מבצע שומר החומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע שומר החומות
למעלה: מטוס קרב F-16 נוחת מגיחת הפצצה למטה: תיעוד אחד מרבי-הקומות ברצועת עזה שהופצצו והושמדו על ידי חיל האוויר.
למעלה: מטוס קרב F-16 נוחת מגיחת הפצצה
למטה: תיעוד אחד מרבי-הקומות ברצועת עזה שהופצצו והושמדו על ידי חיל האוויר.
מלחמה: סכסוך ישראל–רצועת עזה
תאריכי הסכסוך 10 במאי 2021 – 21 במאי 2021 (12 ימים)
קרב לפני מבצע חגורה שחורה
קרב אחרי מבצע עלות השחר
מקום רצועת עזה
ישראל
עילה ירי רקטות נרחב על ירושלים ועוטף עזה עקב המהומות בירושלים (2021)
תוצאה

ניצחון טקטי לצה"ל

הפסקת אש הדדית, השמדת מערכת מנהרות תת-קרקעיות, אבדות רבות לארגוני הטרור, נזק והרס מסיבי ברצועת עזה. מספר הרוגים ונזק לרכוש בישראל.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל
מנהיגים
בנימין נתניהו (ראש הממשלה)  חמאסחמאס אסמאעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס)
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני זיאד נח'אלה (מזכ"ל גא"פ)
החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין אחמד סעדאת (מזכ"ל PFLP) 
מפקדים
כוחות

צה"ל
אבדות
  • 286 הרוגים. מתוכם 256 הרוגים ברצועת עזה, 28 באזור יהודה ושומרון ו-2 על גבול לבנון. מספר זה כולל כ-225 פעילי טרור הרוגים (לפי נתוני צה"ל)[4]. 128 אזרחים הרוגים (לפי נתוני סוכנות זכויות האדם של האו"ם)[5][6]. 67 ילדים (לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני)[7][8].
  • 5,700+ פצועים בעזה ובאיו"ש (לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני)
  • הושמדו בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות, אגפים ומפקדות החמאס והג'יהאד האסלאמי[9]
  • הושמדו בתים ומשרדים של מנהיגים ומפקדים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי
  • הושמדו מנהרות תת-קרקעיות ששימשו כבונקרים למסתור, כמפקדות וכמנהרות תקיפה
  • הושמדו מאגרי רקטות ופצצות מרגמה
  • הושמדו משגרי רקטות, משגרי נ"ט ומרגמות
  • הושמדו בתי-מלאכה לייצור רקטות ופצצות מרגמה
  • הופלו ונוטרלו 7 כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) מדגם אבאביל
  • הושמד כלי שיט בלתי מאויש (כשב"ם)

מבצע שומר החומות (בערבית: معركة سيف القدس; בתעתיק: מַעְרַכַּת סָיְף אלְקֻדְס, "קרב חֶרֶב ירושלים") היה מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ביום ירושלים, 10 במאי 2021, לאחר שארגוני הטרור הפלסטיניים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר ירושלים במהלך מצעד הדגלים ובהמשך גם לגוש דן, השפלה, הנגב והשרון. המבצע נמשך עד להפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-21 במאי, בשעה 02:00 בלילה, בתיווך מצרים.

במהלך המבצע ארגוני הטרור ברצועת עזה שיגרו לעבר ישראל כ-4,360 רקטות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה, מתוכן 1,661 יורטו בידי מערכות כיפת ברזל במעל ל-90% הצלחה. 176 לא יורטו ונפלו בשטחים בנויים, ו-1,843 נפלו בשטחים פתוחים[10]. כ-680 רקטות שנורו לכיוון ישראל נפלו בשטח רצועת עזה וגרמו, על פי הערכות ישראליות, למותם של יותר מ-20 מתושבי הרצועה. 9 אזרחים ישראלים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד נהרגו מירי הפלסטינים מרצועת עזה.

מנגד, צה"ל תקף למעלה מ-1,500 מטרות טרור, בהן: רבי-קומות ששימשו כמטות של חמאס וג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ), עשרות עד מאות בתים ומשרדים של פעילי טרור, מעל כ-100 קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות, מתוך רשת המנהרות שנחפרה מתחת לרצועת עזה (וקיבלה בישראל את הכינוי ה"מטרו" של עזה), מחסני אמל"ח ומאגרי רקטות, אתרים לייצור רקטות, משגרי רקטות ובורות שיגור תת-קרקעיים, משגרי נ"ט, כלי טיס בלתי מאוישים, מוצבים, נכסי מודיעין וטכנולוגיה, מטרות של הכוח הימי של חמאס ועשרות חוליות שיגור[11]. לפי מקורות ישראליים, בתקיפות צה"ל נהרגו ברצועת עזה כ-225 פעילי טרור, מהם 25 בכירים[10][4], ובין 51 ל-128 אזרחים[5].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המהומות בישראל (2021)

התקופה שקדמה למבצע התאפיינה במתח מוגבר מכמה סיבות: הראשונה היא הפרשה המשפטית סביב פינוי שש משפחות ערביות משכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים מקרקעות בבעלות יהודית, על פי החלטת בית המשפט העליון[12]. סיבה נוספת היא העימותים בהר הבית בתפילת יום שישי האחרון לחודש הרמדאן במסגד אל אקצא, במהלכם פשטה המשטרה על המסגד תוך ירי רימוני הלם, גז מדמיע וכדורי גומי. בנוסף, ב־9 במאי החל צה"ל בתרגיל מטכ"לי גדול (חודש מלחמה) בשם "מרכבות האש"[13][14][15] (בעקבות פרוץ המבצע, התרגיל נדחה ל-2022)[16].

המבצע החל בעקבות הסלמת המהומות בישראל (2021) ביום ירושלים (10 במאי), שבהן נפצעו עשרות מפגינים ומספר שוטרים. לקראת השעה 17:00 הציב חמאס אולטימטום לממשלת ישראל שלפיו יפתח בהתקפה אם לא ייסוגו כוחות משטרת ישראל מהר הבית ומשכונת שייח' ג'ראח שבירושלים עד השעה 18:00.

בשעה 18:02, לאחר שהדרישה לא נענתה, חמאס שיגר 7 רקטות לכיוון ירושלים וסביבתה ומאוחר יותר גם לעבר יישובי עוטף עזה. כבר ביממה הראשונה לעימות נורו יותר מ-200 רקטות לעבר אזור ירושלים, יישובי הדרום ועוטף עזה[17]. בתגובה לכך תקף צה"ל ברצועה, תקיפות אלו היו אות תחילתו של המבצע.

מטרות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל הציב לעצמו שלושה יעדים במבצע שומר החומות:

  1. פגיעה קשה והרסנית ביכולות הלחימה הרקטיות והאחרות של חמאס, ושל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
  2. פגיעה הרסנית ביכולת לשקם את המערכים הצבאיים, ובכך לפגוע ביכולתם ובמוטיבציה שלהם להתעמת עם ישראל למשך שנים.
  3. שיקום ההרתעה מול הארגונים העזתיים ובראשם חמאס, הרתעה שנשחקה בשבע השנים שחלפו מאז מבצע צוק איתן.

זאת, בנוסף לשימור הלגיטימציה הבינלאומית של צה"ל להפעיל את עוצמתו ברצועת עזה, שאיבודה עלול למנוע את מימוש שאר היעדים[18].

מהלך המבצע ופעולות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

10 במאי, יום ירושלים (יום ראשון למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהמהומות בירושלים באותה תקופה ובשילוב טרור הטיקטוק, ב-10 במאי פרסם חמאס אולטימטום לפיו על כוחות המשטרה הישראליים לסגת מהר הבית ומשכונת שייח' ג'ראח עד השעה 18:00 של אותו יום[19]. לאחר שישראל לא נענתה לדרישת חמאס, נורו 7 רקטות לעבר אזור ירושלים וירושלים עצמה ביניהן, רקטה שתוכננה לפגוע בעיר העתיקה ויורטה על ידי כיפת ברזל, רקטה אחרת נפלה בגינת בית בקריית יערים וגרמה למעט נזק ברכוש אך לא נפגע איש באירוע. באותו מטח נורו גם רקטות לעבר קריית גת, שדרות ויישובי עוטף עזה וחבל עדולם. הירי לירושלים ולאזור גרם בין השאר, לקטיעתו של מצעד הדגלים שהתקיים באותו היום בירושלים לרגל יום ירושלים[20]. בתגובה לירי הרקטות, החל לתקוף צה"ל בליל 11/10 במאי כ-130 מטרות של חמאס ושל הגא"פ ברצועת עזה. כתוצאה מהתקיפות נהרגו, לפי דיווחי הסהר האדום ברצועה, 24 פלסטינים, שמתוכם 15 מחבלי חמאס ו-9 ילדים[21][22]. לפי דובר צה"ל, 6 מהילדים שנהרגו באותו לילה, נפגעו מרקטות של הג'יהאד האיסלמי, שהתפוצצו בשטח רצועת עזה[23][24], בו זמנית נמשכו מטחים כבדים כל הלילה לעוטף עזה וחבל שלום וגם לשדרות, נתיבות, אשקלון, חוף אשקלון ויישובי חבל לכיש.

11 במאי, יום שלישי (יום שני למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס ורכב שרופים לאחר נפילת רקטה בחולון, 11 במאי 2021. צילום: יואב קרן.

ביומו השני של המבצע, ב-11 במאי, אישר שר הביטחון בני גנץ גיוס של 7,000 חיילי מילואים. כמו כן נפרשו סוללות של תותחים מתנייעים מדגם "דוהר" סביב הרצועה[25]. בבוקר 11 במאי הרגו לוחמי יחידת אגוז, באמצעות ירי טיל "גיל", שני מחבלי חמאס ששיגרו רקטה. לוחמי יחידת מגלן הרגו חוליית נ"ט של חמאס[26]. בצהריים נהרגו מספר מפקדים בג'יהאד האסלאמי, בהם ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, סמאח עבד אל ממלוכ, ומפקד בגדודי עז א-דין אל-קסאם[27].

במקביל לתקיפות ברצועה, נמשך הירי הפלסטיני הכבד על ישראל. בלילה נורה מטח כבד לנגב המערבי, חבל לכיש, שדרות ועוטף עזה.

לאורך שעות היום נורו מטחי רקטות לעבר ישראל, תחילה לנתיבות, שדרות ועוטף עזה. בהמשך היום התרחבו שיגורי הרקטות לאזורי אשדוד, אשקלון ושפלת יהודה. באשקלון נהרגו 2 נשים, ואשה נוספת נפצעה ונפטרה מפצעיה כעבור מספר חודשים. בערב התרחב הירי גם לתל אביב, גוש דן, אזור השרון המשולש ואף לואדי עארה. בראשון לציון נהרגה אשה אחת. נמל התעופה בן-גוריון נסגר להמראות ולנחיתות[28].

בשעה 18:36 תקפו 80 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי כ-150 מטרות במערך הרקטי, בהן 50–70 בורות שיגור בצפון הרצועה. לדברי דובר צה"ל, התקיפה גרמה לניטרול יכולת שיגור הרקטות של שלושה גדודים של החמאס בצפון הרצועה[29]. במהלך התקיפה נהרג, בין השאר, איאד פתחי פאיק שריר, מפקד מערך הנ"ט של חמאס בעזה[30]. לפי דובר צה"ל, במהלך יום הלחימה נהרגו יותר מ-20 מחבלי חמאס וגא"פ[31].

בהמשך בשעות 03:22 חמאס שיגר רקטות לעבר באר שבע והנגב .

מפקד חיל האוויר, עמיקם נורקין (מרכז), וקציני מטהו במהלך מבצע שומר החומות
תקיפת מבנה רב-קומות בעזה על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי, 12 במאי 2021

12 במאי, יום רביעי (יום שלישי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 11 ל-12 במאי ביצע חיל האוויר הישראלי מספר גלים של תקיפות אוויריות שבהן הופצצו בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות ומשרדים של חמאס, בתים של מחבלים בדרג מח"ט ובורות שיגור. באחת מהתקיפות נהרגו שני מפקדים בכירים בחמאס. בבוקר, צה"ל תקף את ביתו של בכיר בחמאס, צאלח דהמאן, ששימש כמחסן אמצעי לחימה של חמאס. בצהריים צה"ל סיכל משגר רקטות מוכן לפעולה שכוון לעבר אשקלון ואשדוד, וכן חוליית טרור שהתכוננה לשגר כטב"ם נפץ לשטח ישראל ועוד שתי חוליות נ"ט. בשעות הערב סיכל צה"ל חוליית נ"ט של הגא"פ וכן השמיד בניין בן 14 קומות שבו שכנו משרדי מודיעין צבאי ותשתיות תקשורת של חמאס. ב-20:00 תקפה יחידת מגלן תשתיות טרור ואמצעי לחימה מיוחדים של חמאס. ב-20:12 תקף כלי טיס חוליית משגרי רקטות של הגא"פ בעת שהיו בהכנות לירי.

ב-12 במאי בסביבות 14:00 פרסם דובר צה"ל שצה"ל ושירות הביטחון הכללי ביצעו סיכול ממוקד של "מספר מפקדים בכירים בחמאס, בעיר עזה ובחאן יונס, המהווים חלק מרכזי מ'פורום המטה הכללי' של ארגון הטרור ונחשבים מקורבים לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף". בפעולה נהרגו 4–6 בכירי חמאס ועוד עשרה מחבלים השייכים למערך הייצור, המחקר והפיתוח[32][33].

