מבצע זעם דחוף
 | ||||||||||||||||||||||
| הריינג'רס צונחים בגרנדה במהלך הפלישה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: המלחמה הקרה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 25 באוקטובר 1983 – 15 בדצמבר 1983 (חודש ו־21 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
 גרנדה | |||||||||||||||||||||
| קואורדינטות |
12°03′N 61°45′W / 12.05°N 61.75°W | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אמריקאי, הפלת השלטון הצבאי בגרנדה | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
|
(למפת גרנדה רגילה) | ||||||||||||||||||||||
מבצע זעם דחוף (באנגלית: Operation Urgent Fury) היה מבצע צבאי ב־25 באוקטובר 1983, ובו פלשו כוחות אמריקאיים ומדינות קריביות לגרנדה. הפלישה באה בתגובה להדחתו ולרציחתו של ראש ממשלת גרנדה מוריס בישופ, שהודח על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. בישופ עצמו עלה לשלטון בהפיכה מוקדמת יותר, וכונן קשרים קרובים עם קובה הקומוניסטית[1], אשר עוררו דאגה בארצות הברית.
בראשות הכוח הצבאי המשולב הועמד מפקד הצי השני של ארצות הברית תת-אדמירל ג'וזף מטקאלף. ב-25 באוקטובר 1983 נחתו בגרנדה כוחות מארצות הברית, ברבדוס, ג'מייקה, והחברות בארגון מדינות מזרח הקריביים, והביסו את הכוחות הקובניים והגרנדינים בפיקודו של הדסון אוסטין. במהלך הפלישה הוצנחו הדיוויזיה המוטסת ה-82 ושני גדודים מחטיבת הריינג'רס ה-75[2] ותפסו שטחי מפתח ובהם שדה התעופה[3]. בסך הכל לחמו מצד ארצות הברית כ-7,000 חיילים, מצד בעלות בריתה כ-300 חיילים, ומולם התייצבו כ-1,500 חיילים מגרנדה. 19 מאנשי כוח הפלישה נהרגו ו-116 נפצעו. מעל 50 אנשים מהכוחות המקומיים נהרגו.
המבצע היה הפעולה הצבאית המשמעותית הראשונה של ארצות הברית מאז מלחמת וייטנאם. היא זכתה לתמיכה רחבה בדעת הקהל הן בארצות הברית והן בגרנדה. בגרנדה יום הפלישה (25 באוקטובר) נקבע כ"חג ההודיה". עם זאת, הפלישה עוררה ביקורת במדינות ובהן בריטניה, טרינידד וטובגו וקנדה. גם העצרת הכללית של האו"ם גינתה אותה, ורק תשע המדינות התנגדו לגינוי. מתוכן ישראל הייתה היחידה שלא ממדינות הים הקריבי.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חיילי הדיוויזיה המוטסת ה-82 בגרנדה, 1983 -
מסוק סיקורסקי סי סטאליון מרחף ליד תותח נ"מ סובייטי מדגם ZU-23-2 -
תותחי הוביצר M102 אמריקאיים במהלך הקרב -
מסוק בואינג CH-46F של הנחתים האמריקאים אשר הופל מאש נ"מ
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Operation Urgent Fury
- ^ גל פרל פינקל וסא"ל ירון,מבצע "קרנף": מה כדאי לחטיבת הקומנדו ללמוד מרגימנט הריינג'רס של צבא היבשה האמריקני, מערכות 488, יולי 2020, עמוד 42.
- ^ גל פרל, "לקח לנו 15 שנה לנצח את המלחמה הזו, לא 100 שעות", הבלוג על הכוונת, 17 ביולי 2025.
| ארגון מדינות מזרח הקריביים (OECS) | ||
|---|---|---|
| חברות |  אנטיגואה וברבודה • גרנדה •  דומיניקה •  מונטסראט •  סנט וינסנט והגרנדינים •  סנט לוסיה •  סנט קיטס ונוויס
|
 |
| חברות נילוות |  איי הבתולה הבריטיים •  אנגווילה •  גוואדלופ •  מרטיניק
| |
| מוסדות פיננסיים | הבורסה של מזרח הקריביים • הבנק המרכזי של מזרח הקריביים • דולר מזרח קריבי | |
| מוסדות אחרים | בית המשפט העליון של מזרח הקריביים | |
| שיתוף פעולה צבאי | מבצע זעם דחוף | |
