מבצע מרלין

מבצע מרלין (באנגלית: Operation Merlin) היה מבצע חשאי של ארצות הברית תחת ממשל ביל קלינטון במטרה לספק לאיראן תכנון פגום של מרכיב לנשק גרעיני, כדי לעכב את תוכנית הנשק הגרעיני האיראנית, או כדי להפליל את איראן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס רייזן, סופר ופרשן המודיעין של "הניו יורק טיימס" מתאר בספרו State of War כי ה-CIA השתמש במהנדס גרעין רוסי שערק כדי לספק מודיעין טכנולוגי מוטה שכלל שרטוטי ראש נפץ גרעיניים פגומים במכוון לבכירים איראניים בפברואר 2000.^[1] לפי מסמכי ה-CIA, החיפוש אחר מהגר רוסי עם רקע הנדסי מתאים בפיזיקה גרעינית החל בספטמבר 1996. נוצר קשר ראשוני של ה-CIA עם המהגר שנבחר כבר באוגוסט 1994, הוא החל לקבל משכורת חודשית בסך 5,000 דולר על ידי ה-CIA בשנים 1997 ו-1998, החל מפברואר 1999 המשכורת עלתה ל-6,000 דולר. כינוי המהנדס הרוסי ב-CIA היה "מרלין". מרכיב הנשק שנבחר התבסס על רכיב "מנגנון הפיצוץ" (TBA-480) של פצצת אטום רוסית, אשר שונה בניסיון להפוך אותו לפגום באופן חמור. ה-CIA העריך כי הרכיב שפותח בארזאמאס-16, היה מתקדם ב-20 שנים ממה שבאמת נדרש להשגת נשק גרעיני מהדור הראשון. לאחר העברת התכנונים לאיראנים ב-3 במרץ 2000, ה-CIA האריך את העסקתו של המדען הרוסי עד מרץ 2003 לפחות, מתוך כוונה להעביר את התכנונים למדינה נוספת שנחשדה ברצון לפתח נשק גרעיני.^[2]

רייזן כתב בספרו כי הנשיא קלינטון אישר את המבצע וממשל בוש המשיך את התוכנית.^[3] פרסום מוקדם של פרטי המבצע על ידי הניו יורק טיימס נמנעו על ידי התערבות היועצת לביטחון לאומי קונדוליזה רייס בשנת 2003.

כישלון המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהנדס הרוסי יצר קשר עם מדענים בתוכנית הגרעין האיראנית שהתעניינו במידע שהיה ברשותו, וה-CIA תדרך את המהנדס לטוס לווינה על מנת למסור את המסמכים בשגרירות איראן הפועלת בעיר. על מנת לשמור על חשאיות מרבית, ה-CIA לא עדכן את השלוחה שלו בווינה לגבי המבצע, לא עדכן את המהנדס ואפילו את מפעילו כי הוא יעביר מסמכים אשר מכילים מידע שגוי. בנוסף, כנראה במטרה למנוע מעקבים אחר המהנדס, הוא צויד בכתובת שגויה של שגרירות איראן בווינה, לאחר יומיים הצליח להגיע לשגרירות והניח בתיבת הדואר את מעטפת המסמכים, אך לא לפני שהבחין כי המסמכים שגויים ולכן צירף מכתב למעטפה ובו הסבר כי המסמכים לא מדויקים. לטענת רייזן המבצע לא רק שלא האט את תוכנית הגרעין אלא אף האיץ אותה מכיוון שעכשיו לאיראנים היו שרטוטים, גם אם לא מדויקים (אך הם ידעו מה לא נכון הודות למכתב שצורף למעטפה), של רכיב קריטי בנשק גרעיני, אשר הושוו לשרטוטים אחרים ממקורות אחרים כפי שמשערים שסופק לאיראניים על ידי עבד אלקדיר חאן.

כתב אישום נגד מדליף המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, הוגש כתב אישום נגד ג'פרי אלכסנדר סטרלינג, קצין לשעבר ב-CIA, בטענה כי הוא המקור לחלק מהמידע בספרו של רייזן. הוא הורשע בריגול בינואר 2015 ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר.^[4]

לאחר פרסום הספר בשנת 2006, רייזן הואשם בפגיעה בביטחון המדינה וה-FBI פתח בחקירה נגדו בהוראת משרד המשפטים, לאחר מספר שנים הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום.