מבנה עומק (תחביר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִבְנֵה עֹמֶק (ידוע גם כ"תחביר עומק"[1]. באנגלית: Deep structure), הוא מונח בבלשנות גנרטיבית המתאר את עומקם של מבנים תחביריים מעבר למִבְנָם השטחי.

מבנה העומק מסייע להבין ולפתור מספר בעיות תחביריות, להלן מספר דוגמאות:

  • "החתונה מחר". במשפט זה, הנושא הוא המילה "החתונה" (שם עצם), והנשוא הוא המילה "מחר", אשר היא מחלק הדיבור: תואר הפועל. הקושי העולה כאן הוא כיצד ייתכן שתואר הפועל יתאר שם עצם?! התשובה לכך ניתנת על ידי תחביר עומק הטוען שהמשפט "החתונה מחר" הוא גלגול או קיצור של המשפט: "החתונה תיערך מחר". לפי זה, תואר השם "מחר" אכן מתאר פועל 'נסתר'.
  • "אתם שם". במשפט זה המילה "אתם" (שם עצם) היא הנושא, והמילה שם (תואר הפועל) היא הנשוא. גם כאן קיים הקושי כיצד ייתכן שתואר הפועל יתאר שם. על ידי תחביר עומק ניתן להסביר שבמשפט יש פועל 'נסתר' "אתם תימצאו שם", אשר אותו תואר הפועל מתאר.
  • במשפט "השוטרים על הסוסים", הוא משפט דו-משמעי בניתוחו. ניתן לנתחו כך: המילה "השוטרים" משמשת כנושא, והצירוף (השֵׁמָנִי עם מילת היחס) "על הסוסים" משמש כנשוא. מאידך גיסא, על ידי תחביר עומק החושף את הרובד העמוק של המשפט משתנה הניתוח: "השוטרים נמצאים על הסוסים", המילה "השוטרים" משמשת כנושא, המילה "נמצאים" משמשת כנשוא, ואילו "על הסוסים" הוא תיאור מקום.
  • גם המשפט "הכנר על הגג", המילה "הכנר" משמשת כנושא, והצירוף "על הגג" משמש כנשוא. לפי תחביר עומק מסתתרת כאן מילה: "הכנר נמצא על הגג", ולכן ניתוח המשפט הוא כך: המילה "הכנר" משמשת כנושא, "נמצא" כנשוא, ו"על הגג" כתיאור מקום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב קמחי, בגרות בלשון, אנקורי, 2002 (עמ' 282)
  • מרדכי רוזן, פרקי לשוננו, חולון תשמ"ו, ח"ב עמ' 28.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו יעקב קמחי, בגרות בלשון, אנקורי 2002, עמ' 282