מבנה ליגות הכדורסל באירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מועדוני כדורסל מקצועיים באירופה יכולים להתחרות במספר תחרויות שונות, כולל ליגות לאומיות, ליגות אזוריות (רב לאומיות) ותחרויות יבשתיות. לכן ייתכן למועדונים ממדינות מסוימות לקחת חלק בכמה רמות של תחרות באותה עונה. מועדונים בדרך כלל מעפילים לתחרויות אירופיות לפי ביצועיהם בליגות הלאומיות או האזוריות שלהם, למעט קבוצות שנהנות מכרטיסים חופשיים (ויילד-קארד).

תחרויות יבשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרגע ישנן ארבע תחרויות שממותגות ככלל אירופה, שתיים של יורוליג בסקטבול ושתיים של פיב"א אירופה. מועדונים שמתחרים בתחרויות אלו משחקים גם בליגות הלאומיות או האזוריות שלהם. מועדונים בדרך כלל מתקבלים לתחרויות אלו על סמך ביצועיהם בליגות הלאומיות או האזוריות בעונה הקודמת.

היורוליג היא תחרות עם 18 חברות. מבחינה היסטורית זו הייתה התחרות היוקרתית ביותר בכדורסל האירופי. בשנים האחרונות הופיעה ביקורת על הפורמט הסגור שלה והיעדר קריטריון ביצועים בליגה הלאומית.

היורוקאפ היא התחרות המשנית של היורוליג בסקטבול, והיא מורכבת כיום מ-24 קבוצות מרחבי אירופה. מועדונים מלמעלה מ-30 מדינות השתתפו במפעל לאורך השנים. שתי הפיינליסטיות של היורוקאפ מעפילות ליורוליג בעונה הבאה.

ליגת האלופות בכדורסל, שהחלה ב-2016, היא התחרות הגבוהה ביותר של פיב"א אירופה. בתחילה, פיב"א הקימה את היורוליג בשנת 1958, אך מעולם לא תבעה זכויות יוצרים על השם, עליו השתלט יורוליג בסקטבול. ליגת האלופות בכדורסל כוללת כ-40 קבוצות; עד היום השתתפו מועדונים מיותר מ-20 מדינות.

היורופקאפ הוא התחרות המשנית של פיב"א אירופה. עד 32 קבוצות מתחרות, ולקבוצות שלא העפילו לעונה הסדירה של ליגת האלופות יש אפשרות לרדת לעונה הסדירה של היורופקאפ. החל משנת 2019, מועדונים מלמעלה מ-30 התאחדויות לאומיות השתתפו.

תחרויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים
נוער
פורקו

ליגות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לליגות לאומיות במדינות בודדות, ישנן ליגות הכוללות מועדונים ממספר מדינות.

הליגה האדריאטית הוקמה בשנת 2001, והיא מורכבת ממועדונים מיוגוסלביה לשעבר (בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, מונטנגרו, מקדוניה הצפונית, סרביה וסלובניה). בזמנים שונים, הליגה כללה גם מועדונים מבולגריה, צ'כיה, הונגריה וישראל. מועדונים בדרך כלל מתחרים גם בליגות הלאומיות שלהם באותה עונה, לאחר סיום העונה של הליגה האדריאטית. אלופת הליגה מעפילה ליורוליג בעונה הבאה.

הליגה האדריאטית השנייה הוקמה בשנת 2017, והיא הליגה השנייה במערכת הליגות של הליגה האדריאטית.

הליגה המאוחדת של VTB מורכבת בעיקר ממועדונים רוסיים, וכן ממספר קטן יותר של מועדונים ממדינות סמוכות - בלארוס וקזחסטן, ובעבר אסטוניה, לטביה ופולין. מועדון אחד מהליגה מעפיל ליורוליג בעונה הבאה, בנוסף לצסק"א מוסקבה, המחזיקה ברישיון A (קבוע) ביורוליג.

ליגות רב-לאומיות אחרות באירופה כללו את הליגה הבלטית (2004-2018), הליגה המרכז אירופית (2008-2010), והליגה הבלקנית (החלה ב-2008).

ליגות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל מדינה יש בדרך כלל מערכת ליגות משלה, עם חטיבות שונות הכוללות עלייה וירידה, כמו גם פלייאוף לאחר העונה הסדירה.

ליגת ה-ACB, הליגה הספרדית, שולחת הכי הרבה מועדונים ליורוליג, שלושה עד ארבעה בכל עונה. ליגות אחרות בין החזקות כוללות את ליגת הBSL של טורקיה, ליגת העל היוונית, LBA של איטליה ו- LNB Pro A בצרפת.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "World's best basketball leagues outside of the NBA". ESPN.com. 7 בדצמבר 2017. נבדק ב-14 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)