת מרכז שלם, האוניברסיטה העברית ועמותת אלע"ד.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצא מורכב מקירות אבן ברוחב כשני מטרים. מגודל הממצא ומיקומו, נראה כי אלו שרידי יסודות של מבנה ציבורי גדול: מצודה, מקדש או ארמון. חרסים מתחת למבנה מעידים כי הוא נוסד בשלב כלשהו לאחר המאה האחת עשרה לפנה"ס. כמו כן, נמצאו בחלק הצפוני של המבנה שני שלבים מאוחרים יותר בבנייה, וחרסים המצביעים על כך שהמבנה היה מאוכלס עד למאה השישית לפנה"ס (תקופת חורבן ירושלים). במקום נמצאו בולות עם השמות "יהוכל בן שלמיהו בן שבי" ו-"גדליהו בן פשחור" שרים שפעלו בסוף ימיה של ממלכת יהודה, אשר נזכרים בספר ירמיהו.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזר תיארכה את הממצא באמצעות סוגי החרסים השונים שנמצאו מעל ומתחת למבנה. החרסים שמתחת תוארכו על ידיה לתקופת הברזל I ושמעל לתקופת הברזל II. על פי "סנדוויץ" זה, ניתן לומר שהמבנה עצמו מתוארך לתקופה כלשהי באמצע. מזר הציעה שהמבנה שייך למאה ה-10-11 לפנה"ס, תקופת שלטונם של דוד ושלמה על פי הכרונולוגיה המסורתית, אולם אחרים מפקפקים בתארוך זה.

דודהּ של אילת, עמיחי מזר, הציע כי מבנה האבן יכול להיות בסיסה של מצודת ציון היבוסית שנכבשה על ידי דוד. עמיחי מזר העיר כי למרות שהמבנה בבירור מאוחר לברזל I, אין לו רצפה, והחרסים נמצאו בין אבני הקיר, כך שלא ניתן לומר בדיוק מתי אחרי ברזל I הוא נבנה. ארכאולגים המזוהים עם אסכולת תל אביב, ובראשם ישראל פינקלשטיין, דוחים את בניית המצודה הרבה לאחר הגעת דוד לעיר. פינקלשטין מפקפק בתארוך החרסים עצמם והציע (כחלק משיטה כוללת שלו) לראותם כבני המאה ה-9 לפני הספירה, תקופת מלכותו של עמרי.

ב-18 בפברואר 2007 גילתה חפירה בחלקה סמוכה כי המבנה גדול מששוער בתחילה, כולל קירות המגיעים לעובי של 7 מטר המתחברים למבנה האבן המדורג. ייתכן כי כותרת עמוד פרוטו-איולית, שנמצאה בעבר במורד המדרון מן המבנה, הייתה במקור חלק ממנו. הכותרת שייכת לסגנון הבניה הפינקי ומקובל לשייכה למבני ציבור, מה שמשתלב עם הדיווח המקראי כי חירם מלך צור סייע לדוד בבניית הארמון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילת ‫ מזר, ‬ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה, מחקרי יהודה ושומרון כ, 2011, עמ' 167-172 ‬
  • ישראל ‫פינקלשטיין, ‬"מבנה האבן הגדול" : עובדות מול כיסופים', מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 6, 2011, עמ' 15-29 ‬
  • אברהם פאוסט,‬ לשאלת תיארוכו ותפקודו של מבנה האבן הגדול בעיר דוד, חידושים בחקר ירושלים טו, 2010, עמ' 29-43 ‬
  • אילת מזר,‬ מבנה האבן המדורג בעיר דוד לאור החפירות החדשות בשטח G, חידושים בחקר ירושלים יד, 2008, עמ' 25-40 ‬
  • אילת מזר,‬ החפירות בעיר דוד - מרכז המבקרים (2006-2007), חידושים בחקר ירושלים יג, 2007, עמ' 7-26 ‬
  • אילת מזר,‬ ביצורי ירושלים באלף השני לפנה"ס לאור החפירות החדשות בעיר דוד, חידושים בחקר ירושלים יב, 2007, עמ' 21-28 ‬
  • אילת מזר,‬ האומנם גילינו את ארמון המלך דוד?, חידושים בחקר ירושלים יא, 2006, עמ' 7-16
  • דוד חזוני, "האמת שמתחת לפני השטח," תכלת 22 (חורף התשס"ו/2006)
  • אילת מזר, ארמון המלך דוד, הוצאת שֹהם, 2009

Mazar, E., The Palace of King David, Excavations at the Summit of the City of David, Preliminary Report of Seasons 2005–2007, 2009, Jerusalem

  • Avraham Faust, Did Eilat Mazar find David’s palace?, Biblical Archaeology Review 38,5, 2012, pp. 47-52
  • Israel Finkelstein, Has King David’s palace in Jerusalem been found?, Tel Aviv 34,2, 2007, pp. 142-164

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eilat Mazar, "Excavate King David's Palace," The Biblical Archaeology Review, January/February 1997