מבצע מאסטרדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת ההתנגדות הדרומית
Nam Bộ kháng chiến
מלחמה: מלחמת הודו-סין הראשונה
תאריך התחלה: 13 בספטמבר 1945
תאריך סיום: 30 במרץ 1946
משך הסכסוך: 28 שבועות ו־3 ימים
תוצאה:

ניצחון בריטי-צרפתי:

הצדדים הלוחמים

דרום וייטנאםדרום וייטנאם קיסרות וייטנאם


צפון וייטנאםצפון וייטנאם וייט מין

מפקדים

דרום וייטנאםדרום וייטנאם באו דאי, קיסר וייטנאם


צפון וייטנאםצפון וייטנאם הו צ'י מין
צפון וייטנאםצפון וייטנאם וו נגויין גיאפ

מלחמת וייטנאם, או בשמה הרשמי מבצע מאסטרדוםאנגלית: Operation Masterdom; בצרפתית: Opération Masterdom; בווייטנאם ידועה כמלחמת ההתנגדות הדרומית, בוייטנאמית: Nam Bộ kháng chiến), הייתה סכסוך צבאי בסיום מלחמת העולם השנייה במסגרתה, לאחר כניעת האימפריה היפנית, כוחות בריטים וצרפתים ניסו לכבוש את הקיסרות הוייטנאמית מחדש אל תוך הודו-סין הצרפתית כפי שהיה לפני המלחמה. בעודם שם נפגשו בהתנגדות מצד הפלג הקומוניסטי של הווייט מין. המבצע הסתיים בכיבוש דרום וייטנאם לידי הכוחות הבריטים-צרפתים ותחילת מלחמת הודו-סין הראשונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, בעוד האימפריה היפנית אחזה בשטחי הודו-סין, אשר קודם לכן היו חלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית.

במרץ 1945, באו דאי, קיסר וייטנאם, בתמיכת הו צ'י מין, מנהיג ארגון העצמאות הוייט מין, הכריז על הקמת הקיסרות הוייטנאמית ועצמאות ווייטנאם. האימפריה היפנית לחמה בוייטנאמים דורשי העצמאות אך לא יחלה להביסם בעודה בתוך מלחמת עולם מנהלת יותר מ-4 חזיתות. לבסוף יפן נכנעה לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי, מבצע סערת אוגוסט, הפצצות נוראיות על טוקיו ועוד.

כאשר האימפריה היפנית נכנעה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית, כעת תחת שארל דה גול דרשה להשיב את המושבות האסייתיות שלה. בעוד השטחים של קמבודיה ולאוס סופחו מחדש בצורה סדירה, וייטנאם, אשר כעת הייתה יותר מחצי שנה עצמאית דה פקטו נלחמה על עצמאות זאת. למאבק המלחמה להשבת וייטנאם תמכה האימפריה הבריטית בצרפת.

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1945, זמן קצר אחרי כניעת יפן, נחתה בסייגון חטיבה של 20,000 חיילים בריטים והודים. לכוח החטיבה היו שלושה משימות:

  1. לפקח על הכניעה הסופית של הצבא היפני בהודו-סין.
  2. לפנות שבויי מלחמה משוחררים מהאזור.
  3. לשמור על הסדר עד שמנהיגי צרפת יוכלו לחדש את השליטה במושבה.

באופן אידיאלי, צרפת הייתה מובילה את המשימה, אך מכיוון שמערב אירופה עדיין הוסדרה משנות הכיבוש של גרמניה הנאצית, פריז לא הייתה במצב לפתוח במבצע כזה והממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית רק הוסדרה. במקום זאת, מנהיגי צרפת פנו לבריטניה כדי לקיים את קו האש.

הגנרל דאגלס גראסיי, המפקד הבריטי של כוחות היבשה של בעלות הברית בהודו-סין, הושם לפקד על המערכה. המשימה שאליה נשלח לאחר המערכה על בורמה, תחת שם הקוד מבצע "מאסטרדום", תהפוך במהרה לאלימה והפכה לאחת הערות השוליים הידועות ביותר למלחמת העולם השנייה.

פעולות פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר כוח הייצוב של צבא הודו הבריטית הגיע לסייגון ב-13 בספטמבר, נאמר כי העיר הייתה הכל חוץ מיציבה. התפרעות וביזה השתוללו ברחובות. גרוע מכך, גרילות קומוניסטיות, אשר כונו ה"וייט מין", צעדו מיד לאחר תבוסת יפן והחלו לשחוט את כל מי שנחשב בעיניהם כאנטי-מהפכנים, משתפי פעולה או פרו-אימפריאליסטים. כדי להחמיר את המצב, הכוחות היפניים בכל האזור סירבו להניח את נשקם בהתאם לכניעת טוקיו והמשיכו לכבוש מחדש את מעוזיהם ממהלך המלחמה. הכובשים לשעבר, מוקפים באוכלוסייה עוינת וללא דרך להגיע הביתה, נותרו ערניים כל העת למעשי תגמול.

