מבנה (פסיכולוגיה)
בפסיכולוגיה, מבנה פסיכולוגי (באנגלית: Construct; במונחי האקדמיה ללשון העברית: צֶרֶף) הוא כלי שנועד לקדם את ההבנה של התנהגות האדם. למשל, מבנה פסיכולוגי כמו אישיות הוא מבנה מופשט שאי אפשר לצפות בו ישירות, אלא מסיקים ממנו מסקנות בעקבות הסתכלות על דפוסים קבועים של תגובות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות בהקשרים שונים.[1][2]
הרעיון של תקפות מבנה מתבסס על שתי הנחות ראשיות. ראשית, מבנים מייצגים תופעות "אמיתיות" שנבדלות בהתרחשותן מן הדרכים השונות שבאמצעותן הן נמדדות.[1] שנית, למבנים פסיכולוגיים יש קשר סיבתי למדדים שלהם. על פי הנחות אלו השונות במבנים פסיכולוגיים, כמו אישיות או אינטליגנציה, באה לידי ביטוי בהבדלים בין-אישיים במענה לפריטים במדדים; הדבר גם מסביר ביצועים בהקשרים שונים בחיי היום-יום. מבט חלופי משווה בין המבנה הפסיכולוגי ובין אופן מדידתו.[1][א]
לפי הנס אייזנק, בני אדם יוצרים מבנים "כדי להקטין את הבלבול הנורא והגועש שבעולם לכדי סוג מסוים של סדר, והם מצדיקים זאת על ידי הצלחתם בכך".[3]
תפקיד המבנה הפסיכולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדדים שיצרו מדענים ממחישים את המבנים המופשטים כגון אינטליגנציה או אישיות. אולם התעוררו חילוקי דעות על כל מבנה פסיכולוגי הנוגעים בדרך כלל למהות הממדים העיקריים שלו ולאופן המדידה של כל ממד. שאלות בסיסיות עוד יותר הועלו בנוגע לתועלת של המבנים עצמם. ישנם מדדים שאינם כרוכים במושגים מופשטים, משום שהם מתמקדים בתיאורים של התנהגויות ספציפיות או של מצבים ספציפיים הקשורים לפעולה או לחוויה קונקרטית המתרחשת ברגע ובהקשר נתון.
אולם כאשר מצטברים דפוסי תגובה רגשיים, קוגניטיביים או התנהגותיים אופייניים שחוזרים על עצמם, הם נחשבים לתכונת אישיות (למשל חיפוש אחר ריגושים), ואלו הן המשגות מופשטות של התכונות.
תוקף
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי שרעיון מסוים יישא משמעות, על תקפות המבנה להתבסס על שתי הנחות בנוגע לאופן שבו כלי המדידה קשור למבנה שהוא מייצג כדי שיהיה תקף.[1] ראשית, המבנה הפסיכולוגי מתייחס לתופעה "אמיתית" שקיומה נפרד מן הדרכים שבהן אפשר למדוד אותה. שנית, שונות במבנים הפסיכולוגיים יוצרת שונות בתשובות הנוגעות לפריטים בכלי המדידה.[1]
מכאן ניתן לומר ששונות במבנה מסוים יוצרת תגובות באותם מצבי חיים שאליהם מתייחס אותו מבנה.[1] כך למשל ניתן להבין את האינטגלנציה כגורמת לשונות במדדים שלה (פריטים במבחן IQ) ובביצועים במטלות קריטריון חיצוניות כמו מבחני הישג. אך האינטליגנציה אינה בהכרח גורמת לשונות בתחומים אחרים (למשל, להיות אהוב על חבריך). המבחן הוא אנלוגיה למשימות ספציפיות בחיים. המצב הופך מורכב יותר מאחר שהמבנה, אינטליגנציה, עשוי להיות רק אחד מתוך כמה "גורמים" לתגובות בהקשר מסוים. הגורמים האחרים עשויים אף הם להשפיע על התפקוד (למשל, עבודה עצמאית או התמדה בביצוע משימות) או לחבור עם גורמים כמו קשב או חרדה בכל אדם ובכך להשפיע על ביצוע מטלות.
אם כן תיקוף של מבנה פסיכולוגי מצריך בדיקה זהירה הן של "דרישות" המדדים של המבנה הן של דרישות התפקוד בפועל בהקשרים יום-יומיים בזיקה למבנים השונים, שלהם השפעה סיבתית אפשרית.[2][1]
כלי מדידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכלי מדידה פסיכולוגיים שתי מטרות חשובות: ניבוי משתנים רלונטיים לתפקוד העתידי, ומתן הסבר לתפקוד בהתייחס למבנים הפסיכולוגיים שבבסיסו. אף שניבוי נחשב לעיתים קרובות לסימן ההיכר של מבחן טוב, תקפות מבנה היא הגורם החיוני לשיטה המדעית. העיסוק המדעי נשען על בניית תאוריות ועל בחינת מודלים שמסבירים את הקשרים בין משתנים אחדים כדי להגדיל את היכולת לתת הסבר סיבתי ואת יכולת הניבוי. לא ניתן לבחון מודלים מושגיים באופן אמפירי על פי מדדים שאינם מיועדים לייצג את המבנים הפסיכולוגיים, או כאלה המייצגים באופן שגוי את המבנים.
ההתייחסות למדדים ולמבנים כאל גורמים בלתי תלויים מובילה לתהליך של תיקון עצמי בחקירה המדעית, שלפיו אפשר להתייחס למדד כאל ייצוג לא שלם או לא מדויק.[2] מסיבה זו מבנים פסיכולוגיים נתונים במצב מתמיד של השתנות, ולא ניתן אף פעם להוכיח את קיומם אלא על סמך ראיות מדעיות.[2] כך, מבנים פסיכולוגיים הם תמיד קרובים "זמניים" של תופעות "אמיתיות", והחידוד של המבנים מתרחש במקביל לחידוד המבנים.[2]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שורשיה של העמדה החלופית מקורם בוויכוח אם מחקר מדעי אפשרי על סמך תופעות שלא ניתן לצפות בהן ישירות. על-פי גישה זו, המבנה הפסיכולוגי אינו שונה מהפעולה שבאמצעותה הוא נמדד. על פי השקפה זו, שהמבנה והמדידה שלו חד הם, נשללת האפשרות לקבוע קשר סיבתי בין השניים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 Denny Borsboom, Gideon J. Mellenbergh, Jaap van Heerden, The Concept of Validity., Psychological Review 111, 2004, עמ' 1061–1071 doi: 10.1037/0033-295x.111.4.1061
- 1 2 3 4 5 Gregory T. Smith, On Construct Validity: Issues of Method and Measurement., Psychological Assessment 17, 2005-12, עמ' 396–408 doi: 10.1037/1040-3590.17.4.396
- ↑ Eysenck, H. J. (1988). Personality and ageing: An exploratory analysis. Journal of Social Behavior & Personality, 3(1), 11–21.