מבצע מבוכה
מבצע מבוכה (באנגלית: Operation Embarrass), היה אחד המבצעים הסודיים של ממשלת בריטניה נגד ההעפלה לארץ ישראל, באמצעות השירות החשאי המלכותי לביטחון לאומי הבריטי הפועל מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת (the Secret Intelligence Service - SIS), או בכינויו המקוצר Mi6 בתקופה שבין 1946 ועד מאי 1948). המבצע נחשף לראשונה לציבור הרחב רק בשנת 2010 בספרו של פרופסור קייט' ג'פרי מאוניברסיטת קווינס בבלפסט, שנקרא MI6: ההיסטוריה של השירות החשאי המלכותי הבריטי בתקופה שבין 1909 ועד 1949.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד לאחר מלחמת העולם השנייה בלחץ מדינות ערב (מפיקות הנפט) בריטניה הטילה מכסות הגירה ליהודים לעלייה לארץ ישראל. גודל המכסה עמד על 7,500 מהגרים בשנה. כל מהגר יהודי שהגיע לארץ ישראל ללא האישורים המתאימים (סרטיפיקטים) נחשב מהגר בלתי חוקי שיש לשפוט ולהעניש.[1] עם קבלת ההחלטה לגבי מכסות ההגירה של היהודים, החל עימות בין הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל לבין ממשלת בריטניה. בשנת 1946 כחצי שנה מתום מלחמת העולם השנייה החל להתגבר גל העפלה בדרך הים לארץ ישראל ובתחילת 1947 הפכה ההעפלה לבעיה אקוטית מבחינת הבריטים, כשקצב ההעפלה הלך וגבר.[2][3] בתאריך 14 בפברואר 1947 נערכה בלונדון, פגישה בין נציגי, ה-SIS, נציגי ה-MI5, נציגי הצבא ונציגים ממשרד החוץ הבריטי ומשרד המושבות בה ניתן אישור לבצע פעולות הונאה וחבלה כנגד אניות המעפילים במטרה לעצור את זרם המעפילים לארץ ישראל, תוך הפחדת המעפילים ומנהיגיהם, בפעולות מכאיבות.[4] פרופסור קייט' ג'פרי מציין שבמסגרת מבצע מבוכה סוכני השירות החשאי MI6 דיווחו שב־5 מקרים הם חבלו באניות המעפילים בנמלי המוצא שלהם באירופה בעיקר באיטליה ובצרפת ואף הטביעו אחת מהן.
המבצע הסתיים בחודש מאי 1948 עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל על ידי דוד בן-גוריון וסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל.
המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרות המבצע היו:
- לחבל בשיטות שונות באניות המעפילים בנמלי היציאה שלהן, במטרה להפחיד ולשבור את רוח המעפילים ומנהיגי העפלה וזאת כדי שלא ימשיכו להפליג ולהעפיל לארץ ישראל.
- לבצע פעולות דיסאינפורמציה, הונאה ושכנוע במדינות המוצא, בהן עגנו אניות המעפילים על מנת ששלטונות אותן מדינות לא יאפשרו לאניות המעפילים לעגון בנמליהן או שיעצרו את האניות בנמלים כך שלא יוכלו לצאת לדרכן. פעולות אלה כללו איום מרומז באמצעות הפצת שמועות ומידע כוזב. קהל היעד היה הקהל המקומי בנמלי היציאה. בנמלי איטליה סיפרו סיפורים אודות פשיסטים המנסים לברוח לספרד מפחד שיועמדו למשפט. בנמלי רומניה סיפרו אודות עריקים הבורחים על נשקיהם מרומניה ועבור הרוסים סיפרו שאניות המעפילים מחלצות סוכני ריגול של המערב.[5] להפחדת המעפילים שהתקבצו סביב הנמלים סופר על ארגוני טרור המאיימים על אניות המעפילים, איומים שונים, כגון הרעלת מי השתייה ועד הצמדת מוקשי עלוקה (מוקשי דמה) שיתגלו בדרך מקרה. סיפורים אלה נועדו לעורר מחשבות " מה יקרה אילו..."[5][6]
- תוכנית ההונאה לשיבוש הגירה מנמלי הים השחור, נקראה "שחור (Black) ".[7]
להערכת מפקדי הצי הבריטי חשיבות מבצע מבוכה, בהשגת שלוש מטרות אלה בכך, שיופחתו העימותים האלימים לעצירה והשתלטות על אניות המעפילים, בין מלחי הצי הבריטי והמעפילים בלב ים. יופחת עומס העבודה של אניות הגירוש ובנוסף יופחת העומס והצפיפות במחנות המעצר בעתלית ובקפריסין.[8]
התכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות צוללים סוכנים של ה-MI6, יפליג על גבי יאכטה תמימה, במסווה של טיול תענוגות, בין נמלי דרום צרפת ומערב איטליה ובין נמלי מזרח איטליה ויוגוסלביה על פי מודיעין לאיתור אניות מעפילים בנמלים. באיתור אניות מעפילים משרד החוץ הבריטי יפעל מול שלטונות המדינות לעצירתן בנמלים. במקביל צוות הצוללים יערך לחבל באניות תוך פגיעה בצנרת המים המתוקים והדלק המוזרמים לאניות, הצמדת מוקשי עלוקה ימיים לגוף האניות וההגאים שלהן ועוד. העיקרון המנחה היה שלא לגרום לנפגעים בנפש ועל כן בכל מקרה יש לוודא:
- שבשעת פיצוץ המוקשים לא ימצאו אנשים על האניות.[9]
- יש לכוון שהפיצוץ יהיה בשעה שהאניות נמצאות בנמל ולא בהפלגה בים הפתוח.