13 במאי, יום חמישי (יום רביעי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 12 ל-13 במאי, תקף צה"ל את הבנק המרכזי של חמאס ושני מבנים של המטה לביטחון הפנים בעזה. חיל האוויר תקף את ביתו של מפקד גדוד בחמאס והרג חוליה של הכוח הימי של הארגון[34]. דובר צה"ל טען שרוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד, ואמר שצה"ל החל לתקוף את כל מוסדות הממשל בעזה[35]. בבוקר ובצהריים סיכל צה"ל 4 חוליות נ"ט של חמאס. בשעה 15:48 הפיל מטוס F-16 של חיל האוויר הישראלי כלי טיס בלתי מאויש של חמאס שחדר מרצועת עזה לשטח ישראל. בשעה 17:38 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו חמ"ל תצפיות ומתחם צבאי של מטה המודיעין של חמאס בעת ששהו בו עשרות מחבלים. בערב תקף צה"ל שני אתרים מרכזיים לייצור רקטות במרכז עזה. באחת מהתקיפות של מה שהוגדר "יעד מיוחד", הטיל חיל האוויר 170 פצצות בתוך 18 דקות על מטרה מורכבת רגישה בלב השטח האורבני, מבלי לגרום לנפגעים בלתי מעורבים[36].

גורם ביטחוני טען שבשל מחסור בדלק, יהיו בקרוב בעזה 4 שעות של חשמל בלבד. אספקת המים ירדה לאחת ל-4 ימים במקום אחת ליומיים. הפגיעה באיכות החיים ובתנאי המחיה ברצועה נבעה בחלקה מירי כושל של ארגוני הטרור שפגעו בחוטי חשמל ובמתקני תשתית אזרחיים ברצועה. הגורם הוסיף כי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה חוששת לצאת מהבית בגלל הנפילות מהשיגורים הכושלים של הארגונים ברצועה ומהתקיפות של צה"ל[37][38].

בשעות הערב ירו תותחים של גדוד 55 כ-500 פגזים לעבר שטחים חקלאיים בצפון הרצועה. מספר פגזים פגעו בבתים, והרגו תינוק, נערה, שלוש נשים וגבר אחד. ביולי 2023 הודיע דובר צה"ל כי ננקטו צעדים פיקודיים נגד המעורבים בתקרית[39].

14 במאי, יום שישי (יום חמישי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוסטרציה של רשת המנהרות שצה"ל תקף במבצע שומר החומות
תקיפת כוחות זרוע היבשה של צה"ל כחלק מהתקיפה הנרחבת נגד רשת מנהרות הטרור (ה"מטרו") של חמאס

בליל 14 במאי, בשעה 00:18, הודיע דובר צה"ל כי הורחבו התקיפות ברצועה, ובמסגרתן כוחות קרקעיים של כוחות מיוחדים (יחידת אגוז ויחידת מגלן), חיל השריון והתותחנים תוקפים ברצועת עזה[40]. תקיפה זאת נחשבת כתקיפה הנרחבת והגדולה ביותר שביצע חיל האוויר ברצועת עזה מאז מבצע צוק איתן, והיא קיבלה את שם הקוד "מבצע דרום כחול"[41]. היעד המרכזי של התקיפה היה פגיעה קשה במערך המנהרות של החמאס בצפון הרצועה. במסגרת התקיפה נעשה שימוש בתרגיל הונאה: צה"ל הניע כוחות קרקעיים לקרבת גדר הגבול, והפיץ ידיעות על כך בתקשורת העולמית, במטרה לשכנע את האויב שמדובר במתקפה קרקעית של צה"ל, ולגרום לו להכניס כוחות גדולים אל תוך מנהרות הלחימה התת-קרקעיות, כך שהתמוטטות המנהרות תגרום לקבורת מספר רב של מחבלים[42]. בצה"ל אמרו שהצליחו לפגוע במפקדות מבצעיות של חמאס שמוקמו בתוך מערך התת-קרקע[43]. לדברי צה"ל: "מעל 160 מטוסי קרב של חיל האוויר מ-12 טייסות שונות תקפו כ-150 מטרות בתשתיות תת-קרקעיות בצפון רצועת עזה. במקביל לתקיפות חיל האוויר, כוחות חי"ר, ארטילריה ושריון, שנפרסו לאורך הגבול, ביצעו ירי של מאות פגזי ארטילריה ועשרות פגזי טנקים לעבר מטרות ברצועה." לפי רון בן ישי, במקביל לתקיפת המנהרות, כוחות קרקע של צה"ל - כולל טנקים, תותחים, כוחות מיוחדים, צלפים ומשגרי טילי "גיל" - פגעו בחוליות נ"ט ומרגמות של חמאס, שיצאו מהמנהרות כדי לאייש את מערך ההגנה הקדמי ולבלום את הכניסה הקרקעית הישראלית[38]. מקורות פלסטיניים טוענים, שהתקיפה האווירית הישראלית נכשלה בהשגת יעדיה, ומספר פעילי הטרור שנהרגו במהלכה לא עלה על עשרה. בתקשורת הישראלית פורסם כי כעשרה מחבלים לכל היותר נקברו מתחת להריסות מערכת המנהרות התת-קרקעיות של חמאס ומוגדרים כנעדרים[44][45][46]. ב-12 באפריל 2022, דבר זה התברר כנכון. תחקיר עובדה חשף כי בנוגע להיקף המחבלים שנפגעו במנהרות תרגיל ההונאה אכן "נכשל". האלוף אליעזר טולדנו, שהיה מפקד פיקוד הדרום אמר לאילנה דיין בראיון: "נהרגו בודדים במטרו... פחות ממה שקיוויתי"[47].

ב-14 במאי ב-6:35 יירטו לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות כיפת ברזל, כלי טיס בלתי מאויש שחדר מרצועת עזה לשטח ישראל, וב-10:25 יירטו כלי טיס בלתי מאויש נוסף[48]. ב-10:32 ו-12:31 תקף צה"ל חוליות שיגור של חמאס בעת שהיו בהכנות לשיגור רקטות למרכז הארץ. ב-19:27 תקף צה"ל מבנה רב-קומות ובו סניף בנק הייצור הפלסטיני המשמש את חמאס כדי לנהל את כלכלת הזרוע הצבאית שלו. קודם לכן הותקף בזהירות גם פיר מנהרה בדרום רצועת עזה שמוקם ליד גן ילדים ומסגד.

15 במאי, יום שבת (יום שישי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין "אל ג'לאא", מבנה רב-קומות שכלל נכסים צבאיים השייכים למודיעין הצבאי של חמאס וכן משרדי אל ג'זירה וסוכנות הידיעות AP שהותקף והושמד במסגרת מבצע "שומר החומות".

ב-15 במאי המשיך צה"ל בתקיפת מטרות טרור, הן בלילה והן לאחר מטח כבד לעבר כל גוש דן, השפלה והשומרון. בין השאר תקף צה"ל 20 משגרי רקטות ופגע בחוליות שיגור של חמאס. "כיפת ברזל" הפילה כטב"ם נפץ שחדר לישראל מרצועת עזה. צה"ל הפציץ והפיל, אחרי נוהל הקש בגג, את בניין התקשורת הערבית "אל-ג'לאא" בעזה, שבו היו נכסים מודיעיניים וטכנולוגיים של חמאס ומשרדים של AP ואל-ג'זירה[49]. קצת אחרי 17:00 הפיל צה"ל רחפן נפץ של חמאס על חוליית השיגור שלו והרג שני מחבלים. לפנות ערב תקף צה"ל מספר עמדות שיגור ומשגרים תת-קרקעיים ברצועת עזה. צה"ל תקף גם בתים של מפקדי שטח ובכירים בחמאס ששימשו כתשתיות טרור, בהם של סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס. סמוך לחצות תקף צה"ל סניף בנק מרכזי בשכונת א-רימאל שבו נמצאו כספי חמאס[50].

16 במאי, יום ראשון (יום שביעי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במאי צה"ל תקף בלילה מבני מגורים ברחוב אל-וחדה במרכז עזה, במסגרת התקיפה הנרחבת בשעות האחרונות בכלל הרצועה. דובר ההגנה האזרחית בעזה אמר כי חמישה מבני מגורים הותקפו ללא אזהרה, וכי ישנן כמה משפחות המצויות עדיין תחת ההריסות. צה"ל המשיך לתקוף חוליות טרור ועמדות שיגור רקטות של חמאס. בשעה 11:20 מטוסי קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו 11 משגרי רקטות בשג'אעיה ובחאן יונס וחוליית טרור בחאן יונס בעת ששיגרה רקטות לעבר שטח ישראל[51]. לפי אתר צה"ל, תוך פרק זמן של 36 שעות, תקפו כוחות צה"ל בהצלחה כ-40 משגרי רקטות רב-קניים, בעלי 4–9 קנים, והשמידו אותם.

מטוס קרב של צה"ל תקף את ביתו של מפקד גדוד ג'בליה בחמאס, ממנו פעלה תשתית צבאית לניהול לחימה. מטוסי קרב של צה"ל תקפו נכסים צבאיים במטה המודיעין של הזרוע הצבאית של חמאס בצפון רצועת עזה. צה"ל המשיך בתקיפת ה"מטרו" - מערך המנהרות התת-קרקעיות של חמאס. התקיפות התמקדו בצפון-מזרח הרצועה ובמרכזה.

בין השאר תקף צה"ל את ביתו של יחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ואת ביתו של אחיו, אף הוא בכיר בחמאס, מוחמד סינוואר[52]. שני הבתים שימשו לפעילות טרור.

אחר הצהריים נתנו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי הצהרה על המבצע, מטרותיו והישגיו[53].

17 במאי, יום שני, חג השבועות (יום שמיני למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי, במאמץ משותף של חיל האוויר, אגף התקשוב וההגנה בסייבר ואגף המודיעין, הותקף מתחם של המודיעין הצבאי של חמאס בתגובה לשיגור הרקטות לבאר שבע, יישובי מערב הנגב ועוטף עזה. במשך הלילה נערכה תקיפה נרחבת נוספת של חיל האוויר, שהופצצו בה מנהרות וכן תשעה בתים של מפקדים בחמאס. צה"ל הרג את חוסאם אבו הרביד, מפקד החטיבה הצפונית בג'יהאד האסלאמי ומחליפו של בהאא אבו אל-עטא, בתקיפה אווירית במחנה הפליטים ג'בליה שבצפון הרצועה. לצורך הסיכול הממוקד, עשה חיל האוויר שימוש בטיל קטן ומדויק - "ברד-חד", מתוצרת רפאל.[54] בצהריים סיכל חיל הים כלי שיט בלתי מאויש צולל, שהיה בדרכו לבצע פיגוע, ומספר מחבלים בכוח הימי של חמאס[55]. אחר הצהריים תקפו כלי טיס של צה"ל 16 עמדות שיגור וסיכלו 5 מחבלים שעמדו לשגר רקטות. קצת לפני 19:00 תקף צה"ל את חמ"ל ביטחון הפנים של חמאס בשכונת רימאל.

18 במאי, יום שלישי (יום תשיעי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח מתנייע M-109 של גדוד 55 שבחטיבת האש 215 של חיל התותחנים יורה לעבר רצועת עזה במסגרת מבצע שומר החומות, 18 במאי 2021.

בלילה שבין 17 ל-18 במאי, 62 מטוסי קרב תקפו את ה"מטרו" בשכונת רימאל באמצעות 110 חימושים מדויקים. כמו כן השמיד צה"ל 10–12 משגרי רקטות רב-קניים שהיו מכוונים אל עבר תל אביב ואשקלון. לאורך היום המשיך צה"ל בתקיפות נקודתיות של מבני טרור ועמדות שיגור רקטות. בערב סיכל שתי חוליות שיגור וכן השמיד עמדת מרגמה שהפלסטינים מיקמו בבית ספר.

19 במאי, יום רביעי (יום עשירי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 18 ל-19 במאי תקף צה"ל את מערכת המנהרות התת-קרקעיות של חמאס בח'אן יונס ורפיח. לפי דובר צה"ל "במשך כ-25 דקות, 52 מטוסי קרב תקפו באמצעות 120 חימושים מדויקים כ-40 מטרות תת-קרקע של חמאס בתוואי של כ-12 ק"מ"[56]. בנוסף, הותקפו תשתיות טרור נוספות בערים אלו, בהן חמ"לים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות. בתקיפה הזו נהרגו לפחות 10 מחבלים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. בנוסף צה"ל תקף בשעות אחר הצהריים מטרות בשטח לבנון כתגובה לירי רקטות מלבנון. במשך היום ובערב תקף צה"ל רקטת קרקע-קרקע כבדה של הגא"פ ומשגרי רקטות רב-קניים שכוונו לשטח ישראל, כולל משגרים שהוסתרו בבתי מגורים.

20 במאי, יום חמישי (היום ה-11 למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל תקף מנהרות תת-קרקעיות, תשתיות טרור של חמאס, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות רב-קניים. לפני הצהריים מטוסי קרב תקפו מנהרת לחימה של חמאס בבית חאנון, וכן שתי עמדות שיגור רקטות תת-קרקעיות בג'בליה ששימשו בין השאר לירי רקטות לתל אביב. בח'אן יונס השמיד צה"ל משגר רקטות רב-קני חמוש ומהפגיעה התפוצצו הרקטות שעליו ופגעו ברצועת עזה. אחר הצהריים הפציץ צה"ל שתי מנהרות התקפיות בצפון עזה ובית חאנון שהיו בשלבי בנייה.

