מבצע אגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע אגד
מערכה: פעולות התגמול
מלחמה: הסכסוך הישראלי ערבי
Dayan w Kuntila Raid comm.jpg

רפאל איתן (מימין בתנוחה שפופה), עם משה דיין (חובש רטיה), ואריאל שרון (שני משמאל).
תאריך התחלה: 28 באוקטובר 1955
תאריך סיום: 29 באוקטובר 1955
משך הסכסוך: לילה אחד
קרב לפני: מבצע אלקיים
קרב אחרי: מבצע הר געש
מקום: כונתילה, סיני
תוצאה: ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצרים (1952-1958)מצרים (1952-1958) מצרים

ראשי מדינה
דוד בן-גוריון  גמאל עבד אל נאצר 
מפקדים
כוחות

גדוד 890 (200 איש[1])

60 איש[2]

אבידות

2 הרוגים[3] ו-4 פצועים.[2]

12 הרוגים 29 שבויים.

מבצע אגד הידוע גם בשם פעולת כונתילה או קרב כונתילה היה פעולת תגמול שערך צה"ל בליל 28 באוקטובר 1955 נגד המוצבים המצריים באזור כונתילה בסיני. במהלך הפעולה נהרגו 17 חיילי צבא מצרים ושני חיילי צה"ל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הסכם שביתת הנשק הישראלי-מצרי שנחתם בשנת 1949, נקבע כי אזור תל ניצנה (או בשמו הערבי: עוג'ה אל חפיר) יהיה מפורז ולא תותר הכנסת כוחות צבא אליו. כמו כן נקבע כי לא תהיינה עמדות מצריות שיהיו קרובות לניצנה יותר מאבו עגילה ואל קוסימה.[4] בשנת 1953 הקימה ישראל באזור את היישובים גבעת רחל ובארותיים.

בהדרגה החל צבא מצרים לבסס את מערכות ההגנה שלו בסמוך לגבול. המצרים בנו כשבעה מוצבים מחופרים על מצוקי הצבחה וראס-סירם, ושיכנו גדוד חיילים סדירים אשר תוגבר בתותחים.[5] המקום גם זכה לחיפוי מצד חיל האוויר המצרי.[6] כדי להשלים את מערך ההגנה, פלשה מצרים לשטח הישראלי ממש, ובנתה את מוצב ההגנה "לילי" בתוך שטח ישראל. ישראל שלחה בקשות לממשלת מצרים לפנות את המוצבים, אולם המצרים התעלמו.

ב-26 באוקטובר כוח מצרי תקף את משטרת בארותיים. שוטר אחד נהרג, שלושה נפצעו ושניים נחטפו.[7] היה זה הקש ששבר את גב הגמל, וממשלת ישראל החליטה להורות לרמטכ"ל משה דיין להגיב במהירות האפשרית על הפרת הסכם שביתת הנשק.

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע אגד הוצג כנקמה על ההתקפה בבארותיים.[2] עם זאת, בפועל המבצע היה בסך הכל פעולות הסחה להתקפה גדולה נועזת ושאפתנית הרבה יותר - מבצע הר געש. היעד שנבחר לצורך ביצוע המשימה היה מבנה המשטרה בכונתילה, צומת דרכים במזרח סיני, באגנו העילי של נחל פארן, כחמישה קילומטרים ממערב לגבול ישראל-מצרים. המבנה הורכב משני בניינים גדולים מרובעים, בתוכם חצר, לידם בניין ששימש כמחסן אספקה וקצת הלאה בניין עם מספר אגפים. בפינות בניינים אלו נמצאו צריחים אשר שימשו כקיני מכונות ירייה. הבניינים עצמם נבנו על תלים תלולים קשי גישה. הכוח המצרי כלל שתי מחלקות (סה"כ 60 איש), אשר היו מצוידות היטב בשלל סוגי נשק.[2] מרבית החיילים במבנה היו סודאנים[8], ולמרבה האירוניה, חלקם אף התנגדו לשלטון המצרי בסודאן[9].