- במקרה של גילוי הצוללים, עליהם לפעול במסווה של ארגון ערבי פקטיבי. ארגון "מגיני פלסטיין הערבית (The Defenders of Arab Palestine)"[7] שהיה ארגון דמה בריטי שיקבל אחריות על כל הפעולות במבצע מבוכה. זאת במטרה שלא ייווצר אי פעם, קשר בין פעולות החבלה ובריטניה.[9]
לצורך המבצע הוקמה רשת תקשורת מיוחדת, בשם הקוד אושן (Ocean), שהוקמה בתקציב של כ־30,000 ליש"ט, או 47,000 דולר, סכום כסף גבוה מאוד לשנת 1947. סיפור הכיסוי למקרה שהיאכטה תיעצר: ש"הנוסעים" נמצאים בטיול תענוגות על גבי היאכטה. חל איסור חמור על הצוותים להודות בקשר שלהם עם "הוד מלכותה" (בריטניה). הצוותים היו צריכים לספר שהם גויסו בניו יורק "על ידי ארגון אנטי קומוניסטי שהוקם על ידי קבוצת תעשיינים בינלאומיים, בעיקר מתעשיות הנפט והמטוסים". זאת, במגמה להטיל את האשמה על אמריקאים עשירים, ימניים, ללא שם. השימוש בקו הגנה זה יהיה "קו ההגנה האחרון שלהם, ואפילו במקרה של עונש מאסר, לא ניתן יהיה לצפות לעזרה מהוד מלכותה".[7]
הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף מלחמת העולם השנייה הפעיל המודיעין הבריטי פעולות הונאה ודיסאינפורמציה כנגד מפעל ההעפלה. בתחילת שנת 1946 בפרשת לה ספציה במסגרת פעולות הונאה והפחדה, הבריטים הפיצו סיפור שבאניות המעפילים דב הוז ואליהו גולומב מתרכזים פשיסטים הרוצים לעזוב את איטליה כדי לחמוק ממשפט. פעולה זו בנמל לה ספציה הצליחה לעכב את יציאת האניות לארץ ישראל. [10] בנמל פיראוס שביוון הפיצו הבריטים סיפורים שבעלי אניות המעפילים כנסת ישראל ורפיח חייבים כספים כך שמשטרת יוון נאלצה להוציא צווי תפיסה כנגד האניות על מנת לברר את הסיפורים. במקביל מפקדי המוסד לעליה ב' נאלצו להבריח את האניות לאיים נידחים ומשם לנמל העמסת המעפילים באקאר שביוגוסלביה.[2] כשאניות המעפילים גאולה ומדינת היהודים הגיעו לנמל באיון שבמערב צרפת במפרץ ביסקאיה, המודיעין הבריטי הצליח לשכנע את שלטונות צרפת למנוע את תדלוקן במשך 7 שבועות. כשהפליגו האניות לנמל קונסטנצה שברומניה המודיעין הבריטי שכנע את השלטונות הרומנים שאניות המעפילים הן אניות מלחמה מוסוות. שלטונות רומניה השתכנעו ואנשי המוסד לעליה ב' נאלצו להעביר את האניות לנמל בורגס שבבולגריה. שינוי זה שיבש את תוכניות השינוע היבשתיות של המעפילים לנמל היציאה.[2] מפקדי המוסד לעליה ב' חוו שיבושים דומים גם עם אניות מעפילים אחרות אך העפלה לא הופסקה.