ב-10:38 המחבלים ירו טיל נ"ט על טיולית, חייל שעמד בסמוך נפצע קל. בתגובה השמיד צה"ל את העמדה ממנה שוגר הטיל וכן סיכל חוליית נ"ט שנסעה ברכב בצפון הרצועה.

במהלך היום תקף צה"ל כ-30 משגרי רקטות, כולל משגרים תת-קרקעיים ועל-קרקעיים ומשגרים רב-קניים, והרג מספר מחבלים במערך שיגור הרקטות של ארגוני הטרור בעזה.

שעות לפני הפסקת האש, צה"ל סיכל פיגוע בגבול הרצועה[57].

21 במאי, יום שישי (היום ה-12 למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 2:00 נכנסה הפסקת האש בין הצדדים היריבים לתוקפה. פיקוד צה"ל וההנהגה הישראלית חששו, שארגוני הטרור בעזה ינסו לירות מטחי סיום של רקטות לעבר באר שבע וגוש דן, בשעות שלפני מועד תחילת הפסקת האש, ולכן חיל האוויר הישראלי ריכז כוח אווירי גדול בשמים מעל רצועת עזה, כדי להרתיע את הארגונים הפלסטינים מפני צעד כזה, ולהגיב עליו בעוצמה רבה במקרה הצורך. בנוסף הועברו מסרים לחמאס דרך המצרים, שהזהירו את הצד הפלסטיני מפני התוצאות של המשך ירי הרקטות לאחר מועד כניסת הפסקת האש. החשש הישראלי לא התממש, וארגוני הטרור בעזה הגבילו את האש שלהם לאזור עוטף עזה בשעות שקדמו להפסקת האש, והקפידו לשמור על הפסקת האש לאחר שזו נכנסה לתוקף.

כוחות צה"ל במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרוע האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס קרב F-15I רעם עם פצצות מונחות בהכנה לגיחת הפצצה.

חיל האוויר הישראלי נשא ברוב נטל המאמץ ההתקפי באמצעות טייסות הקרב, המסק"ר והכטמ"מים (כלי טיס מאוישים מרחוק). כלי טיס ובהם מטוסי קרב - לרבות F-35I אדיר, F-15 בז, F-15I רעם, F-16I סופה ו-F-16C/D ברק 2020 - הפציצו למעלה מאלף מטרות טרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. כלי טיס שונים ביצעו בבכירי טרור סיכולים ממוקדים – בהם נעשה שימוש בפצצה מונחית "ברד-חד"[54] – וכן תקפו חוליות שיגור של רקטות ונ"ט.

מערך ההגנה האווירית נטל חלק מרכזי במאמץ ההגנתי, כאשר סוללות כיפת ברזל יירטו למעלה מ-1,350 רקטות ארטילריות שכוונו לעורף הישראלי בלמעלה מ-90% הצלחה. בנוסף, כיפת ברזל יירטה והפילה כלי טיס בלתי מאוישים, בהם כטב"מי נפץ, ששיגר חמאס לעבר ישראל.

במסגרת פעילות "כיפת ברזל" הופל בטעות כטב"ם צה"לי טקטי מסוג "רוכב שמיים", לאחר שזוהה ככלי טיס עוין[58].

זרוע היבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות של פיקוד הדרום נפרסו לאורך גדר המערכת סביב רצועת עזה על מנת להגן על יישובי עוטף עזה וכן לסייע באש במאמץ ההתקפי. הכוחות כללו סוללות תותחי דוהר M-109, גדוד 53 של חטיבה 188 עם טנקי מרכבה סימן 4מ (הגדוד תפס את גבול עזה בפעילות בט"ש קודם ולאחר המבצע, והיוו כוח השריון המרכזי במהלך המבצע), צק"ח גדעון (חטיבה 7, וחטיבת גולני), חטיבת הנח"ל גדודים 931 ו-50, חטיבת הצנחנים. היחידה הרב-ממדית, יחידת מגלן ויחידת אגוז סיכלו חוליות ומשגרי נ"ט. בתקיפה על ה"מטרו" (רשת המנהרות התת-קרקעיות) של חמאס השתתפו כוחות תותחנים, שריון, חי"ר וצלפים. חיל ההנדסה הקרבית הכין עמדות ירי לטנקים, תותחים וצלפים ומגננים וסוללות מגן לכוחות צה"ל על גבול הרצועה[59].

חמ"ל משותף של אוגדת עזה, אגף המודיעין, זרוע היבשה, חיל האוויר וחיל הים עבד באופן רצוף לאיסוף מודיעין צבאי, ניתוחו, ניהול אש וחלוקת מטרות לכוחות בשטח ובאוויר על מנת לאפשר סגירת מעגל אש באופן מהיר והשמדת איומים ומטרות באופן יעיל. דבר זה אפשר גם סיכול מהיר של חוליות שיגור רקטות וחוליות נ"ט[60].

זרוע הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטי"ל סער 4.5 וסירת תקיפה מורנה של שייטת 13 בתקיפת מטרות טרור ברצועת עזה.
שיגור טיל טמי"ר ממערכת כיפת ברזל כדי ליירט את הרקטות ששוגרו מרצועת עזה לעבר ישראל, 13 במאי 2021.

כוחות של חיל הים הישראלי תקפו מטרות של הכוח הימי של חמאס, בהן כלי שיט, מוצבים, מרכזי שליטה ופיקוד, מחסני אמל"ח ועוד. זרוע הים תקפה גם מטרות טרור נוספות באש תותחים וטילים, וכן באמצעות שייטת 13. בנוסף הוצבה ספינת טילים עם C-Dome (כיפת ברזל הימית) וטילי ברק כדי להגן על אסדת הגז שמול אשקלון[61][62].

מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע לווה באופן הדוק במודיעין צבאי שנאסף על ידי אגף המודיעין (אמ"ן), להק המודיעין (למד"ן), מספן המודיעין (מד"ן) וחיל האיסוף הקרבי. המודיעין אפשר פגיעה מדויקת בנכסים אסטרטגיים של חמאס ובאלפי מטרות טרור. שירות הביטחון הכללי סייע בביצוע סיכולים ממוקדים בבכירים של החמאס והגא"פ, כאשר הבולט שבהם הוא הפגיעה ב"פורום המטה הכללי" של חמאס וחיסול בכירים במערך הייצור, המחקר והפיתוח של חמאס.

שיגורים מרצועת עזה לישראל במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המבצע ארגוני הטרור ברצועת עזה שיגרו יותר מ-4,300 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, שמהן יורטו בידי מערכת "כיפת ברזל" מעל ל-1,660 רקטות (שהם מעל 90% אחוזי הצלחה ביירוט רקטות, שעמדו ליפול בשטחים מיושבים) ולמעלה מ-1,820 מהן נפלו בשטחים פתוחים;[10] יותר מ-640 רקטות כשלו ונפלו בשטחי רצועת עזה ומהן נהרגו מעל ל-20 פלסטינים. מירי הרקטות על ישראל נהרגו 12 אזרחים (3 מהם עובדים זרים) וכן נהרג חייל מירי טיל נ"ט.

עם תחילת המבצע, פיקוד העורף פרסם הנחיות שלפיהן לא יתקיימו לימודים בבתי הספר המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, אך הלמידה המשיכה במסגרת למידה מרחוק כמו בזמן מגפת הקורונה[63]. בהחלטת פיקוד העורף הותר לקיים לימודים ביישובי גוש דן ובשפלה, אולם מספר ראשי עיריות החליטו להיות ערוכים לכל הסלמה ולא לקיים לימודים במוסדות הלימוד[64].

ב-10 במאי, היום הראשון למבצע, הכריז שר הביטחון בני גנץ על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. בהוראת ראשי הערים, בוטלו לימודים בערים נוספות בארץ שנמצאו בטווח 80 ק"מ מרצועת עזה ובהם ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, חולון ובת ים.

10 במאי, יום ירושלים (יום ראשון למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי, היום הראשון למבצע, שיגרו הפלסטינים כ-300 רקטות לעבר ישראל. תחילה החל חמאס בירי אל עבר ירושלים וסביבתה ואל קריית גת יחד עם יישובי עוטף עזה. בימים שלאחר מכן המשיכו שיגורי הרקטות והתגברו. טווח הירי התרחב גם הוא. רקטות רבות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, אולם מספר רקטות נפלו באזורים מיושבים, ופגעו בבתי מגורים. הפגיעות גררו נזק רב, וכן מספר נפגעים. לדברי הפלסטינים, למעלה מ-200 רקטות שוגרו תוך כשעה, בעיקר על אשדוד ואשקלון.

11 במאי, יום שלישי (יום שני למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במאי נרשמו ההרוגים הישראלים הראשונים בעימות: שתי נשים, בת 80 והמטפלת ההודית שלה, נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה בבית פרטי באשקלון[65]. תקלה שאירעה במערכת כיפת ברזל המוצבת באשקלון היא שאפשרה לרקטות רבות ליפול בשטח העיר. התקלה תוקנה, ונוספה עוד סוללת הגנה בעיר. התקלה שהתגלתה לאחר הכישלון ביירוט הרקטות הובילה את פיקוד העורף לצאת בהנחיה חריגה לתושבי אשקלון להישאר במרחבים המוגנים, עד שתוקנה התקלה והסוללה הוחזרה לכשירות[66].

כתגובה להפלתו של בניין רב-קומות, חמאס איים לירות על תל אביב בשעה 21:00[67]. בשעה 20:46 הופעלו אזעקות בכל רחבי גוש דן ועד לאזור השרון, במטח כבד של למעלה מ-130 רקטות במקביל[68]. זו הייתה מתקפת הטילים הגדולה ביותר אי-פעם על מחוז המרכז, וגם הקטלנית ביותר. רקטות פגעו ישירות באוטובוס ובכלי רכב בחולון, 7 אזרחים נפצעו במצב בינוני עד אנוש. הרקטות פגעו ישירות גם בראשון לציון ובגבעתיים, וגרמו ל-2 הרוגות ולארבעה פצועים קל[69][70]. בסביבות השעה 21:30 נתב"ג נסגר להמראות ולנחיתות בעקבות המטח הכבד[71]. בהמשך הופנו כל הטיסות שיועדו לנחות בישראל ליוון ולקפריסין, ולאחר מכן הופנו לשדה התעופה רמון. בהמשך הערב פגעה רקטה במתקן תשתיות נפט ואנרגיה באשקלון, שעלה באש. באותו יום אישה כבת 50 שרצה למרחב מוגן נפצעה קשה, וב-14 במאי נקבע מותה.

12 במאי, יום רביעי (יום שלישי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במאי, בשעה 3:00 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות בגוש דן, בשרון, בנגב וביישובי השפלה, בעקבות מטח של מאות רקטות. כתוצאה מפגיעה ישירה בבית בכפר דהמש שליד לוד, נהרגו אב ובתו בת ה-16 בעת ששהו בחצר ביתם[72]. בבוקר ירו מחבלים טיל נ"ט מצפון הרצועה לעבר ג'יפ של צה"ל בנתיב העשרה. מהירי נהרג חייל חטיבת הנח"ל עומר טביב, ושני חיילים נוספים נפצעו באורח קשה[73]. בצהריים של אותו יום שיגרו הפלסטינים מטחי רקטות כבדים על יישובי הדרום, אשקלון, גן יבנה, אשדוד.

בשעות הערב הופעלו אזעקות בגוש דן ובשפלה, בעקבות מטח רקטות. כתוצאה מפגיעה ישירה בבית בשדרות, נהרג ילד בן 5 ונפצעו שלושה אנשים[74].

ב-12 במאי הורה שר האנרגיה יובל שטייניץ להפסיק את פעילותה של אסדת הגז הטבעי תמר, השוכנת מול אשקלון[75]. אספקת הגז הטבעי לישראל נמשכה ממאגר לווייתן. חמאס שיגר עשרות רקטות לעבר אסדת תמר, בניסיון לפגוע בה[76].

כוחות חטיבת החילוץ של פיקוד העורף בזירת הפגיעה הישירה בחצר מבנה בפתח תקווה, 13 במאי 2021.

13 במאי, יום חמישי (יום רביעי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במאי, בשעה 1:15 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות בגוש דן, בשרון ובעמק חפר בעקבות מטח רקטות. גם בוואדי עארה, בעמק יזרעאל ובגליל התחתון נשמעו אזעקות[77], אך הן התגלו לאחר מכן כאזעקות שווא[34].בשעה 01:49 אזעקות נשמעו בין היתר בפתח תקווה, שם, כתוצאה מפגיעה ישירה בשטח שבין 4 בניינים פרצה שרפה שהסבה נזק רב. דיירי המקום פונו ובהם חמישה פצועים[78].

בשעה 14:28 נורה מטח כבד של 100 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, אזור בית שמש, אשדוד, באר שבע ודרום הארץ[79]. רקטה שנורתה לעבר נמל התעופה רמון נפלה בשטח פתוח במועצה אזורית חבל אילות ללא התרעה.

בסביבות השעה 23:00, בזמן מטח לאזור השפלה ואשדוד, נפגעה קשה בראשה אישה בת 87 בשתולים כשרצה למרחב מוגן, ולאחר כחצי שעה נקבע מותה[40].

