לדלג לתוכן

מבצע ימי תשובה (2024)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע ימי תשובה
הרמטכ"ל הרצי הלוי מנהל הערכת מצב בעקבות התקיפה עם חברי המטה הכללי
הרמטכ"ל הרצי הלוי מנהל הערכת מצב בעקבות התקיפה עם חברי המטה הכללי
מערכה: מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות תקיפה אווירית
תאריך 26 באוקטובר 2024
קרב לפני המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)
מקום איראןאיראן טהראן, זנג'אן, אלסמשהר, משהד, כורדסתאן, איראן.
סוריהסוריה דמשק, סוריה.
עיראקעיראק שכונת אל-קדיסיה, נפת תיכרית, עיראק.
עילה ירי של 181 טילים בליסטיים על ידי איראן ב-1 באוקטובר 2024.
תוצאה
  • פגיעה בנכסים חשובים שיגרמו לעיכוב של לפחות 3 שנים בייצור טילים חדשים[1]
  • החזרה של תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן בלפחות שנה אחורה[2]
  • השמדת 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן
  • השמדת חלק גדול ממערך ההגנה האווירית של איראן והשמדת מערך ההגנה האווירי של סוריה
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

איראןאיראן איראן

מנהיגים

ישראלישראל בנימין נתניהו

יואב גלנט 

איראןאיראן עלי ח'אמנאי

מסעוד פזשכיאן 
מפקדים
כוחות

צה"ל

אבדות
  • ארבעה חיילים איראנים הרוגים לפחות ואזרח אחד לפחות
  • השמדת רוב מערכות ההגנה האווירית של איראן ובפרט 4 סוללות S-300, לפי הערכות 90% מהמערך האווירי של איראן הושמד
  • השמדת חלק משמעותי ממערכת ההגנה האווירית של סוריה
  • פגיעה במתקנים צבאיים ובתעשיית הנשק

מבצע ימי תשובה[3] הוא תקיפה אווירית של ישראל באיראן שנערכה ב-26 באוקטובר 2024, כתגובה למתקפה האיראנית על ישראל ב-1 באוקטובר. המבצע התרחש במהלך מלחמת חרבות ברזל והיווה ציון דרך ביחסי שתי המדינות, בהיותו המקרה הראשון שבו נטלה ישראל אחריות רשמית על תקיפה בשטח איראן.[4]

ערך מורחב – הסכסוך האיראני-ישראלי

בין איראן לישראל מתקיים סכסוך רב שנים, שהסלים במלחמת חרבות ברזל. סכסוך זה החל ב-1979 עם המהפכה האסלאמית באיראן והפלת שלטון השאה, אז התגבשה התנגדות פוליטית ודתית של שלטון האייתולות באיראן לעצם קיומה של ישראל, שהאייתולה חומייני טבע עבורה את הכינויים "השטן הקטן" ו"הישות הציונית". הסכסוך מתבטא בעיקר בהקמת טבעת האש האיראנית סביב ישראל ובקידום תוכנית הגרעין האיראנית המהווה איום קיומי למדינת ישראל,[5] ומנגד בפעילות הישראלית לסיכול תוכנית הגרעין ובמערכה בין המלחמות, שבה פעלה ישראל לסיכול התעצמות חזבאללה.

בעקבות טבח שבעה באוקטובר פרצה מלחמת חרבות ברזל, שבה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, ובה התמודדה ישראל, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון וסוריה ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, מצד החות'ים.

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. אף שישראל לא קיבלה אחריות על הריגתו, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה ונהרג גם עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.

ב-1 באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה ולהתנקשות בעבאס נילפורושאן ובחסן נסראללה, פתחה איראן במתקפה אווירית שכללה שיגור 181 טילים בליסטיים אל עבר ישראל. רוב הטילים יורטו, אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים, ובאזורים אזרחיים.

היערכות לתקיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איומי ישראל בתקיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייד לאחר התקיפה האיראנית אמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, "איראן עשתה טעות גדולה - והיא תשלם על כך. נעמוד בכלל שקבענו: מי שתוקף אותנו - אנחנו נתקוף אותו." גם שר החוץ, ישראל כ"ץ אמר כי "משטר האייתולות חצה את הקו האדום - ומדינת ישראל לא תשתוק מול המתקפה הנפשעת של איראן על אזרחינו."[6] שר הביטחון, יואב גלנט, הבטיח פעמים אחדות שתבוא תגובה ישראלית.[7]

מאמצים דיפלומטיים של איראן לצמצם את המתקפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המתקפה האיראנית, מחשש שישראל תתקוף מתקנים גרעיניים ותשתיות נפט, איראן התחילה במאמצים דיפלומטיים לצמצום התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו, איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן, איראן תתקוף את מתקני הנפט של המדינות הללו. בתגובה, הודיעה ארצות הברית שתגן על מדינות המפרץ מפני איראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.[8] לאחר מכן, נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, טען בפני האו"ם כי מדינתו פונה לשלום ודרש מהאו"ם לפעול על מנת שישראל לא תתקוף את איראן.[9] ב-24 באוקטובר פנתה איראן למדינות בארגון BRICS שיפעלו נגד ישראל, בכלל זה פנייה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בדרישה שלא ידבר עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בנוסף שוחח פזשכיאן עם שאר המדינות בארגון על מנת להרחיב את הסחר הכלכלי של איראן איתן ולצמצם את הסחר עם ישראל.[10][11]

הדלפת מסמכים סודיים על ההכנות לתקיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוקטובר 2024 נחשפו ברשת החברתית X מסמכים סודיים מהפנטגון המתוארכים ל-16 באוקטובר 2024, ובהם דו"ח מעקב אחר היערכות ישראל לתקיפה.[12] מהדו"ח עלה כי בוצעו תרגילים של חיל האוויר הישראלי לתקיפה באיראן.

טייס ישראלי עולה על סיפון מטוס בז לפני התקיפה
מטוסF-16I סופה בדרך להמראה לתקיפה

בליל שבת, הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את הפעולה טלפונית, וצה"ל יצא להתקפה.[13]

המתקפה התנהלה בשלושה גלים עיקריים. בגל הראשון, בסביבות השעה 2:00 בלילה (זמן ישראל), נשמעו דיווחים על פיצוצים עזים במוקדים שונים באיראן. בגל זה התמקדה התקיפה במערכות ההגנה האווירית האיראניות ובמתקני מכ"ם. בגל הראשון הושמדו ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג S-300 שאיראן רכשה מרוסיה ובנוסף מערכות הגנה מתוצרת מקומית. כמו כן בוצעה תקיפת מתקן מכ"ם באזור סווידא שבדרום סוריה.[14] במקביל הותקפו מערכות מכ"ם גם בשטח עיראק. נשמעו פיצוצים בכמה ערים מרכזיות באיראן: טהראן, כרג' ואיספהאן, כאשר בטהראן תועדו מספר פיצוצים משמעותיים.[15] על פי הערכות, ישראל ביצעה תקיפה ממוקדת נגד מערכי ההגנה האווירית באיראן, ובמסגרתה הותקפו מערכות מכ"ם ומערכות S-300, המהוות את עמוד השדרה של מערך ההגנה האווירית האיראני.

בגלי התקיפה השני והשלישי בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר (זמן ישראל) הורחבה המתקפה למטרות נוספות, בהן שלושה בסיסים גדולים לייצור טילים, מתקני פיתוח וייצור כטב"מים ושיגור של טילים בליסטיים – פלאח, שאיד גאדירי ועבדול פתח[דרושה הבהרה] – השייכים למשמרות המהפכה האסלאמית.[16] בין היעדים נכלל נמל התעופה הבין-לאומי האימאם חומייני של טהראן, המשמש גם כבסיס צבאי. ומרכז החלל שאהרוד. דווח גם על פגיעה בתחנת כוח בעיר כרג' ופגיעות בעיר שיראז שבדרום המדינה.