ב-14 בפברואר 1947 מבצע מבוכה יצא לפועל לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים והערכה בריטית שהעפלה תתגבר עוד יותר. בפגישת מפקדי ארגוני המודיעין ומשרד החוץ הבריטי, שהתקיימה בלונדון הוחלט להכות בכוח במפעל העפלה.[7][11] בספרו פרופסור קייט' ג'פרי מסכם את דיווחי הסוכנים של MI6 במבצע כלהלן: בנוסף לפעולות ההונאה, הדיסאינפורמציה והשכנוע שבוצעו, התבצעו גם חמש פעולות בהן הוטמנו מוקשים ימיים וחומרי נפץ באניות המעפילים. אנייה אחת הושבתה כליל, שתיים אחרות ניזוקו ובשתיים לא התפוצצו המוקשים.[12] אירועים אלה אינם מוזכרים בספרות אודות ההעפלה, המוסד לעליה ב', הפלי"ם או ההגנה. מאידך מהמחקר עולה שהספינה וריסי Vrissi שפוצצה וטובעה על ידי סוכני ה-MI6 בשעה שעגנה מחוץ לנמל צ'יוויטווקיה מצפון לרומא. לא הייתה מוכרת כספינת מעפילים וייתכן מאוד שהיא הותקפה בגלל טעות בזיהוי. שני המלחים שהיו על הספינה חולצו מהים בשלום עם פציעות קלות. (חלק מהחוקרים טוענים בטעות שהספינה השתייכה כנראה לאצ"ל ).[13][14] הפעולה כנגד האנייה וריסי התבצעה לאחר שפעולה דומה בנמל סט Sète שבדרום צרפת כנגד אנייה המעפילים אקסודוס (יציאת אירופה תש"ז) בוטלה על ידי משרד החוץ הבריטי, ברגע האחרון, משום ששלטונות צרפת הבטיחו שהם יחסמו את היציאה מהנמל ולא יאפשרו לאנייה לצאת לים הפתוח. תכנית חסימת הנמל הגיעה לידיעת מפקד המוסד לעליה ב' באירופה שאול אביגור (מאירוב) והוא הורה ליוסי הראל מפקד האקסודוס לצאת מידית לים עוד באותו הלילה [15]. האקסודוס התנתקה מרציף סנט לואיס שבנמל סט בשעה 02:30 בבוקר אף על פי שהנתב שהוזמן לא הגיע, כבל פלדה הסתבך במדחף שלה והיא עלתה על שרטון חול לפני שער הנמל, היא הצליחה לחמוק ולצאת מהנמל לים הפתוח בשעה 06:00 לפני שהנמל נחסם.[16][17] העיתונות המקומית דיווחה על הטבעת הספינה וריסי שהיא הייתה מיועדת ליעד במזרח התיכון וכי את החבלה ביצע ארגון מגני פלסטיין הערבית. וזאת על סמך מכתב שהתקבל במערכות העיתונים המקומיים.
פיצוץ אירע באניית המעפילים דב הוז בשעה שעגנה בנמל לה ספציה בשנת 1946. בפיצוץ נהרגו 4 עובדי מספנה מקומיים. האירוע שויך למוקש שנסחף משדה מוקשים ימיים קרוב. איש לא הפנה האשמות כלפי הבריטים.[18]
בשנת 1946 אירע מקרה החשוד כחבלה בה נוסר ציר ההגה של אניית המעפילים שבתאי לוז'ינסקי.
בחודש מאי 1946 אירעה תקלה משמעותית באניית המעפילים על שם דוד רזיאל של התנועה הרוויזיוניסטית. באנייה פרצה שריפה עם יציאתה מהנמל. 200 המעפילים שהיו על הספינה הורדו ממנה בשלום. הנזק היה גדול ולא ניתן היה יותר להשמיש אותה להפלגה. מאחר ששריפות פורצות מדי פעם באניות לא יוחס האירוע לפיגוע.[18]
החבלה בפָּאן קרֶסֶנט (Pan Crescent) אניית המעפילים עצמאות התרחשה בשעה שהאנייה עגנה קשורה לרציף בנמל מרגרה שליד ונציה, לצורך תיקונים ועבודות להכנתה לקליטת מעפילים. הספינה הייתה נגישה לפועלי המספנה המקומיים כך שלסוכני ה-MI6 היה קל לאתר פועל שיהיה מוכן להכניס לבטן האנייה פצצה ולהטמין אותה במקום שהורו לו. במקרה זה קל היה להוכיח בחקירת עובד המספנה שהוא הונחה על ידי סוכני ה-MI6.[19] גם באירוע זה העיתונות המקומית דיווחה שאת החבלה ביצע ארגון מגני פלסטיין הערבית. וזאת על סמך מכתב דומה לזה שהתקבל חודש קודם במערכות העיתונים המקומיים לאחר טיבוע הספינה וריסי.