14 במאי, יום שישי (יום חמישי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 13 במאי ל-14 במאי, בתגובה על התקיפות הנרחבות של צה"ל ברצועה, פתח חמאס בירי מסיבי לכיוון ערי הדרום והשפלה, בהן אשקלון ואשדוד, שספגה פגיעה ישירה בבניין בלב העיר[80]. בשעות הצהריים נורו מספר מטחי רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, באר שבע והשפלה[81]. לאורך כל היום המשיך הירי על יישובי עוטף עזה.

15 במאי, יום שבת (יום שישי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

זירת פגיעה הרקטה ברמת גן, 15 במאי 2021.

בלילה שבין 14 במאי ל-15 במאי פתח חמאס בירי לכיוון ערי הדרום והשפלה, בהן באר שבע, אשדוד וגן יבנה[82].

בצהריים נשמעו אזעקות ברוב אזור גוש דן, השרון, השפלה ואף בשומרון עקב מטח כבד. רקטות נפלו ברמת גן, בראשון לציון וליד נתב"ג. לראשונה תועדה נפילה בשומרון, גם ליד כפרים פלסטיניים[83]. באותה שעה נורו רקטות גם לעבר עוטף עזה, אשדוד ובאר שבע. כתוצאה מהמטח נהרג אזרח בן 55 מפגיעה ישירה של רקטה בבית ברמת גן, נפצעו שני אזרחים ומספר אנשים לקו בחרדה[84].

בעקבות ההסלמה, עשרות משפחות מיישובי עוטף עזה התפנו מבתיהן בהמלצת גורמי הביטחון, אך התוכנית לקליטתן בבתי מלון ובאכסניות ברחבי הארץ, שהוכנה מראש למצבים מסוג זה, לא הופעלה, נכון ל-15 במאי[85].

16 במאי, יום ראשון (יום שביעי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במאי בשעה 00:08, לאחר שחמאס איים לשגר רקטות כנקמה על הפגיעה באנשיו ובמבני מגורים ברצועת עזה, חמאס החל בשיגור רקטות לעבר גוש דן, אשדוד, אשקלון ועוטף עזה. לא דווח על נפגעים מהירי, 10 אנשים נחבלו בזמן שרצו למרחב המוגן[86]. בסך הכול ירה חמאס כ-42 רקטות, ומערכת "כיפת ברזל" יירטה חלק מהן. בתגובה, תקף חיל האוויר עשרות יעדים ברצועת עזה, כולל את ביתו של מנהיג חמאס יחיא סנוואר[87].

סמוך לשעה 02:30 נשמעו אזעקות גם בבאר שבע ובסביבתה. ככל הנראה נורו כ-12 רקטות, 7 מהן נפלו בשטחים פתוחים ואת השאר יירטה כיפת ברזל. הירי התחדש קצת לפני השעה 06:00, עם רקטות שנורו לכיוון יישובי עוטף עזה וזמן קצר לאחר מכן גם לחבל לכיש. השקט המתוח נשמר במשך 4 שעות, עד שהופר עם אזעקות שהופעלו בשעה 10:18 ביישובים במועצה האזורית אשכול. בסך הכול 120 שיגורים זוהו מ-15 במאי בשעה 19:00 ועד 16 במאי בשעה 06:00 בבוקר[88].

17 במאי, יום שני, חג השבועות (יום שמיני למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי, בליל חג השבועות בשעה 00:00, החל ירי רקטי לבאר שבע. שתי רקטות יורטו ושתיים נפלו בשטחים פתוחים. כמעט שעה לאחר מכן, המטחים המשיכו גם לעבר עוטף עזה, נתיבות, אופקים ויישובי מערב הנגב. בהמשך הלילה המשיכו מטחי הרקטות גם לכיוון אשקלון ועוטף עזה, 6 נפצעו קל ככל הנראה מנפילות. ב-07:01 הירי לעבר ישראל התחדש עם מטחים לעבר יישובי עוטף עזה ונתיבות. במהלך הלילה פונו למרכז רפואי הדסה 120 פצועים. בסך הכל 60 שיגורים זוהו מ-16 במאי בשעה 19:00 ועד 17 במאי בשעה 09:00 ככל הנראה. 10 רקטות נפלו בשטח הרצועה ועשרות יורטו. בשעה 13:30 החל מטח רקטות כבד לכיוון אזורי באר שבע, אשקלון, אשדוד ועוטף עזה. באשדוד רקטה אחת פגעה בפגיעה ישירה בבניין, 3 נפצעו קל ו-5 נפגעי חרדה, בשעה 1:52 לערך. בהמשך, נורו מטחים לכיוון עוטף עזה. אחר הצהריים נורו מטחים לעבר באר שבע, אשדוד, אשקלון, גן יבנה ולעוטף עזה.

18 במאי, יום שלישי (יום תשיעי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-17 במאי בשעה 19:00 ועד 18 במאי בשעה 07:00, זוהו כ-90 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל, כ-20 מהם נפלו בשטח הרצועה. לאחר ירי הרקטות לפנות בוקר לעיר נתיבות ולעוטף עזה, הוא התחדש בשעה 11:58 עם ירי לעיר אופקים ולסביבתה. בסביבות השעה 13:15 החל מטח רקטות כבד לעוטף עזה, רקטה אחת נפלה במעבר ארז, כתוצאה מהנפילה נפצע אדם במצב קל-בינוני. במטח זוהו 50 שיגורים לעבר המועצה אזורית אשכול. במהלך היום המטחים נמשכו ורקטה אחת פגעה ביישוב אוהד בעוטף עזה וכתוצאה מכך נהרגו שני פועלים תאילנדים ו-7 נוספים נפצעו מתוכם אחד בינוני ואחד קשה ו-5 נוספים קל. הפלסטינים שיגרו רקטות ופצמ"רים על מעבר ארז בעת שמשאיות עם סיוע הומניטרי לרצועת עזה עברו דרכו, חייל נפצע קל מפגיעת פצמ"ר. בשעות הצהריים ואחר הצהריים נורו מטחי רקטות לכיוון אשדוד, אשקלון, עוטף עזה, באר שבע ויישובי הדרום. רקטה אחת פגעה ברכב בעוטף עזה, ואזרח אחד נפצע קל.

משעה 07:00 ועד שעה 19:00, זוהו כ-270 שיגורי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. כ-45 רקטות נפלו בשטח הרצועה. כיפת ברזל יירטה כ-90 אחוז מהרקטות, שהמערכת זיהתה שהן עומדות לפגוע בשטחים בנויים.

19 במאי, יום רביעי (יום עשירי למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 00:48 נשמעו אזעקות בערים אשדוד, אשקלון, יבנה, רחובות, נס ציונה והסביבה. בשעה 02:20 נשמעו אזעקות באזור העיר שדרות, בשני המטחים לא היו נפגעים. ירי הרקטות התחדש בשעות הבוקר, עם הישמע אזעקות בעוטף עזה. בהמשך היום נמשכו המטחים לכיוון עוטף עזה ללא נפגעים, בשעה 14:59 החל מטח כבד לעוטף עזה, ליישובי הדרום והשפלה מבאר שבע עד לרחובות. דווח על נפילות בפארק ועל מדרכה בשני מקומות באשדוד וללא נפגעים. בשעות הערב נשמעו אזעקות נוספות בעוטף עזה. בשעה 19:20 שוגרו מספר רקטות לעיר שדרות ולעוטף עזה, וזוהו שתי נפילות של רקטות, אחת מהן בשדרות. אזרח אחד נפצע באורח קל-בינוני מהדף הפיצוץ.

מהשעה 07:00 ועד 19:00 זוהו כ-200 שיגורי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. כ-30 רקטות נפלו בשטח הרצועה. לוחמי ההגנה האווירית יירטו כ-90% מהרקטות שעמדו לפגוע באזורים מאוכלסים במהלך היום.

20 במאי, יום חמישי (היום ה-11 למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 00:54 הופעלו אזעקות בערים באר שבע, אופקים והיישובים הסמוכים. בשעה 01:02 הופעלו אזעקות בעיר קריית מלאכי והיישובים הסמוכים. לא נורו רקטות נוספות עד לשעה 09:28, אז הופעלו אזעקות במועצה האזורית אשכול. במשך היום נורו מטחי רקטות לעבר יישובי הדרום, כולל הערים אשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, רהט ובאר שבע. במהלך השעה 23:00 המשיכו שיגורי הרקטות לעוטף עזה וזאת כשלוש שעות לפני הפסקת אש שאושרה לשעה 02:00 בלילה של 21 במאי.

החל מהשעה 07:00 ועד שעה 19:00, זוהו 299 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל. בנוסף, כ-42 שיגורים נפלו בשטח הרצועה.

21 במאי, יום שישי (היום ה-12 למבצע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 00:27 הופעלו אזעקות ביישובים בארי, עלומים, ונחל עוז. הירי לעבר עוטף עזה נמשך עד לשעה 01:49, קרוב לשעה 02:00 שבה נכנסה הפסקת אש בתוקף.

גרף ירי רקטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יירוטי רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל על ידי מערכת כיפת ברזל במהלך מבצע "שומר החומות", 12 במאי 2021.

להלן מספר הרקטות ופצצות המרגמה שנפלו בשטח ישראל בכל יום במבצע (לפי נתוני דובר צה"ל)[89]:

150
480
310
350
350
398
250
260
335
270
420
100
200
300
400
500
10.5
11.5
12.5
13.5
14.5
15.5
16.5
17.5
18.5
19.5
20.5

ניסיונות להפסקת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דיווחים באמצעי התקשורת, ב-14 במאי מצרים הציעה הפסקת אש מידית בת 12 שעות[90], והסכם הפסקת אש למשך שנה[91]. למרות מספר הצעות להפסקת אש מצד מצרים ומצד הרשות הפלסטינית וחמאס, ההנהגה הישראלית דחתה את כל ההצעות, משום שהייתה זקוקה לזמן נוסף להשיג את מטרות "מבצע שומר החומות", ולפגוע קשות בארגוני הטרור ברצועת עזה[92].

ב-14 במאי הגיע לישראל האדי עמר, סגן עוזר מזכיר המדינה האמריקני לענייני ישראל-הרשות הפלסטינית, על מנת לסייע בנטרול המתיחות[93].

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות דנה בלחימה, אך לא פרסמה החלטה בעקבות התנגדות ארצות הברית ובריטניה לנוסח שהוצע[94].

ב-18 במאי הציעה מצרים לחמאס הפסקת אש החל מ-20 במאי בשעה 06:00 בבוקר, חמאס הסכימו להצעה. רה"מ בנימין נתניהו עדכן את ארצות הברית כי ישראל תסכים להפסקת אש תוך יומיים-שלושה.[דרוש מקור]

26 משרי החוץ של האיחוד האירופי תמכו בהצהרה משותפת שקוראת להפסקת אש בין ישראל לפלסטינים, אך עקב התנגדות של הונגריה לא פורסמה הצהרה[95].

ב-20 במאי, לאחר דיון של הקבינט המדיני-ביטחוני, החליטה ישראל לקבל את הפסקת האש הדו-צדדית שהוצעה בתיווך מצרי, והפסקת האש נכנסה לתוקפה ב-21 במאי, בשעה 02:00 בלילה[96]. האמריקאים ואחרים תמכו בהפסקת האש[97][98]. האמריקאים הפעילו דיפלומטיה שקטה[99].

הפסקת האש עוררה ביקורת ציבורית, בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית, משום שהמערכה הסתיימה מבלי שהושגה הכרעה צבאית של ארגוני הטרור ברצועת עזה, והפסקת האש לא הותנתה בהשבת הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. בין השאר, "הפרויקט לניצחון ישראל", גוף הפועל במסגרת פורום המזרח התיכון, פתח בקמפיין חוצות תחת הסלוגן "העם דורש ניצחון", בו דרש את: "פירוק החמאס מנשקו, שבירת רוחו של החמאס והשבת הנעדרים ללא תנאים"[100]. מהצד השני של המפה הפוליטית נמתחה ביקורת על כך, שההנהגה הישראלית עיכבה את הסכמתה להפסקת האש במספר ימים, ונטען שניתן היה לסיים את המבצע מוקדם הרבה יותר[101].

מהומות ופיגועים בישראל במהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – המהומות בישראל (2021), המהומות בירושלים (2021), המהומות בלוד

המהומות בישראל (2021), שהחלו לפני המבצע והיו מהגורמים שהובילו אליו, התרחבו במהלך המבצע. אלפי פורעים מקרב ערביי ישראל חוללו מהומות אלימות, ניסיונות לינץ', ונדליזם והצתות. מוקדי האלימות היו בעיקר בערים מעורבות עם תושבים יהודים וערבים כגון חיפה, לוד, רמלה, עכו. גם ביישובים ערבים ובכבישים רבים ברחבי הנגב והגליל התקיימו מהומות. בנוסף למהומות תועדו גם מקרים בודדים של פורעים יהודים. הוגשו כתבי אישום נגד יותר ממאה פורעים. השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה והמפכ"ל קובי שבתאי החליטו על גיוס מילואים מיידי של משמר הגבול[102][103]. כמו כן, נעשו ניסיונות מצד פלסטינים וערבים-ישראליים לבצע פיגועים[104].

