מבצע דרייפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צוללת מסדרת גל

מבצע דרייפוס היה מבצע צבאי של שייטת הצוללות של חיל הים הישראלי במלחמת לבנון הראשונה, שמטרתו הייתה להטביע ספינות אויב באמצעות צוללות.[1]

במהלך המבצע הטביעה צוללת של חיל הים, ביוני 1982, ספינה אזרחית שעליה פליטים, בשל חשד שמדובר במחבלים. בתקרית נהרגו 25 בני אדם. התקרית נאסרה לפרסום עד לשנת 2018 שאז התיר בג"ץ לפרסם את פרטיה.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה הטיל חיל הים הסגר ימי על לבנון. מפקדות אש"ף עזבה לתוניס. הים בלבנון התמלא בספינות מחבלים של אש"ף, לצד ספינות הנושאות פליטים, אזרחים, זקנים, נשים וילדים.

בהסגר השתתפה גם צוללת מסדרת גל - השם שניתן בחיל הים הישראלי לסדרת צוללות מדגם 540 של חברת ויקרס (Vickers) הבריטית. שלוש צוללות מדגם זה, אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב, שירתו בחיל הים הישראלי משנות השבעים עד לסוף שנות התשעים.

טיבוע הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצהרי יוני 1982 זיהה צוות הצוללת מסדרת גל, ארבע ספינות שיצאו מטריפולי. היו סימנים שהעידו שמדובר בספינות מחבלים שברחו מלבנון, אך מכיוון שלא היה זיהוי ודאי, דיווח צוות הצוללת על כך למפקדת חיל הים, כדי שצה"ל יבדוק את הספינות.

יום למחרת זיהתה הצוללת שוב כמה ספינות אזרחיות. מפקד הצוללת עקב אחרי אחת הספינות, והעריך שמדובר בספינת מחבלים, בעוד סגנו הביע בכך ספק. מפקד הצוללת היה היחיד שתצפת בפריסקופ. הצוללת שיגרה טיל טורפדו לעבר הספינה שנפגעה, החלה לטבוע ונוסעיה קפצו למים, ואז שוגר טיל טורפדו שני. חיילי הצוללת קיבלו פקודה לא לסייע לאיש. הספינה שטובעה שידרה קריאות מצוקה SOS.[2]

מאוחר יותר התברר כי על סיפון הספינה היו פליטים ועובדים זרים, שמטרתם הייתה לברוח מאזורי הקרבות בלבנון.[1]

תחקיר האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-10 שנים לאחר האירוע בוצע תחקיר של האירוע בחיל הים. התחקיר נמשך כ-3 שנים, לאחר שמפקד שייטת הצוללות פנה למפקד חיל הים. פרטי התחקיר חסויים.

מפקד הצוללת, רס"ן א', סיפר כי על הספינה היו בין שלושים לארבעים גברים לבושים בבגדים זהים, שנראים כצבאיים. "ראיתי את האונייה לכל אורכה, ראיתי שאין נשים וילדים. זה הקשה על הירי בטורפדו אבל היה חשוב לבצע זאת". מנגד, סגן מפקד הצוללת, סרן ב', העיד בתחקיר של חיל הים: "האווירה בצוללת הייתה של רצון עז לתקוף וירי בכל מחיר. אני סברתי שאסור לירות מאחר שהזיהוי לא ודאי, אבל היחיד שתצפת בפריסקופ הוא מפקד הצוללת" .

רס"ן א' העיד בתחקיר כי גם לאחר הירי ושידור אותות המצוקה הוא לא זיהה עליה נשים וילדים, אלא רק אנשים לבושים בלבוש זהה. "המשכתי לעקוב אחרי הספינה במשך שעתיים, עד לחשיכה מוחלטת".

בסיומו של התחקיר סיכם מפקד החיל, האלוף עמי איילון: "המסקנה שמפקד הצוללת פעל בהתאם להנחיות מתחזקת לאור התנהלותו לאחר הירי, כשהחליט שלא לירות לעבר האוניה שהתקרבה מתוך חשש לפגיעה בחפים מפשע, זאת אף על פי שלתפיסתו הנוסעים שבספינה היו מחבלים. מדובר היה בהפעלת שיקול דעת מוטעה בזמן המבצע".[1]

"זה לא פשע מלחמה ולא בוצעו עבירות. אין מקום לחקירה פלילית". סיכמו בחיל הים את האירוע. "נמנעה פעילות של מחבלים מהנמל של טריפולי".[1]

פרסום האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי האירוע פורסמו לראשונה ב-22 בנובמבר 2018 בחדשות עשר, על ידי הכתב הצבאי של הערוץ, אור הלר לאחר שבג"ץ התיר את פרסום האירוע לאחר שעמותת הצלחה וערוץ עשר עתרו בנדון.[1] אל"ם בדימוס מייק אלדר, שהיה מפקד שייטת הנחתות של חיל הים, ניסה לפרסם את פרטי האירוע במשך כ-25 שנה. לפי דיווחים עיתונאיים לבנוניים, הגילוי הישראלי התקבל בהפתעה בלבנון, מפני שנסיבות טביעת הספינה "עבד א-רחמן" לא היו ידועות שם. ההשערות על סיבת טביעת הספינה היו: תקלה טכנית, או התפוצצות של מנוע או מטען חבלה.[3]

ב-28 בנובמבר 2018, הגיב רן אדליסט ממעריב בכותרת: "הדבר הנכון בנוגע ל"מבצע דרייפוס" הוא להודות באחריות ולשלם פיצויים", בהינתן העובדה שסיפור הצוללת הישראלית ששיגרה טורפדו לעבר ספינה אזרחית במלחמת לבנון הראשונה פורסם ולא הוכחש, אין מנוס ממתן תשובות[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]