מבצע אולי הפעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע אולי הפעם
מלחמה: האינתיפאדה השנייה
תאריכי הסכסוך 1 באוגוסט 2002 – ?
קרב לפני מבצע דרך נחושה
קרב אחרי מבצע קשת בענן
מקום הקסבה של שכם
עילה חזרת מחבלים ביהודה ושומרון לעיסוק בטרור
תוצאה העמקת ההישגים של מבצעים חומת מגן ודרך נחושה אך הטרור לא דוכא לחלוטין
הצדדים הלוחמים
מנהיגים
אריאל שרון
בנימין בן אליעזר 
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית יאסר ערפאת (יו"ר הרשות הפלסטינית
מפקדים

המטה הכללי של צה"להמטה הכללי של צה"ל שאול מופז (הרמטכ"ל)
המטה הכללי של צה"להמטה הכללי של צה"ל משה יעלון (הרמטכ"ל)
אברהם דיכטר (ראש השב"כ)

יאסר ערפאת (ראש אש"ף ויו"ר הרש"פ)

כוחות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבצע אולי הפעם הוא מבצע שצה"ל ערך כנגד הטרור הפלסטיני באוגוסט 2002. המבצע התמקד בעיר שכם. המבצע נערך לאחר מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה.

הרקע למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע אולי הפעם התרחש לאחר מבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה בשטחי יהודה ושומרון, בעקבות סדרת פיגועים שהתרחשה ביולי 2002 ובה נרצחו 32 איש.[דרושה הבהרה]

במרץ 2002 החליט צה"ל לפתוח במבצע חומת מגן במטרה למגר את הטרור בשטחי יהודה ושומרון. בעקבות הפקת לקחים מהמבצע וחזרתם של מחבלים פלסטינים לעיסוק בטרור, לאחר מספר שבועות הוחלט בצה"ל על מבצע נוסף, מבצע דרך נחושה. מכיוון שגם אחרי סיום מבצע זה ביהודה ושומרון תשתיות הטרור שוקמו, הוחלט בצה"ל על "מבצע אולי הפעם", ששוב נועד למגר את הטרור.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע התחיל ב-1 באוגוסט 2002, פחות חודש אחרי סיום המבצע הקודם, והתמקד בקסבה של שכם.[1]

לפני תחילת המבצע בוצע תרגיל הטעיה במחנה הפליטים בלאטה במטרה להבריח את המבוקשים לקסבה.[1]

המבצע התנהל בפיקודו של אלוף-משנה משה תמיר, מח"ט חטיבת גולני. תחת פיקודו היו רוב יחידות חטיבת גולני, גדוד 50 וגדוד הסיור של הנח"ל והצנחנים וכוחות מיחידות מובחרות. הכוחות נערכו להתנגדות מסיבית וקרבות ירי, מה שלא קרה בסופו של דבר.[1]

טנקים ונגמ"שים הובילו את החיילים עד לפאתי הקסבה.[1] הטנקים שימשו גם להרעשה מדי פעם.[1] מתודת המבצע הייתה מעבר בית בית בחיפוש אחר חומרי נשק ומבוקשים. בגלל החשש מחמושים פרצו הכוחות לדירות בעזרת פטישים ולבנות חבלה מה שגרם לנזק רב.[1] הכוחות הוציאו את המשפחות מהבתים ואז סרקו את הבית בחיפוש אחר חומרי נפץ ואמצעי לחימה.

במסגרת המצוד אחר מבוקשים אספו החיילים את רוב הגברים בין הגילאים 15–50 לבית הספר אל-פאטמיה, שם חקרו אותם. רוב הגברים שוחררו תוך יום ומקצת הושארו להמשך חקירה.[2]

ביום הראשון של המבצע נהרגו 4 פלסטינים ביניהם אישה בת 85.[2] ביומיים הראשונים מצא צה"ל ארבע מעבדות נפץ ועצר כמה עשרות מבוקשים.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]