במהלך המבצע דיווחו כלי התקשורת בישראל על הוראות לחיילי צה"ל לנוע ללא מדים או ללא נשק, מחשש לפגיעה בהם ולחטיפת נשק מצד ערבים ישראלים. שיאה של התופעה הגיע בדיווח של ארגון תורת לחימה על לוחמי מילואים של חטיבת אלכסנדרוני שקיבלו הוראה לאפסן את נשקם ביציאה לריענון בביתם, אך סירבו לצאת הביתה ללא נשק[105], ובעקבות האירוע, הורה מפקד אגף המבצעים האלוף אהרן חליוה לאפשר לכל לוחם לצאת עם נשקו, וביטל סמכות מפקדים להורות על תנועה בביגוד אזרחי[106].

בשעות הערב של 11 במאי גברו ההתפרעויות וההצתות בעיר לוד, ובמהלכן נרגם באבנים רכב של אזרח ישראלי (יגאל יהושע, 56) שכתוצאה מכך נפצע קשה ונפטר מפצעיו לאחר מספר ימים. כמו כן, ערבים ירו על שכניהם היהודים. ראש הממשלה ושר הביטחון הורו לשנע לעיר פלוגות מג"ב מגזרת יו"ש, ובעיר הוכרז אירוע חירום אזרחי[107].

ב-12 במאי, הוכרז על עוצר בעיר לוד החל משעות הערב[108]. באותו יום בטיילת בת ים ארגון "לה פמיליה" הוביל המון זועם לנתץ חנויות בבעלות ערבית[109]. ההתארגנות לחלק מהמהומות החלה ברשתות החברתיות[110]. שעות ספורות לאחר מכן ההמון ביצע ניסיון לינץ' לאומני בסעיד מוסא, נהג ערבי שנקלע לנקודה[111]. באותו לילה נדקר בירושלים צעיר ערבי כבן 25 בקטטה עם יהודים ונפצע קשה[112]. במקביל בעכו ערבים בצעו ניסיון לינץ' באזרח יהודי שנפצע באורח קשה[113]. מלון האפנדי בעיר העתיקה בעכו הוצת על ידי ערבים, ואבי הר-אבן, מנהלה לשעבר של סוכנות החלל הישראלית ששהה במלון נפצע באופן קשה מהשרפה[114], וכעבור שלושה שבועות נפטר מפצעיו[115]. גם מסעדת "אורי בורי" של השף אורי ירמיאס הועלתה באש על ידי ערבים[116].

ב-13 במאי, אירע בטמרה ניסיון לינץ' ביהודי שנכנס לעיר בטעות. הוא חולץ בידי אנשי ארגון הצלה בשם "אל זהראוי"[117]. גם ביום זה הוכרז על עוצר בעיר לוד בשעות הערב.

ב-14 במאי התפשטו המהומות ליהודה ושומרון, ובמהלכן נהרגו 10 פלסטינים בעימותים עם כוחות צה"ל[118]. בלילה הושלך בקבוק תבערה לבית של משפחה ערבית ביפו וכתוצאה מכך ילד בן 12 נפצע קשה. שלושה ערבים נעצרו בחשד למעורבות בפיגוע[119].

ב-15 במאי העימותים בצפון ובמזרח ירושלים המשיכו גם בלילה: בשועפאט, בבית חנינא ובנווה יעקב החלו מהומות אלימות, חשודים גרמו נזקים כבדים לתשתיות הרכבת הקלה באזור[120].

ב-16 במאי המשיכו העימותים ברחבי הארץ: ברמאללה עשרות ערבים הפגינו והבעירו צמיגים, בירושלים אחר הצהריים מחבל ערבי ביצע פיגוע דריסה באזור קבר שמעון הצדיק-שייח' ג'ראח. שישה שוטרים נפצעו, שניים מהם במצב בינוני. המחבל נוטרל. לקראת הערב החלו שוב עימותים בצפון ירושלים, מספר ערבים הציתו את מסילת הרכבת הקלה בשכונת פסגת זאב וגרמו לנזק רב. בערב המשיכו העימותים גם בעיסאוויה ובבית חנינא, בבית חנינא נעצרו שבעה יהודים בחשד למעורבות באירוע ירי במהלך הפרת סדר אלימה שכללה יידוי אבנים וירי זיקוקים[121]. בלילה הוצתו שני כלי רכב בבעלות יהודית בשכונת אבו תור בירושלים.

ב-17 במאי החלה רגיעה במהומות. מחבל ניסה לדרוס כוח צה"ל ליד חווארה סמוך לשכם, החיילים השתלטו עליו ולא היו נפגעים. בסביבות השעה 14:00 אירע פיגוע דריסה במעבר מיתר, לא היו נפגעים והמחבל נעצר[122].

כבישים רבים בנגב ובגליל נחסמו לתנועה בידי מתפרעים ערביים למספר ימים, ואזרחים יהודיים היו נצורים בישוביהם. בין היתר כביש באר שבע דימונה נחסם לתנועה וצה"ל לא יכל במשך מספר ימים להעביר תחמושת לבסיס נבטים[123].

טרור בחזית הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרור מלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב־13 במאי לקראת שעות הערב שוגרו שלוש רקטות מכיוון לבנון ונחתו בים התיכון, לא היו נפגעים באירוע ולא הופעלה אזעקה[124].
  • ב-14 במאי ב-15:30 חדרו מספר לבנונים לשטח ישראל לאחר שחתכו את גדר הגבול באזור מטולה והציתו אש בשטח ישראל. צה"ל הדף אותם בחזרה לשטח לבנון ואחד מהמתפרעים שחדרו לישראל נהרג[125]. בלילה סיכל צה"ל ניסיון חדירה של חוליית מחבלים שהתכוונה לבצע פיגוע במטולה[126].
  • ב-17 במאי בשעה 23:14 נשמעה אזעקה במשגב עם, עקב שיגור שש רקטות משטח לבנון, שנפלו כולן בשטח לבנון[127]. צה"ל השיב באש תותחים לכיוון מקור הירי.
  • ב-19 במאי בשעה 16:12, נשמעו אזעקות בקריות, בעכו, בשפרעם ובסביבה בעקבות ארבע רקטות שנורו מלבנון. כיפת ברזל יירטה רקטה אחת, אחרת נפלה בשטח פתוח ושתיים נוספות נפלו בים[128]. הפגנות הלבנונים סמוך לגדר הגבול נמשכו גם ב-15 וב-16 במאי[129].

ירי מסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־14 במאי, בשעות הלילה, לקראת השעה 22:00 בוצעו שלושה שיגורי רקטות מסוריה. שתיים מהן נפלו בשטח פתוח בדרום רמת הגולן בסמוך לגדר הגבול בישראל, והשלישית בשטח סוריה. לא נשמעו אזעקות ביישובים[130].

צפון בקעת הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר 18 במאי הפיל צה"ל מטוס ללא טייס (מל"ט) חמוש איראני מהסוג צמאד ששוגר בעיראק וחדר לאזור עמק המעיינות ככל הנראה מסוריה או מלבנון[131].

תוצאות המערכה הצבאית ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי רקטי מרצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדירה בה פגע הטיל שמרסיסיו נהרג הילד בן ה-5 בשדרות, 14 במאי 2021

אף על פי שבמהלך המבצע שוגרו אלפי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לשטח ישראל, מספר האבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל היה מצומצם למדי, בעיקר כתוצאה מהיעילות שהפגינה מערכת ההגנה הישראלית נגד טילים (כיפת ברזל), שירטה כ-90% מהרקטות, שהיו צפויות לנחות בשטחים מיושבים. בסך הכל נהרגו שישה אזרחים ישראלים ושלושה תושבים זרים כתוצאה ישירה מפגיעת הרקטות. שני אזרחים נוספים מתו בנסיבות שונות במהלך ניסיון למצוא מחסה מירי הרקטות, ומרבית הפצועים נפגעו באורח קל[132]. כמעט כל הניסיונות של ארגוני הטרור ברצועת עזה לפגוע בחיילים ואזרחים ישראליים, שלא באמצעות ירי תלול מסלול (ירי נ"ט, שיגור כטב"מים, ניסיונות חדירה לישראל דרך היבשה או הים וכו') סוכלו על ידי כוחות צה"ל. עם זאת, ירי הרקטות המסיבי הצליח לגרום לשיתוק החיים האזרחיים בטווח כ-40 ק"מ מגבול רצועת עזה (קו אשדוד-באר שבע) ולשיבוש החיים בחלק גדול משטח ישראל, כולל גוש דן, במהלך ימי המבצע.

פעילות צה"ל לא הצליחה למנוע מארגוני הטרור להמשיך בירי נרחב של רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לשטח ישראל עד לסיום המבצע[133], אולם עוצמת הירי שכוון לגוש דן פחתה בהדרגה - ממטחים מסיבים בראשית המבצע, לכמות רקטות מצומצמת במהלכו, עד להפסקה מוחלטת של הירי לקראת סיומו - בעקבות השמדת משגרים רב-קניים, עמדות שיגור מחופרות, מחסני אמל"ח, והריגת בכירים בזרוע הצבאית של החמאס והג'יהאד האסלאמי אשר ניהלו את הירי.

בסיכום צה"לי של המבצע, טענו קצינים בכירים בצה"ל שהמודיעין על מערכת הירי הרקטי של חמאס הייתה "נקודת תורפה גדולה" ואף "כישלון". לדברי אותם קצינים, "לא היה לצה"ל מידע רב על רקטות לטווחים שונים, ומערכים שלמים נאלצו לאסוף מידע תוך כדי המבצע"[134].

פעילות אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "דרום כחול", תקיפת ה"מטרו" של מנהרות החמאס, התבררה בדיעבד כמוצלחת פחות משהצטיירה בתחילה. אף שבתקיפה נהרסה תשתית מנהור ענפה, הרי שנוכח הימנעות צה"ל מהכנסת כוחות קרקעיים לתוך הרצועה כחלק ממהלך להטעיית האויב, וייתכן גם בשל חשיפת יכולות צה"ל לתקיפת מנהרות בימים שקדמו לתקיפה, מספר פעילי החמאס שנהרגו במהלכה היה נמוך בהרבה מהמצופה. כתוצאה מכך, בפיקוד צה"ל התנהל לאחר המבצע דיון, האם נכון היה לבצע את התקיפה, שהוכנה כמהלך מפתיע למערכה גדולה יותר, בעיתוי בו בוצעה[135].

פרשנים ומומחים שונים, שרואיינו באמצעי התקשורת בישראל, סברו שקיים קשר סיבתי בין מתקפת הטילים של ארגוני הטרור מרצועת עזה, לבין פריצת מהומות אלימות בין ערבים ליהודים ביישובים רבים בתחומי ישראל (אירועים שפגעו קשות במרקם החיים המשותפים של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל, ובתחושת הביטחון של רבים מאזרחי ישראל), והיו שראו בכך את אחד ההישגים העיקריים, אם לא ההישג העיקרי, של החמאס במהלך המבצע[136]. גורמים במערכת הביטחון הישראלית המליצו להקים יחידות ייעודיות, כדי לסייע לכוחות ביטחון פנים להתמודד עם אתגרים דומים בעתיד, כלקח ממאורעות מאי 2021[137].

מהצד השני, ארגוני הטרור ברצועת עזה ספגו פגיעה קשה - בכוח אדם, במערך הפיקוד והשליטה, בציוד צבאי, במערך המנהרות, במערך המחקר והפיתוח ובמערך הייצור של הרקטות - כתוצאה מתקיפות חיל האוויר וחיל הים הישראלי, אש ארטילריה, ופעילות יחידות מיוחדות של צה"ל. הנזק הכבד, שספגו החמאס והג'יהאד האיסלמי כתוצאה מתקיפות צה"ל, גרם לכך, שהנהגת החמאס הייתה מוכנה להפסיק את האש ללא תנאים מוקדמים (בניגוד לטענות בכירים בחמאס, כמו איסמעיל הנייה, שאינם מתגוררים ברצועת עזה) כבר לאחר מספר ימי לחימה, וארגוני הטרור ברצועת עזה הקפידו לשמור על הפסקת האש, לאחר שההנהגה הישראלית הסכימה לבסוף לקבל את ההצעה המצרית להפסקת הלחימה, ולא ניסו להמשיך בירי לאחר מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, בניגוד להתנהגותם בסבבי לחימה קודמים (מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן[138] ועוד)[139].

לפי סוכנות זכויות האדם של האו"ם, בעקבות ההפצצות ברצועת עזה נותרו כ-8,500 בני אדם ללא קורת גג, כ-800,000 נותקו מאספקת מים זורמים ואספקת החשמל צומצמה ל-5 שעות ביום. כמו כן נפגעו בהפצצות 9 בתי חולים, 19 מרכזי רפואה ו-58 מרכזי חינוך[5].

אבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נהרגו חייל אחד ו-12 אזרחים, ביניהם שני עובדים זרים מתאילנד ועובדת זרה מהודו[1][2]. 357 ישראלים נפצעו במהלך המבצע (לפי נתוני מד"א)[3]. ב-6 בפברואר 2022, כשמונה חודשים לאחר סיום המבצע, נפטרה מפצעיה אזרחית שנפצעה קשה מרקטה בזמן המבצע[2].