הכוח הישראלי הורכב מלוחמי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, וכלל בסה"כ 200 איש.[1] הם צוידו בנשק קל, ולא קיבלו חיפוי מתותחים או מרגמות.[2] כמו כן החיילים קיבלו הוראה לא להסב נזק למבנה או לפגוע בבדואים באזור, אלא לקחת שבויים ותו-לא.[2]

סד"כ צנחנים במבצע אגד[10]
שם הכוח מפקד הרכב הכוח מטרות
כוח א' מאיר הר-ציון סיירת צנחנים[11] תקיפת המבנה מכיוון דרום.
כוח ב' רפאל (רפול) איתן פלוגה ה'[12] תקיפת הבניין המרכזי.
כוח ג' משה (מוסה) עפרון[13] פלוגה ב'[14] כיבוש המבנה הצפוני.
כוח ד' חיים נדל החסימה הצפונית.
כוח ה' טוביה (טיבי) שפירא החסימה הדרומית.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב עצמו נמשך בין 20[10] ל-25 דקות בלבד,[2] אולם הוא נחשב למופת של התמדה, כוח רצון ודבקות במשימה.[10] הכוח יצא מבסיסו ברכבים בליל ה-28 באוקטובר, אולם 15 ק"מ לפני היעד הם נתקלו במכשול לא עביר.[10] בדרך כלל במקרה כזה המבצע מתבטל והכוחות חוזרים לבסיסם, אולם כוחות צה"ל בכל זאת ירדו מהרכבים ועשו את שארית הדרך רגלית. בשעה 1:00 הגיע הכוח אל היעד, ושם התפצל למספר ראשים. כוח אחד נתקל בסיור מצרי, וגירש אותו. לאחר מכן הסתער הכוח כולו על המבנה.[2]

הכוחות המצריים היו ערניים ובכוננות מלאה, והשיבו אש עקשנית. רק לאחר שכוחות צה"ל פגעו בקני המקלעים בצריחים, הם הצליחו לפרוץ למבנה והחלו לסרוק באש חדר אחר חדר. חיילים מצריים רבים נכנעו במקום. עם זאת, באחת הפעמים חיילים מצריים צעקו מאחד החדרים שהם נכנעים, וכאשר חייל צה"ל נכנס לחדר כדי לאסוף אותם הם פתחו עליו באש ופצעו אותו קשה.[2] בקרב נהרגו 12 חיילים מצריים, ו-29 נשבו. מתוך השבויים 7 היו פצועים, וחיילי צה"ל סחבו אותם על כתפיהם.[10] כמו כן הובאו לשטח נשק רב וציוד צבאי. בשעה 3:00 הסתיימה המשימה וחיילי צה"ל עזבו את האזור עם המלקוח.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת 12 ההרוגים המצריים, לצה"ל היו שני הרוגים - רב-טוראי אמנון אבוקאי וטוראי יעקב מזרחי. מבין ארבעת הפצועים של צה"ל, שלושה נפצעו בתחילת הקרב כאשר המקלעים על המבנה פתחו באש, ואחד נפצע בעת טיהור המבנה (ראו לעיל).[2] שני לוחמים אמנון אבוקאי שנהרג, ורפאל איתן, קיבלו על חלקם במבצע את "עיטור העוז". יעקב מזרחי שנהרג גם הוא, קיבל את "עיטור הגבורה".[15]

כאמור לעיל, מבצע אגד היה מלכתחילה פעולת הסחה למבצע גדול בהרבה - מבצע הר געש. המבצע נפתח ב-2 בנובמבר והסתיים בניצחון ישראלי מוחץ שבסופו סופחה ניצנה לישראל אחת ולתמיד. להסחת מבצע אגד היה חלק רב בניצחון במבצע הר געש.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]