בנוסף לתקיפות באיראן צה"ל תקף בסוריה ולפי דיווחים השמיד את כל מערך ההגנה האווירי של סוריה.[17]

בנוסף דווח על פגיעה, ככל הנראה באמצעות כטב"מים, בבסיס הסודי בפרצ'ין, הממוקם כ-30 קילומטרים מטהראן. הבסיס שימש בעבר למחקר ופיתוח של נשק גרעיני.[18]

דווח כי 12 מערבלים פלנטריים, המשמשים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים, הושמדו בגלים השני והשלישי, מה שצפוי לגרום לפגיעה אסטרטגית ביכולת ייצור הטילים הבליסטיים ולעכב את ייצורם בשנתיים, ובכך לשתק את יכולתה של איראן לחדש את מלאי הטילים שלה.[19]

בתקיפה השתתפו כ-140 מטוסי קרב, מטוסי תדלוק אווירי, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה ומטוסי פיקוד ושליטה.[20]

ב-6:30, עם חזרתם של המטוסים ארצה, הצהיר דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי:

לפני זמן קצר מטוסינו שבו בשלום לאחר שתקפו מטרות צבאיות באיראן. זאת בתגובה להתקפות של איראן לעבר מדינת ישראל בחודשים האחרונים. תקיפת התגובה הושלמה ומטרותיה הושגו.

בהנחיית הדרג המדיני, תקפנו באופן מדויק וממוקד מטרות באזורים שונים באיראן. בהן אמצעי ייצור טילים אותם איראן שיגרה לעבר מדינת ישראל בהתקפותיה בשנה האחרונה. במקביל, תקפנו את מערכי טילי הקרקע-אוויר ויכולות אוויריות של איראן, שנועדו להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל לפעולה באיראן. כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן.

הצהרת דובר צה"ל[21]

פרשנויות והערכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובר צה"ל ציין בסיום התקיפה כי "כעת יש למדינת ישראל חופש פעולה אווירי רחב יותר גם באיראן".[21] אתר ynet ציין "דיווח: לאיראן היו 4 מערכות S-300 - וכולן הושמדו. גורם איראני: דאגה עמוקה בטהרן".[16]

לפי פרסום בוושינגטון פוסט, גורמים מודיעיניים במערב מעריכים כי להתקפה היה חלק משמעותי בדחיפת איראן להסכם הפסקת האש בלבנון.[22]