סיכום המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסיכום ניתן לומר שמבצעי הדיסאינפורמציה, ההונאה, השכנוע, ההלשנות ויתר הקשיים איתם התמודדו מפקדי המוסד לעליה ב', אכן עיכבו או דחו את ההפלגות, אך לא גרמו לביטולן. לכל העיכובים שסוכני ה-MI6 הצליחו לגרום, אנשי המוסד לעליה ב' והפלי"ם הצליחו למצוא פתרונות. לעיתים בשכנוע וברכישת אוהדים לעניין הציוני, לעיתים תוך ניצול איבה לבריטים, לעיתים בשוחד כספי, לעיתים בהתעלמות מצווים ואיסורים ולעיתים בתושייה רבה והרבה חוצפה צברית.[20] באשר לתקלות, המוקשים והחבלות הם לא הפחידו ולא עצרו את זרם המעפילים וקצב עלייתם ארצה הלך והתגבר באופן רציף. אם בשנת 1945 קצב העלייה החודשי עמד על עשרות בודדות, הרי שבשנת 1947 כבר עמד הקצב החודשי על 4,000 מעפילים בחודש. בשלוש השנים שבין מאי 1945 ומאי 1948 הפליגו לארץ ישראל יותר מ-66 אניות מעפילים אך רובן נתפסו על ידי הצי הבריטי בלב ים. קצב העפלה כזה מוכיח מעל כל ספק שמבצע מבוכה למעשה כשל.[21]
חשיפת המבצע לציבור הרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרופסור קייט' ג'פרי (אנ') היה היסטוריון וחוקר מטעם אוניברסיטת קווינס בבלפסט, בירת צפון אירלנד.[22] במסגרת מחקריו בתחום ההיסטוריה הצבאית שהחל כבר משנת 2005 הוזמן על ידי ראש השירות החשאי MI6, ג'ון סקרלט (אנ'), [23] לכתוב את ההיסטוריה של הארגון. [24] [25] רק לאחר שפרופסור קייט' קבל רשות בלעדית, מהרשויות המוסמכות בבריטניה לעיין בכל המסמכים והתיקים של השירות החשאי הבריטי MI6 (SIS ) מיום הקמתו בשנת 1909 ועד 1949 הוא החל במחקרו. על בסיס עבודתו הוא כתב את ספרו החשוב, ' MI6: ההיסטוריה של השירות החשאי המלכותי הבריטי בתקופה שבין 1909 ועד 1949' ( MI6: The History of the Secret Intelligence Service 1909-1949 ). [26] פרופסור קייט' ג'פרי מציין שתיקים רבים מבין התיקים של הארגון לא שרדו בשלמותם את השנים. אך התיקים שעסקו בפעולות סוכני השירות החשאי MI6 כנגד אניות המעפילים בהן ההגנה והמוסד לעליה ב' העלו את פליטי השואה לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, נשמרו במצב טוב. לדבריו, הוא היה הראשון והיחיד שמחוץ לשירות החשאי, שקבל רשות לעיין בתיקים. [27] ההגבלה היחידה שהייתה לו, הייתה, לא לנקוב בשמות של סוכנים שבגדו. הוא הוסיף "המציאות קשה יותר מכל דמיון. כי כשאתה מתמודד עם אנשים אמיתיים, אתה מבין שיש להם את החולשות והחוזקות שלהם".[28] פרופסור קייט' ג'פרי נדהם למצא במסגרת מחקרו במסמכי ה-MI6 את אחת התוכניות/הצעות של השירות החשאי המלכותי הבריטי במסגרת מבצע "מבוכה" שכללה הפצצת אניית המעפילים "אקסודוס" על כל 4,500 המעפילים שעל סיפונה. הרציונאל שמאחורי המלצה זו היה "שעל מנת להפחיד ולהרתיע צריך להכאיב בגדול". משרד החוץ הבריטי גנז המלצה זו.[29] לאור ממצאיו הבלתי שיגרתיים ג'פרי התעקש לפרסם את ספרו ולשם כך הוא קבל את כל אישורי הצנזורה הנדרשים. ב־21 ספטמבר 2010 פורסם הספר.