הצד הפלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי גורמים פלסטינים, 286 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם 256 ברצועת עזה, 28 באזור יהודה ושומרון ו-2 על גבול לבנון. הם נמנעים מלהבחין בין נפגעים אזרחיים לבין נפגעים מקרב ארגוני הטרור. לפי נתוני צה"ל, ארגוני הטרור ברצועת עזה ספגו לפחות 225 הרוגים[4][11]. על פי דו"ח של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 114 מההרוגים ששמותיהם פורסמו בעזה, זוהו כפעילים של ארגוני טרור, מתוכם 65 פעילי חמאס, 20 פעילי הג'יהאד האסלאמי, 25 פעילי פת"ח, 2 פעילי החזית הלאומית לשחרור פלסטין, פעיל אחד מגדודי המג'האידין ופעיל ועדות ההתנגדות העממית[140]. לפני נתוני סוכנות זכויות האדם של האו"ם, 128 אזרחים פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, בתוכם 40 נשים ו-63 ילדים[5]. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, 67 מההרוגים היו ילדים. לפי נתוני בצלם, 137 מתוך ההרוגים לא השתתפו בלחימה[141]. לאחר סיום המבצע, פרסמו ארגוני הטרור בעזה את שמותיהם של 83 מלוחמיהם, שנהרגו במהלכו[7][8][5]. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני יותר מ-5,700 פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון נפצעו במהלך המבצע.

לאחר סיום המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות לפשעי מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת זכויות האדם של האו"ם אישרה הצעה להקמת ועדת חקירה להתנהלות ישראל במבצע. מדובר בהצעה שנוסחה על ידי הפלסטינים ואינה כוללת התייחסות לירי הרקטות מצד חמאס לעבר ישראל. בניגוד לוועדות קודמות, הוועדה הודיעה שתדון גם במה שקורה בתוך שטח ישראל[142]. בהמשך, ישראל הודיעה שהיא לא תשתף פעולה עם ועדת החקירה[143].

כשלושה חודשים לאחר סיום המבצע הגיע צוות מהיחידה לסילוק פצצות של האו"ם (UNMAS) לבקשת אונר"א על מנת לבחון את בטיחותו של בית ספר בניהולו, וזאת לאחר שנחשף תחתיו פיר מנהרה במהלך המבצע. הצוות סולק על ידי חמאס, שסגר את האזור בפני המומחים. כתוצאה מכך בוטלה הבדיקה במתחם בית ספר נוסף, ושנת הלימודים הושעתה ל-4000 התלמידים הלומדים בהם עד להתאפשרות הבדיקה על ידי ה-UNMAS[144].

בחודש יולי 2021 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח לפיו במבצע הצבאי הפר ארגון החמאס את דיני המלחמה וייתכן שאף ביצע פשעי מלחמה, כאשר שיגר אלפי רקטות לא מונחות לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית. במקביל טען הארגון גם להפרות של הצד הישראלי כלפי חמאס, כאשר תקף צה"ל יעדים אשר על פניו אינם צבאיים, טענות שהוכחשו על ידי צה"ל – הכחשות שנענו בקריאה שעל ארגונים בינלאומיים לקבל גישה לשדה הקרב ברצועה על מנת לחקור את הטענות ההדדיות לפשעי מלחמה[145][146].

לאחר המבצע, התנהלו הליכים משפטיים לגבי עבירות פליליות שבוצעו במהלך המבצע.

השפעה ארוכת טווח של המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימותים בין ישראל לרצועת עזה התחדשו זמן קצר לאחר סיום המבצע, עם הפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה לישראל, הפגנות ליד גדר הגבול ותקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי. ב-16 באוגוסט נורתה רקטה ראשונה מאז תום המבצע לעבר שדרות.

מסוף 2021[147] ועד סוף 2022, בצה"ל ציינו בסיפוק שהתקופה שלאחר המבצע הייתה השקטה ביותר ברצועת עזה מאז תוכנית ההתנתקות, ויחסו את השקט להרתעת החמאס[148][149] ולצעדים אזרחיים משמעותיים שממשלת ישראל יזמה, בהם הגדלת כמות הפועלים העזתים שעבדו בשטח ישראל[150].

לאחר כשנה וחצי ב-5 באוגוסט 2022 נפתח מבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האסלאמי בחיסולו של בכיר הארגון תייסיר אל-ג'עברי, בהמשך חוסלו בכירים נוספים והארגון שיגר למעלה מאלף רקטות לישראל. במבצע, חמאס לא השתתף כלל וצה"ל נמנע מלתקוף את אנשי הארגון ותשתיותיו. תשעה חודשים לאחר מכן, וכשנתיים לאחר סיום מבצע שומר החומות, פרץ מבצע נוסף נגד הג'יהאד האסלאמי אשר נקרא "מגן וחץ" בו צה"ל חיסל בכירים רבים מהארגון, ופעיליו שיגרו מאות רקטות לישראל. גם במבצע זה נמנע חמאס מלהשתתף באופן פעיל אך אישר לג'יהאד האסלאמי להשתמש בבורות השיגור שלו.

כשנתיים וחצי לאחר המבצע ב-7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ג, בבוקר שבת חג שמיני עצרת ושמחת תורה, פתח חמאס במתקפת פתע על ישראל, ובעקבותיה החלה מלחמת חרבות ברזל. על פי פרסומים שונים, יחיא סנוואר החל בתכנון הטבח מיד לאחר מבצע שומר החומות, ומכאן גם כינויו "מבצע מבול אל-אקצא"[151][152].

סיכום המבצע על ידי הצדדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום המבצע ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי פנו בהצהרה לציבור שבה סיכמו המבצע[153]. הרמטכ"ל פרסם גם פקודת יום לסיום המבצע[154].

יחיא סנוואר ואיסמעיל הניה יצאו אף הם בהצהרות בסיום המבצע[155].

בחנוכה של שנת 2021 העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי אות הוקרה לחלק מהיחידות שפעלו במסגרת המבצע[156].

פיצוי לתושבי ישראל על נזק כספי במבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו מרקטה או נזק ליבולים חקלאיים בשדות שצה"ל חנה בהם. הטיפול במאות תביעות בגין נזק ישיר החל תוך כדי המבצע, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק[157].

כללים לפיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם), נקבעו בהוראת שעה בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים[158].

ניתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי בדבר פיצוי לעובדים שנעדרו מהעבודה במהלך המבצע[159] והיו במרחק של עד 80 ק"מ מרצועת עזה. משמעותו היא כי מעסיקים יוכלו לקבל פיצוי בשל השכר ששילמו לעובדים שנעדרו מעבודתם במהלך המבצע בשל הנחיות פיקוד העורף (בנוסף לפיצויים על נזקים עקיפים אחרים) מרשות המיסים לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים שהותקנו. הצו היווה גם מקור משפטי המחייב מעסיקים שטרם שילמו שכר זה לשלמו לעובדים[160].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מבצע שומר החומות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע שומר החומות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מעריב אונליין, ‏מטחים כבדים לעבר ישראל; חמאס: "הפגזנו את בסיסי חיל האוויר" | עדכונים שוטפים, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2021
  2. ^ 1 2 3 אנה אהרונהיים, ג'רוזלם פוסט, ‏מתה מפצעיה תושבת אשקלון בת 90 שנפצעה מפגיעת טיל ב"שומר החומות", באתר מעריב אונליין, 6 בפברואר 2022
  3. ^ 1 2 סיכום נפגעים במבצע שומר החומות, בעמוד הפייסבוק של מגן דוד אדום, 21 במאי 2021
  4. ^ 1 2 3 מערכת אתר צה"ל, סיכום מבצע "שומר חומות" עד כאן, באתר צה"ל, 21 במאי 2021.
  5. ^ 1 2 3 4 5 Occupied Palestinian Territory (oPt): Response to the escalation in the oPt, (באנגלית) באתר נציבות האו"ם לפליטים
  6. ^ הנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות הפלסטיני, אינם מבחינים בין אזרחים ולוחמים הרוגים. ארגוני הטרור בעזה הודו ש-83 מחבלים נהרגו במהלך המבצע.
  7. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד 69 ילדים נהרגו בסבב הלחימה האחרון. אלו סיפוריהם, באתר הארץ, 27 במאי 2021
  8. ^ 1 2 Middle EastIsrael and Hamas both claim victory as ceasefire holds, May 20,2021
  9. ^ אתר למנויים בלבד ירדן מיכאלי, הפער העצום בין הסרטונים והתמונות של צה"ל למה שחוו תושבי עזה. הנה התיעוד, באתר הארץ, 25 במאי 2021
  10. ^ 1 2 3 סיכום השבוע הראשון באתר צה"ל באנגלית, נכון לבוקר 17 במאי 2021.
  11. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, 3,400 רקטות בישראל ו-1,500 תקיפות ברצועה: שומר החומות במספרים, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2021
  12. ^ ניר חסון, פסיקה חדשה של העליון מאפשרת לפנות עשרות משפחות נוספות משייח ג'ראח, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2010
  13. ^ איתי בלומנטל ורועי קייס, בחיזבאללה מעלים כוננות: צה"ל פותח בתרגיל הצבאי הגדול בתולדותיו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 במאי 2021
  14. ^ התרגיל המרכזי של צה"ל לשנת 2021. כל הפרטים, באתר צה"ל, 20 בינואר 2021
  15. ^ אברהם בלוך, ‏צה"ל יקיים בקיץ תרגיל ענק מחוץ לגבולות ישראל, באתר "סרוגים", 29 במרץ 2021
  16. ^ קובי פינקלר, תרגיל "מרכבות האש" נדחה לשנה הבאה, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2021
  17. ^ יותר מ-200 שיגורים: פגיעה ישירה בבית בשער הנגב, צה"ל תוקף ברצועה, באתר ישראל היום, 10 במאי 2021
  18. ^ רון בן ישי, הפעם צה"ל יודע מה הוא רוצה להשיג, באתר ynet, 11 במאי 2021
  19. ^ אביאל ויצמן, חמאס באולטימטום: "עד 18:00 לשחרר את כל העצורים מירושלים", באתר ערוץ 20, 10 במאי 2021
  20. ^ אפרת פורשר, מצעד הדגלים בוטל לאחר אזעקות בירושלים וסביבתה, באתר ישראל היום, 10 במאי 2021
  21. ^ יואב זיתון, מתן צורי, אליאור לוי, צה"ל: תקפנו הלילה 130 יעדים - אלו המטרות, באתר ynet, 11 במאי 2021
  22. ^ המבצע ברצועה - "שומר החומות"; פגיעה ישירה בשני מבנים באשקלון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במאי 2021
  23. ^ עידן יוסף, צה"ל: מות הילדים בעזה - שיגור כושל של טיל החמאס, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 במאי 2021
  24. ^ צה"ל: "6 ילדים עזתים נהרגו משיגורים כושלים של הג'יהאד משטח הרצועה", באתר ynet, 11 במאי 2021
  25. ^ ירי לאשקלון, צה"ל פגע ברב קומות. אושר גיוס אלפים למילואים, באתר ynet, 11 במאי 2021
  26. ^ לוחמי מגלן ואגוז פוגעים בפעילי טרור ששיגרו טילים לעבר ישראל, באתר צה"ל, 11 במאי 2021
  27. ^ טל לב רם, ‏שב"כ וצה"ל: חיסלנו את ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, באתר מעריב אונליין, 11 במאי 2021
  28. ^ אליאור לוי, יואב זיתון, ליעד אוסמו, סיון חילאי, אסף זגריזק, ישראל תחת אש: אישה נהרגה בראשל"צ, פצועים קשה בחולון, באתר ynet, 11 במאי 2021.
  29. ^ שתי הרוגות ועשרות נפגעים באשקלון; בעזה: חיסולים והשמדת בורות שיגור, באתר ynet, 11 במאי 2021
  30. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו, גל תקיפות בעזה: צה"ל חיסל את מפקד מערך הנ"ט של חמאס בעזה, באתר ynet, 11 במאי 2021
  31. ^ זמן ישראל, שתי הרוגות מפגיעות ישירות באשקלון, הרוגה בראשון לציון; מטחים נורו למרכז הארץ, באתר זמן ישראל, 11 במאי 2021
  32. ^ ינון שלום יתח, אלה בכירי "פורום המטה הכללי" של חמאס שחוסלו במבצע המיוחד, באתר צה"ל, 12 במאי 2021
  33. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו, מטחים ללא הפסקה מעזה. נתניהו: "נכה בטרוריסטים מכות שלא חלמו עליהן", באתר ynet, 12 במאי 2021
  34. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏צה"ל: "האזעקות בצפון - שווא, חמאס הופתע מעוצמת התקיפה", באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2021
  35. ^ יואב זיתון, דובר צה"ל: רוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד, באתר ynet, 13 במאי 2021
  36. ^ יואב זיתון, 170 פצצות ב-18 דקות והפלת מל"טים: תיעוד מתקיפות חיל האוויר, באתר ynet, 13 במאי 2021
  37. ^ יואב זיתון, גורם ביטחוני: "5 שעות חשמל בעזה, המצב שם קשה יותר מבצוק איתן", באתר ynet, 13 במאי 2021
  38. ^ 1 2 רון בן ישי, מההטעיה של צה"ל לתקיפת ה"מטרו": הכניסה הקרקעית שלא הייתה, באתר ynet, 14 במאי 2021
  39. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל נקט צעדים פיקודיים כלפי קצינים שהיו מעורבים בהרג חפים מפשע בשומר החומות, באתר הארץ, 11 ביולי 2023
  40. ^ 1 2 כיכר השבת, ‏לראשונה כוחות קרקעיים תוקפים בעזה; 'כזה עוד לא ראינו', באתר כיכר השבת, 14 במאי 2021
  41. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, ה"מטרו" של חמאס במוקד: צה"ל שיגר הלילה כאלף פצצות ופגזים, באתר ynet, 14 במאי 2021.
  42. ^ ניר דבורי, ‏התחבולה של צה"ל: כך הפכו המנהרות למלכודות מוות למחבלים בעזה, באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2021
  43. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל: "פגענו באחד הסודות הכי גדולים של חמאס", באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2021
  44. ^ טל לב-רם‏, "תרגיל ההונאה" נכשל: בצה"ל מודים שרק מחבלים בודדים נהרגו במטרו של חמאס, באתר וואלה!‏, 13 באוגוסט 2021
  45. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, פרשנות | שיחות הגרעין תקועות, וישראל מאיצה בינתיים את המערכה נגד איראן, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2021
  46. ^ יוסי יהושוע, חצי שנה למבצע "שומר החומות": כמה מחבלים באמת נהרגו במטרו?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2021
  47. ^ אילנה דיין, ‏חשיפת עובדה: המסמך הסודי על המבצע להשמדת מנהרות חמאס, באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2022
  48. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, צה"ל הפיל כלי טיס בלתי מאוישים שחדרו משטח עזה | תיעוד, באתר ynet, 13 במאי 2021.
  49. ^ מטוסי קרב תקפו יעדי מודיעין של חמאס - צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 15 במאי 2021.
    פארס אכרם, AP, "היו לנו עשר דקות להתפנות. עמדנו בצד לראות איך הבניין הופך לאבק", באתר כלכליסט, 16 במאי 2021
  50. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, על הכוונת של צה"ל: חוליות נ"ט, הבנקים ומוסדות השלטון בעזה, באתר ynet, 13 במאי 2021
  51. ^ צה"ל תקף מחסן אמצעי לחימה, משגרי רקטות וחוליית פעילי טרור בעזה, באתר ynet, 16 במאי 2021
  52. ^ צה"ל תקף את ביתו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, באתר "סרוגים", 16 במאי 2021
  53. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "המבצע ייקח עוד זמן; בהמשך נשקם את היחסים בין יהודים וערבים בארץ", באתר ynet, 16 במאי 2021.
  54. ^ 1 2 יואב זיתון, מפקד הטייסת שחיסלה את בכיר הג'יהאד: "לא תמיד יודעים את זהות הבכירים שתוקפים", באתר ynet, 18 במאי 2021
  55. ^ כלי שיט וטיס תקפו אמצעי לחימה ימי של חמאס, באתר צה"ל, 17 מאי 2021.
  56. ^ 7 נפילות ליד בתים באשכול, צה"ל תוקף בניין בעזה, באתר וואלה!‏, 19 במאי 2021
  57. ^ ירון אברהם, ‏חשיפה: שעות לפני הפסקת האש – צה"ל סיכל פיגוע משמעותי בגבול הרצועה, באתר ‏מאקו‏, 21 במאי 2021
  58. ^ לילך שובל, כיפת ברזל יירטה מזל"ט צה"לי: "רוכב השמים לא פעל על פי נהלי ההזדהות - לכן אותר כ'אויב'", באתר ישראל היום, 25 במאי 2021
  59. ^ סמל עידן רשף, מפקד בצמ"ה אוגדת עזה, חטיבה צפונית, באתר צה"ל, 23 מאי 2021.
  60. ^ אורן דורי, ‏לחסל פעילי חמאס עם הרחפן ששיגרו: הצצה נדירה לחמ"ל התקיפות בעזה, באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2021
  61. ^ יואב זיתון, עם סטי"לים, שייטת 13 וחימוש מדויק: תיעוד מתקיפות חיל הים בעומק עזה, באתר ynet, 16 במאי 2021
  62. ^ איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, צוללות אוטונומיות, וניסיונות לפגוע באסדת גז: האיום הימי של חמאס נחשף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2021
  63. ^ הוגבלו התקהלויות במרכז, לימודים בדרום בוטלו: הנחיות פיקוד העורף בעקבות ההסלמה, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2021
  64. ^ יואב זיתון, אסף זגריזק, פיקוד העורף: איסור לימודים עד 40 ק"מ מהרצועה; הגבלות במרכז, באתר ynet, 11 במאי 2021
  65. ^ יניר יגנה, אמיר בוחבוט וגיא אלסטר‏, שתי הרוגות מפגיעת רקטות באשקלון; נתניהו: נגביר את עוצמת התקיפות, באתר וואלה!‏, 1 במאי 2021
  66. ^ טל לב רם, ‏הסיבה לכמות האדירה של פגיעות באשקלון: תקלה במערכת כיפת ברזל, באתר מעריב אונליין, 11 במאי 2021
  67. ^ צה"ל נערך לירי על ת"א עקב קריסת הבניין שהותקף, כאן חדשות, 11 במאי 2021
  68. ^ עשרות רקטות לעבר גוש דן, השרון והשפלה; אישה נהרגה בפגיעה ישירה בראשון לציון, באתר וואלה!‏, 11 במאי 2021
  69. ^ מד"א: 3 פצועים בינוני מהרקטות בחולון, בהם ילדה, באתר ynet, 11 במאי 2021,
    בית החולים וולפסון: שמונה פצועים, מתוכם שניים במצב קשה, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2021.
  70. ^ מטחים כבדים על גוש דן, תל אביב והשרון; חמאס: שיגרנו 130 רקטות, באתר ‏מאקו‏, 11 במאי 2021
  71. ^ ניר דבורי, ‏בעקבות המשך הירי: כל המטוסים שנוחתים בישראל יופנו לרמון במקום לנתב"ג, באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2021
  72. ^ מטח לילי כבד למרכז ולדרום, אב ובתו נהרגו ליד לוד, באתר ynet, 12 במאי 2021
  73. ^ הרוג ושני פצועים קשה מירי נ"ט מרצועת עזה, באתר ynet, 12 במאי 2021,
    לוחם נח"ל נהרג מירי נ"ט במהלך פעילות מבצעית, באתר צה"ל, 12 במאי 2021
  74. ^ אדיר ינקו, אילנה קוריאל, מתן צורי, עידו בן ה-5 מת מפגיעת רקטה בשדרות: "אמו נפצעה קשה, הסבתא היא שזיהתה אותו", באתר ynet, 13 במאי 2021
  75. ^ ענת רואה, הפעלת אסדת תמר הושבתה; השר שטייניץ: "משנה זהירות", באתר כלכליסט, 12 במאי 2021
  76. ^ כלכליסט ו-ynet, הותר לפרסום: חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז תמר, באתר כלכליסט, 16 במאי 2021
  77. ^ מטחים ליליים: פגיעה ישירה ופצועים בפתח תקווה, באתר ynet, 13 במאי 2021
  78. ^ הדר גיל-עד, אטילה שומפלבי, כמו זירת מלחמה: תיעוד ממקום הפגיעה בפתח תקווה, באתר ynet, 13 במאי 2021
  79. ^ הערכה: כ-100 רקטות נורו לעבר ישראל בדקות האחרונות, באתר ערוץ 7, 13 במאי 2021
  80. ^ הפסקת חשמל בעקבות פגיעת רקטה בחוף אשקלון, באתר ynet, 14 במאי 2021
  81. ^ טל לב רם, ‏נמשכים המטחים לעבר הדרום; שתי תקריות חריגות נרשמו בצפון, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2021
  82. ^ הרוג מפגיעת רקטה בר"ג; דיווחים בעזה: צה"ל תקף את ביתו של סגן מנהיג חמאס, באתר ישראל היום, 15 במאי 2021
  83. ^ אליאור לוי, יואב זיתון, חמאס ירה לשומרון "כסולידריות" – הרקטות נפלו בכפרים פלסטיניים, באתר ynet, 15 במאי 2021
  84. ^ ירי נרחב למרכז ולשרון - הרוג בר"ג, נפילות במוקדים רבים וגם בשומרון, באתר ynet, 15 במאי 2021
  85. ^ מתן צורי, תושבי העוטף שהתפנו נאלצים לנדוד בין בתים: "שוב שכחו אותנו", באתר ynet, 15 במאי 2021
  86. ^ צבע אדום בנחל עוז שבעוטף עזה, באתר ynet, 16 במאי 2021
  87. ^ דיווח פלסטיני: צה"ל תקף את ביתו של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 במאי 2021
  88. ^ מעט אחרי חצות: מטח לבאר שבע והסביבה, באתר ‏מאקו‏, 16 במאי 2021
  89. ^ אירועי ההסלמה – "שומר החומות", באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור
  90. ^ נטע בר, דיווחים זרים: מצרים הציעה הפסקת אש ל-12 שעות, באתר ישראל היום, 14 במאי 2021
  91. ^ אלון חכמון, ‏דיווח: מצרים הציעה לישראל הסכם מול חמאס; ארה"ב תומכת בדיון באו"ם, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2021
  92. ^ דיווח: זו ההצעה המצרית להפסקת אש שישראל דחתה, באתר ישראל היום
  93. ^ ברק רביד‏, שליח של ממשל ביידן מתכנן להגיע לישראל לשיחות לעצירת ההסלמה, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2021
  94. ^ דיון מועצת הביטחון בנושא ההסלמה בדרום הסתיים ללא החלטות, באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2021
  95. ^ איתמר אייכנר והסוכנויות, לצד ישראל: הונגריה טרפדה הצהרה משותפת של האיחוד האירופי, באתר ynet, 18 במאי 2021
  96. ^ כתבי N12, ‏לאחר כשבוע וחצי של לחימה: הפסקת האש נכנסה לתוקף, באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2021
  97. ^ ברק רביד‏, ביידן: הדגשתי בפני נתניהו שאני מחויב לסייע לישראל לשדרג את כיפת ברזל, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2021
  98. ^ AP, הטלפונים מנתניהו, הלחץ מבית: מאחורי הקלעים של הפסקת האש, באתר ynet, 22 במאי 2021
  99. ^ ברק רביד‏, שמונה שיחות הטלפון של ביידן ומטח הסיום שלא היה: מאחורי הקלעים של הפסקת האש, באתר וואלה!‏, 22 במאי 2021
  100. ^ ערוץ 7, שלטי ענק באיילון: העם דורש ניצחון, באתר ערוץ 7
  101. ^ אתר למנויים בלבד אלוף בן, זהו המבצע הכושל והמיותר ביותר של ישראל. צריך לעצור אותו עכשיו, באתר הארץ, 18 במאי 2021
  102. ^ התפרעויות ברחבי הארץ: צעיר ערבי נורה למוות בלוד, 8 פלוגות מילואים של מג"ב גויסו, באתר וואלה!‏, 11 במאי 2021
  103. ^ אבנים, הצתות וניסיונות לינץ': המחאה זלגה לרחוב הערבי ברחבי המדינה, מאות נעצרו, באתר ynet, 11 במאי 2021
  104. ^ כרמל דנגור, ניסיון פיגוע דקירה סמוך לחטמ"ר שומרון – אין נפגעים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במאי 2021
  105. ^ אריה יואלי, ‏מרד לוחמים במילואים: לא יוצאים הביתה בלי נשק, באתר "סרוגים", 19 במאי 2021
  106. ^ עוזי ברוך, האלוף אהרון חליוה מחדד נהלים, באתר ערוץ 7, 19 במאי 2021
  107. ^ פצוע קשה מאבנים בלוד, גדודי מג"ב הועברו מיהודה ושומרון ללוד, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2021
  108. ^ אלי סניור, נערכים למהומות בלוד: הוכרז עוצר מ-20:00, יותר מ-20 נעצרו, באתר ynet, 12 במאי 2021
  109. ^ סיון חילאי, אטילה שומפלבי, אסף קמר, בעל הגלידריה שהושחתה בבת ים: "שברו את המקום - די לאלימות", באתר ynet, 13 במאי 2021
  110. ^ יואב זיתון, נינה פוקס, סיון חילאי, רק כמחצית מפלוגות מג"ב גויסו; התארגנות ברשת לפעולות: "כל ערבי דוקרים", באתר ynet, 13 במאי 2021
  111. ^ אור רביד, ‏פצוע הלינץ' מבת ים ל-N12: "לא רציתי לחזור ככה לילדים שלי, ניסיתי לברוח", באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2021
  112. ^ כרמל ליבמן, ‏ניסיון לינץ' בגליל: נהג יהודי נכנס בטעות לטמרה והותקף, מצבו בינוני | תיעוד, באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2021
  113. ^ יהודי נפצע אנוש בלינץ' בעכו, ערבי נפצע קשה בלינץ' בבת ים, באתר ynet, 13 במאי 2021
  114. ^ הפצוע הקשה בהצתת המלון בעכו: מנהלה לשעבר של סוכנות החלל הישראלית, באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2021
  115. ^ אורלי הררי, אבי הר אבן שנפצע במהומות בעכו הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2021
  116. ^ החלונות המנופצים, הקירות המפויחים וההודעה הדרמטית: אורי ירמיאס משחזר לילה של להבות, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2021
  117. ^ כרמל ליבמן, ‏הפצוע בלינץ' בטמרה: "אזרח ערבי הציל אותי, לא כולם אנשים רעים", באתר ‏מאקו‏, 13 במאי 2021
  118. ^ אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, יפעת רוזנברג‏, הסלמה גם בגדה: 10 פלסטינים נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון, באתר וואלה!‏, 14 במאי 2021
  119. ^ לירן לוי‏, המשטרה ושב"כ עצרו חשוד ערבי שלישי בהשלכת בקבוק התבערה ביפו, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2021
  120. ^ הילה נהון, מהומות במזרח ירושלים: נזקים כבדים נגרמו לתשתיות הרכבת הקלה בשועפאט, באתר SchokenGroup, ‏6 באפריל 2021
  121. ^ נינה פוקס, בצל התפרעויות במזרח ירושלים: יהודים נעצרו בחשד לירי בערבים, באתר ynet, 17 במאי 2021
  122. ^ ניר דבורי, ‏שני פיגועי דריסה סוכלו: הלוחמים לא נפגעו, באתר ‏מאקו‏, 17 במאי 2021
  123. ^ אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד, אסף זגריזק, אנרכיה גם בנגב: בדואים גרמו נזק כבד ועיקמו עמודי תאורה | תיעוד, באתר ynet, 13 במאי 2021
  124. ^ טל לב רם, ‏תקרית מדאיגה בצפון: שלוש רקטות נורו מלבנון לשטח ישראל, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2021
  125. ^ יואב זיתון, אחיה ראב, לבנונים מפגינים בגבול ליד מטולה, טנקים ירו לעבר חשודים שחצו את הגדר, באתר ynet, 14 במאי 2021
  126. ^ כך סיכלו לוחמי צה"ל ניסיון חדירת מחבלים שניסו לבצע פיגוע במטולה, באתר צה"ל, 15 במאי 2021
  127. ^ חזית שנייה: 6 רקטות נורו מלבנון; צה"ל משיב אש, באתר "סרוגים", 17 במאי 2021
  128. ^ אזעקות בקריות ובעכו, רקטות התפוצצו באשדוד ללא נפגעים | עדכונים שוטפים, באתר ynet, 19 במאי 2021
  129. ^ ליעד אוסמו, דגלי חיזבאללה על הגדר: יום שלישי של הפגנות בגבול לבנון, באתר ynet, 16 במאי 2021
  130. ^ עדי חשמונאי, לילך שובל, חזית נוספת: שלושה שיגורים משטח סוריה לעבר ישראל, באתר ישראל היום, ‏14 במאי 2021
  131. ^ כך יירט צה"ל את המל"טים האיראניים בדרכם לישראל, באתר צה"ל, 7 במרץ 2022
    יואב זיתון, אחיה ראב, תקרית חריגה: הופל מל"ט שחדר מבקעת הירדן, באתר ynet, 18 במאי 2021
    נתניהו חשף: "איראן שלחה מל"ט חמוש לתוך ישראל", באתר "סרוגים", 20 במאי 2021
    מירב ארד, נתניהו: כלי הטיס שהופל בעמק המעיינות - מל"ט חמוש ששלחה אירן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 במאי 2021
  132. ^ לפי נתוני מד"א, 357 אזרחים וחיילים טופלו על צוותי מד"א במהלך המבצע. 119 מתוכם נפגעו ישירות מירי האויב (מתוכם 7 פצועים קשה ו-13 פצועים בינוני) והשאר נחבלו במהלך חיפוש מחסה מירי הרקטות. 257 אזרחים נוספים הוגדרו כנפגעי חרדה.
  133. ^ אהרון חליוה, לשלול את הרקטות, מרכז דדו, 27 במאי 2021.
  134. ^ אמיר בוחבוט‏, גורמים בצה"ל: הרמטכ"ל האיץ תכנית תקיפה נגד מערך הרקטות בעזה, באתר וואלה!‏, 19 בנובמבר 2021
  135. ^ מאיר פינקל, ניתוח מבצע תקיפת המנהרות ההגנתיות בעזה במהלך "שומר החומות" כ'נשק הפתעה', מרכז דדו, 1 ביוני 2021.
  136. ^ מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש מאיר עמית, "אירועי ההסלמה - שומר החומות - סיכום" (24.5.2021)
  137. ^ אהרון חליוה וגל פרל פינקל, דרוש משמר לאומי, מרכז דדו, 16 ביוני 2021.
  138. ^ ארן רונדל, ‏"מאז הפסקת האש יש שקט, מה שלא היה ב'צוק איתן'"; האומנם?, באתר גלובס, 25 במאי 2021
  139. ^ יוסי יהושוע, חצי שנה למבצע "שומר החומות": כמה מחבלים באמת נהרגו במטרו?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2021
  140. ^ בדיקת שמות ההרוגים ברצועת עזה במבצע "שומר החומות" מעלה כי כמחציתם היו פעילי טרור, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 22 ביוני 2021
  141. ^ אורלי נוי, "היינו מטרות בבנק של ישראל". עדויות השורדות מהמתקפה על עזה, שיחה מקומית, אוקטובר 2021
  142. ^ מועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה: ועדת בדיקה תבחן "ביצוע פשעים" במהלך המבצע בעזה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  143. ^ ברק רביד‏, ישראל הודיעה: לא נשתף פעולה עם ועדת החקירה של האו"ם למבצע "שומר החומות", באתר וואלה!‏, 17 בפברואר 2022
  144. ^ חמאס סילק צוות של האו"ם מבית הספר שבו נחשפה מנהרת טרור, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  145. ^ Gaza: Apparent War Crimes During May Fighting, Human Rights Watch, ‏27.7.21
  146. ^ נטע בר, דו"ח של ארגון זכויות אדם: "חמאס ביצע פשעי מלחמה", באתר ישראל היום, 12 באוגוסט 2021
  147. ^ יואב זיתון, שקט חסר תקדים בעזה, שיתוף פעולה מבצעי עם מדינות האזור: תמונת המצב האופטימית של צה"ל, באתר ynet, 28 בדצמבר 2021
  148. ^ אריה יואלי, ‏כוכבי: "ביום השלישי של 'שומר חומות' חמאס ביקש הפסקת אש, אנחנו לא הסכמנו", באתר "סרוגים", 14 בדצמבר 2022
  149. ^ צה"ל על השנה השקטה בדרום זה יותר מעשור: חמאס יעדיף לתת "מכת פתיחה" מפתיעה בעימות הבא, באתר ynet, 16 ביוני 2022
  150. ^ הדרך לשקט עוברת בכלכלה: ישראל תכריז על הקלות לתושבי עזה, באתר ynet, 25 במרץ 2022
    מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
  151. ^ אלוף בן, נתניהו התעלם מההתרעות על הסכנה האורבת בגבולות ובשטחים, הוא האחראי העיקרי לאסון, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2023
  152. ^ ספיר ליפקין, ‏דיווח: מוחמד דיף החל לתכנן את המבצע לאחר "שומר החומות", איראן לא ידעה את פרטיו, באתר ‏מאקו‏, 12 באוקטובר 2023
    מאיה פולק, ‏חמאס בנה מסגדים – ישראל סיפקה מימון: תולדות יחסי המדינה וארגון הטרור, בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2023
  153. ^ נתניהו: "שינינו את המשוואה, מה שהיה הוא לא מה שיהיה"; גנץ: "הגיעה שעת המעשה המדיני", באתר ‏מאקו‏, 21 במאי 2021
  154. ^ פקודת יום של הרמטכ"ל לסיום "שומר החומות", אתר צה"ל, 24 במאי 2021
  155. ^ אליאור לוי, סינוואר לא מתרגש מאיומי גנץ: "המתנה הכי גדולה - למות שהיד", באתר ynet, 26 במאי 2021
  156. ^ קורין אלבז-אלוש, על מבצע אסור בפרסום ו"שומר החומות": היחידות שיקבלו אות הוקרה בחנוכה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2021
  157. ^ גד ליאור, אשקלון: 670 תביעות על נזקים לרכוש עד יום חמישי, באתר ynet, 14 במאי 2021.
  158. ^ תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021, תשפ"א, קובץ התקנות 9440, 15 ביוני 2021
  159. ^ גד ליאור, רק עכשיו: מעסיקים יוכלו לקבל פיצוי על העובדים שנעדרו ב"שומר החומות", באתר ynet, 21 ביולי 2022
  160. ^ ניצן צבי כהן, ‏השרה ברביבאי חתמה על צו הרחבה לפיצוי עובדים עקב אירועי שומר חומות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 ביולי 2022