גראסיי הכריז מיד על מצב מלחמה רק בהגעתו לעיר. כוחותיו התפשטו ברחבי העיר סייגון, לקחו את מרכזי הכוח בעיר ואילצו את הוויט מין לפנות את מקומם למנהלים הצרפתיים החוזרים של המושבה. גראסיי הרחיק לכת ולכך על עצמו את הכוחות היפניים הבדלנים שנותרו כדי לעזור לחייליו להחזיר את הסדר נגד הוייט מין. התרחשה סדרת מערכות דמים עם תומכי הקומוניזם. אך עד 23 בספטמבר, הרשויות הצרפתיות הקימו מחדש את הנהלתן בעיר, בהגנת הבריטים וההודים. שבויי מלחמה צרפתים וקולוניאליים התחדשו ויוצרו לגדודים שיעזרו בביטחון.

גרילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברים התגלגלו בעיקר על פי התוכנית עד 25 בספטמבר. אז הוייט מין הכה בחזרה. בעוד לא היה מוכן לסחור בכובשים יפנים אשר נשבו תמורת אימפריאליסטים אירופיים, הוייט מין החל מלחמת גרילה חדשה נגד השלטונות הצרפתיים ומגיניה הבריטיים.

התקפות מורדים פרצו בכל רחבי סייגון. הגרילה אף פתחה בפשיטה נגד כוחות בריטים בשדה התעופה טאן סון נהוט, שם התעמת הוייט מין עם המגנים הבריטים בתקיפה שלפני עלות השחר ואיבדה בתהליך שישה לוחמים. כמו כן לוחם בריטי אחד נהרג במאבק. זו הייתה רק ההתחלה. התקפות נוספות הגיעו בימים לאחר מכן. לרוב, חיילים בריטים והודים, רובם היו מאלו אשר נלחמו נגד היפנים בבורמה בזמן מלחמת העולם השנייה, הפילו את כוחות הגרילה אשר פגשו בהם. נפגעי בעלות הברית היו קלים, אולם הקומוניסטים איבדו חיילים רבים. בתחילת אוקטובר הסכימה הנהגת הוייט מין עם גראסיי להפסקת אש. עד מהרה הסדר זה נשבר. ב-10 באוקטובר טבח קומוניסטים בידי יחידת מהנדסים בריטים הביאה להסלמה קיצונית.

עם הידרדרות מהירה של המצב הביטחוני, הביאו הבריטים תגבורת: חטיבת חיל רגלים 32 וגדוד שריון קל הודי הצטרפו למשימה לייצוב האזור. וכל עוד מתקפות הוייט מין מנעו מהבריטים את העברתם הסדירה של בדלני הצבא היפני הקיסרי לשבי ביפן בתקופת הכיבוש האמריקאי, גראסיי המשיך להסתמך עליהם לסיוע בעבודות פרך. כפי שהתברר בהמשך, הוא נדרש לכל העזרה שיכל היה לקבל.

ב-13 באוקטובר שחררו המתקוממים סדרה חדשה של פשיטות על מטרות בסייגון וסביב העיר. שוב הם נהדפו על ידי חיילים בריטים, הודים, צרפתים ואפילו יפנים אשר גויסו. על פי ההערכות 500 חיילי וייט מין נהרגו בסבב ההתקפות החדש הזה. בעלות הברית, שהכירו בצורך להחזיר את היוזמה, יצאו למתקפת נגד. בסוף אוקטובר ארגן גראסיי מבצע לטיהור טבעת של מורדים מרחבי העיר. המשימה להסרת המצור כללה רגלים הודיים, ארטילריה ושריון, כמו גם גדוד של כוחות יפניים. במבצע המשולב נהרגו יותר מ-200 מורדים בעוד הפסדי בעלות הברית היו מינימליים.

העימותים יימשכו לאורך כל נובמבר ודצמבר באזור הרמות המרכזיות שמצפון לסייגון. המפגש הגדול ביותר של הפלישה הבריטית-צרפתית נגד הוייט מין בוייטנאם התרחש ב-3 בינואר 1946, 40 ק"מ צפון מזרחית לסייגון בביאנה הואה. כמעט 1,000 חיילי גרילה קומוניסטים פתחו בתקיפה במעוז בריטי והודי שם, אך נהדפו בקרב התשה שנמשך כל הלילה. כמעט 100 מורדים נפלו מירי מקלע ללא אובדן של חייל בעל ברית אחד.

סוף הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שהחורף עבר, כוחות בריטים נסוגו בהדרגה והצבא הצרפתי השתלט על מערך הביטחון לאחר שהוסדרה הרפובליקה הצרפתית הרביעית. גם החיילים היפנים פורקו מנשקם ונשלחו הביתה. עד מאי, האחרון מכוחות הלחימה ההודים והבריטים עזב והביא לסיומו של מבצע מאסטרדום. מאותה נקודה ועד 1954, המלחמה בווייטנאם תהיה סכסוך קולוניאלי צרפתי בלבד (ראו מלחמת הודו-סין הראשונה).

מצידם איבדו הבריטים 40 חיילים. נפגעים יפנים וצרפתים היו שווים בערך לנפגעים הבריטים. הוייט מין לעומתם סבל יותר מ-2,500 הרוגים. הם היו הראשונים ליפול במאבק של וייטנאם. במהלך 30 השנים הבאות, יותר מ-2 מיליון ימותו במלחמה הבלתי נסבלת ששטפה את כל הודו-סין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]