פרופסור קייט' ג'פרי נפטר ב-12 פברואר 2016 בגיל 64.[22]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוכנויות הידיעות, ספר: הבריטים פוצצו ספינות מעפילים, באתר nrg, 21 בספטמבר 2010
- סוכנויות הידיעות, ספר חדש חושף: הבריטים פוצצו ספינות מעפילים, באתר ynet, 21 בספטמבר 2010
- ספר של ה-MI6: בריטניה פוצצה ספינות מעפילים, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012
- מבצע מבוכה בעיתונות הישראלית
- Robert McCrum, MI6: The History of the Secret Intelligence Service, 1909-1949 by Keith Jeffery, The Guardian, באוגוסט 2010
- Keith Jeffery: Leading historian of British military past, The Irish Times, 5 בפברואר 2016
- דף הסופר של פרופסור קייט' ג'פרי באמזון
- RIP Keith Jeffery, Secret Service Historian and Cox Extraordinaire - Spend Matters UK/Europe, Spend Matters, בינואר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Calder Walton, How Zionist Extremism Became British Spies’ Biggest Enemy, Foreign Policy, 4 בundefined 2014
- ^ 1 2 3 ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 142
- ^ הצי הבריטי במזרח הים התיכון, באתר מורשת מעפילי האקסודוס
- ^ ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין (1948-1946), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 142
- ^ 1 2 ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 141
- ^ Keith Jeffery, MI6: The History of the Secret Intelligence Service, 1909–1949 P. 691
- ^ 1 2 3 4 Roberts, Andrew (2010-09-19). "MI6 Attacked Jewish Refugee Ships After WWII". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2023-05-05.
- ^ ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 140
- ^ 1 2 Roberts, Andrew (2010-09-19). "MI6 Attacked Jewish Refugee Ships After WWII". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2023-05-05.
- ^ פרשת לה ספציה: הפלגת דב הוז ואליהו גולומב, באתר www.palyam.org
- ^ Keith Jeffery, MI6: The History of the Secret Intelligence Service, 1909–1949, PP. 689-692
- ^ Keith Jeffery, MI6: The History of the Secret Intelligence Service, 1909–1949, PP.. 689-692
- ^ ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמודים: xxiii ו-143
- ^ עבודת דוקטורט של Alan Swarz, 2006, Illegal Immigration to Palestine 1945-1948, The French Connection, p. 98
- ^ אביבה חלמיש, אקסודוס הסיפור האמיתי, הוצאת עם עובד, 1990, עמודים 63-62.
- ^ Keith Jeffery, MI6: The History of the Secret Intelligence Service, 1909–1949, P. 694
- ^ ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 140
- ^ 1 2 ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 143
- ^ הדרי זאב-ויניה, המוסד לעליה ב' יומן מבצעים, פאריס 1947 , אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע (1990) עמוד 174
- ^ ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 145
- ^ ניר מאור, עבודת דוקטורט לשם קבלת התואר בפלוסופיה מטעם אוניברסיטת חיפה, בשם, "הצי הבריטי ואניות המעפילים בימי הגירוש לקפריסין ( 1948-1946 ), ההיבט הצבאי-ימי" מרץ 2023 , עמוד 146
- ^ 1 2 Staff Reporter, Respected Irish historian Keith Jeffery dies aged 64, The Irish News, 2016-02-15 (באנגלית)
- ^ Bew, Paul (2016-03-10). "Keith Jeffery obituary". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-06.
- ^ "From Belfast With Love... tales of MI6" (באנגלית בריטית). 2006-12-18. נבדק ב-2023-05-06.
- ^ Queen's University Belfast | Professor Keith Jeffery, web.archive.org, 2010-01-07
- ^ Bew, Paul (2016-03-10). "Keith Jeffery obituary". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-05.
- ^ "Book to detail top secrets of MI6" (באנגלית בריטית). 2005-12-07. נבדק ב-2023-05-06.
- ^ History of MI6 detailed in new book
- ^ הצי הבריטי במזרח הים התיכון באתר מורשת מעפילי האקסודוס
_1939.jpg)