  • ישראלישראל ישראל – ישראל אישרה את התקיפה, הצהירה שהיא השיגה את מטרותיה והזהירה את איראן שלא תגיב.
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית – שון סביט, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, תיאר את ההתקפות של ישראל על איראן כפעולה להגנה עצמית ואמר שאמריקה לא הייתה מעורבת במבצע. ההתקפות נגד שני אתרים במערב איראן וסביב הבירה טהראן "נמנעו במיוחד מאזורים מאוכלסים והתמקדו אך ורק במטרות צבאיות".[13]
  • איראןאיראן איראןסוכנות הידיעות תסנים, המקורבת למשטר, הכחישה דיווחים על תקיפת שדות תעופה בטהראן, ואחראי ההסברה בממשלת איראן קרא לציבור "להימנע מלהשתתף במשחק התקשורת והשמועות של המשטר הציוני". עם זאת, מדיווחים שונים עולה כי היקף הנזק והפגיעות משמעותי יותר מכפי שמוצג באופן רשמי, אם כי מודגש כי לא נגרם נזק למתקני הגרעין האיראניים או מתקני הנפט באזורים שהותקפו.[23]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע ימי תשובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עיכוב של שנים בייצור טילים: הרכיב הסודי שהושמד בתקיפה באיראן, באתר חדשות 13, 27 באוקטובר 2024
  2. ^ סוכנויות הידיעות, החזרנו את איראן שנה אחורה: הנזק של טהרן נחשף והוא סכין בלב, באתר ynet, 26 באוקטובר 2024
  3. ^ זה מה שקרה במהלך ליל התקיפה באיראן, באתר צה"ל, 26 באוקטובר 2024
  4. ^ בשונה מאירועים קודמים כדוגמת התקיפה באפריל 2024, אשר יוחסה לישראל אך לא אושרה רשמית על ידה
  5. ^ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2011
  6. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "איראן עשתה טעות גדולה, ותשלם עליה". דיווח: ישראל תפגע במתקני גרעין או נפט, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024
  7. ^ אנה ברסקי, ‏גלנט: "ישראל תגיב ובקרוב, זו תהיה תגובה קטלנית ומדויקת", באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2024;
    יואב זיתון, ליאור בן ארי, הבטחת גלנט בשיחה עם הטייסים - ואיום נשיא איראן: "נגיב בעוצמה שלא תדמיינו", באתר ynet, 23 באוקטובר 2024
  8. ^ לא רק פגישה דיפלומטית: האיום שהעביר שר החוץ האיראני ליורש העצר הסעודי, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2024
  9. ^ איראן מנסה למנוע תגובה ישראלית: "לא יזמנו שום התקפה, פנינו לשלום", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2024
  10. ^ עמית בר, פוטין מצהיר על הרחבת שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית, באתר ביזפורטל, 24 באוקטובר 2024
  11. ^ Iran Update, October 24, 2024, Institute for the Study of War (באנגלית)
  12. ^ רון בן ישי, הדלפה מכוונת מהפנטגון? המסמכים על "היערכות ישראל לתקוף באיראן" - והמסר, באתר ynet, 19 באוקטובר 2024
  13. ^ 1 2 ירון אברהם, ‏הקבינט אישר את התקיפה באיראן טלפונית, הבית הלבן עודכן על כך מראש, באתר ‏מאקו‏, 26 באוקטובר 2024
  14. ^ שחר קליימן, לילך שובל, התקיפה הישראלית החלה: צה״ל תוקף מטרות צבאיות באיראן, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2024
  15. ^ ישראל תקפה עשרות מטרות צבאיות באיראן, בצה"ל איימו: אם תפתחו בסבב חדש - נגיב, באתר ‏מאקו‏, 26 באוקטובר 2024
  16. ^ 1 2 דיווח: לאיראן היו 4 מערכות S-300 - וכולן הושמדו. גורם איראני: דאגה עמוקה בטהרן, באתר ynet, 27 באוקטובר 2024
  17. ^ יוסי נכטיגל, דיווח בתקשורת הגרמנית: בדרך לאיר.., באתר כיכר השבת, ‏2024-10-31
  18. ^ ליאור בן ארי, סוכנויות הידיעות, "כטב"ם פגע בו": זה הבסיס האיראני הסודי שהותקף, ושימש בעבר לפיתוח נשק גרעיני, באתר ynet, 26 באוקטובר 2024;
    ברק רביד‏, בכירים ישראלים: התקיפה בפרצ'ין פגעה בציוד שבלעדיו איראן תתקשה מאוד לייצר נשק גרעיני, באתר וואלה, 16 בנובמבר 2024;
    יואב יצחק, המתקפה הישראלית בפרצ’ין: מתקן מחקר גרעיני סודי פעיל של אירן הושמד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בנובמבר 2024
  19. ^ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, דיווח סעודי חושף את הרכיב הקריטי שהותקף: "פגיעה אסטרטגית באיראן", באתר ynet, 27 באוקטובר 2024
  20. ^ דן ארקין, ‏חיל האוויר תקף באיראן: "מבצע ימי תשובה" הסתיים בהצלחה, באתר "IsraelDefense‏"
  21. ^ 1 2 מערכת את"צ, צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 26 באוקטובר 2024.
  22. ^ Susannah George, Suzan Haidamous, Mustafa Salim, After setbacks, Iran sees Lebanon cease-fire as chance to regroup, The Washington Post, ‏30 בנובמבר 2024
  23. ^ כתבי חדשות 12, ‏ישראל תקפה עשרות מטרות צבאיות באיראן, בצה"ל איימו: אם תפתחו בסבב חדש - נגיב, באתר ‏מאקו‏, 26 באוקטובר 2024