תבניות ניווט
היסטוריה של מדינת ישראל
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות
שנות ה-40 הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים
שנות ה-50 העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב
שנות ה-60 הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה
שנות ה-70 הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים
שנות ה-80 מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90 מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים
עשור ראשון של המאה ה-21 הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה
עשור שני של המאה ה-21 אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי
עשור שלישי של המאה ה-21 מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • מלחמת חרבות ברזל
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל
הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים
ישראלישראל ישראל צה"ל (בעיקר פיקוד הדרום ו חיל האוויר הישראלי) ו שירות הביטחון הכללי
הפלסטינים הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית • חמאסחמאס חמאס ( גדודי עז א-דין אל-קסאם) • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ( פלוגות אל-קודס) • ועדות ההתנגדות העממית • אל-קאעידהאל-קאעידה הג'יהאד הסלפי (צבא האסלאם)

מצריםמצרים מצרים (צבא מצרים) • איראןאיראן איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)

רצועת עזה
רצועת עזה

אזורי הלחימה רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני
עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן‏‏) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023)
מונחים ומושגים גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח'
לוחמת מנהרות
ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • יחידת סמו"ר • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה
חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזה • מנהרות לחימה ברצועת עזה • חטיפת גלעד שליט • יחידת נוח'בה
אמצעי לחימה
אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזל • צבע אדום • ר"ז (מכ"ם) • מטוסי קרב ומסוקי קרב • כלי טיס בלתי מאוישים • טנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוח • כלי צמ"ה ממוגנים • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחון • מרגמה • RPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט) • רובה צלפים "עול" • אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזה • עפיפון תבערה • בלון נפץ • רחפני נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית
ברשות החמאס קסאם • גראד • פג'ר • סג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏A-120‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302‏ • עיאש 250
ברשות הג'יהאד האיסלאמי אל-קודס • גראד • אל-בוראק • בדר 3
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מלחמות מלחמת העצמאות • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה בבקעת הירדן • מלחמת לבנון הראשונה • מלחמת חרבות ברזל
מבצעים בולטים פעולת כראמה • מבצע זעם האל • מבצע יונתן • מבצע רגל עץ • מבצע תיבת נוח • מבצע חומת מגן • מבצע גשמי קיץ • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע עלות השחר • מבצע מגן וחץ • מבצע בית וגן
פעולות טרור פלסטיניות מתקפת הטרור בנמל התעופה של מינכן • הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים • טבח הספורטאים במינכן • האינתיפאדה הראשונה • המהומות בהר הבית • מהומות הר הבית (1990) • האינתיפאדה השנייה • פיגועי התאבדות בישראל • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מהומות הר הבית (2017) • פיגועי הטרור ב-2017 • פיגועי הטרור ב-2018 • המהומות בישראל (2021) • גל הטרור בישראל (אביב 2022) • מהומות הר הבית (2022) • גל הטרור בישראל (2023) • מהומות הר הבית (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • טרור אבנים פלסטיני
פעולות טרור ישראליות החזית לשחרור לבנון מזרים (1980–1983) • המחתרת היהודית • הטבח בצומת גן הוורדים • טבח מערת המכפלה • פעולת תג מחיר • הפיגוע בדומא
הכוחות בסכסוך
ישראלישראל ישראל צה"ל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד
הפלסטינים פת"חפת"ח פת"ח • חמאסחמאס חמאס • אש"ף • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי • ועדות ההתנגדות העממית • גדודי חללי אל-אקצא • החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין • ארגון אבו נידאל
אירועים מדיניים תוכנית האוטונומיה • תוכנית חמש האצבעות • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • הסכם חברון • הסכם ואי • מזכר שארם-א-שיח' • ועידת קמפ דייוויד • מפת הדרכים • היוזמה הסעודית • פסגת עקבה • פסגת שארם א-שייח' (2005) • תוכנית ההתנתקות • ועידת אנאפוליס • תוכנית ההקפאה • תוכנית השלום של טראמפ
מושגים ומונחים בעיית הפליטים • אינתיפאדה • זכות השיבה • נפקדים נוכחים • תהדיאה • שהיד • סיכול ממוקד • מדיניות ההפרדה • צומוד
אישים ישראלים ראשי ממשלת ישראל • רמטכ"לי צה"ל • שרי הביטחון של ישראל • ראשי השב"כ • ראשי המוסד
אישים פלסטינים אמין אל-חוסייני • יאסר ערפאת • מחמוד עבאס • חיידר עבד א-שאפי • אחמד יאסין • ח'אלד משעל • מוחמד דחלאן • פייסל חוסייני • סרי נוסייבה • ג'יבריל רג'וב • מרואן ברגותי • ג'ורג' חבש • נאיף חוואתמה • אסמאעיל הנייה • מוחמד דף • יחיא סנוואר
רקע היסטורי היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני • תוכנית החלוקה • הכרזת העצמאות • הנכבה • הקו הירוק • יהודה ושומרון • רצועת עזה • מזרח ירושלים
אחר אונר"א • הנאמנות לפיתוח כלכלי ולשיקום פליטים‏ • עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית • הסתה לטרור במערכת החינוך ברשות הפלסטינית • הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C
בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019-2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • מבצע לתת כתף (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מלחמת חרבות ברזל (קבינט המלחמה) (2023–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יונתן נתניהו (אח) • נועה רוט (בת) • יאיר נתניהו (בן) • אבנר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
חשדות לפלילים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה • משפטו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • נתניהו: ביוגרפיה • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • הנתניהוז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מבצע_שומר_החומות&oldid=38246763"