לדלג לתוכן

מבצר פראטאפגד

מבצר פראטאפגד
प्रतापगड
נוף של אחד מהבאסטיונים של פראטאפגד.
נוף של אחד מהבאסטיונים של פראטאפגד.
נוף של אחד מהבאסטיונים של פראטאפגד.
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2025, לפי קריטריונים 4 ו-6
שטח האתר 8.34 הקטאר
שטח אזור החיץ 33,670.97 הקטאר
חלק מתוך הנופים הצבאיים המראטהיים של הודו
מידע כללי
סוג מוצב עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מחוז סטארה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודוהודו הודו
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1656
תאריך פתיחה רשמי 1656 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 17°56′09″N 73°34′43″E / 17.935833°N 73.578611°E / 17.935833; 73.578611
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט על המבצר

מבצר פראטאפגד (במראטהית: प्रतापगड) הוא מבצר הררי הממוקם במחוז סטארה (אנג') שבמדינת מהאראשטרה שבמערב הודו. המבצר נמצא במרחק של 24 קילומטרים מהעיירה מהאבאלאשוואר (אנג'), וכיום הוא יעד תיירותי פופולרי.

חשיבותו ההיסטורית של המבצר נובעת מקרב פראטאפגד (אנג'), שהתרחש כאן ב-10 בנובמבר 1659, בין צ'הטרפטי שיוואג'י מהאראג' לבין המצביא אפזל חאן (אנג') מסולטנות ביג'אפור (אנג').

המבצר נבנה על פסגת גבעה, בגובה של כ-1,080 מטרים מעל פני הים, ונשקפים ממנו נופים מרהיבים של האזור שמסביב. ישנן שתי כניסות ראשיות למבצר, ושעריו מוגנים על ידי חומות גבוהות. הוא מחולק לשני חלקים – המבצר התחתון והמבצר העליון. כיום, המבצר התחתון מכיל את הכניסה הראשית, בעוד שהמבצר העליון כולל מקדשים, פסל מודרני של שיוואג'י מהאראג', ומספר מבנים. במבצר ישנם כמה מגדלי שמירה ובאסטיונים שמטרתם הייתה לייצר יתרונות צבאיים אסטרטגיים בתקופת השימוש בו.

מבצר פראטאפגד שוכן 15 ק"מ מפולאדפור (אנג') ו-23 ק"מ מערבית למהאבאלאשוואר (אנג'), שהיא עיירה הררית פופולרית במהאראשטרה. המבצר ניצב בגובה 1,080 מטרים מעל גובה פני הים ונבנה על שלוחה המשקיפה על הדרך בין הכפרים פאר (Par) וקינסוואר (Kinesvar).

במבצר המוגן על ידי חומות ובאסטיונים יש מאגרי מים, ומצודה עם מבני מלכות ומנהלה. כמו כן יש בו מקדש טולג'ה בהוואני (אנג') (כינוי של האלה דורגה) מתקופתו של צ'הטרפטי שיוואג'י. במקדש יש מורטי (אנג') (דמות מייצגת מקודשת) של האלה בהוואני, שלה שמונה ידיים (במראטהית: אשטבהוג'ה). כלי נשק של חיילים מוצגים ליד מקדש זה.

צ'הטרפטי שיוואג'י מהאראג', שליט האימפריה המראטהית, הטיל על מורופנט טרימבק פינגלה (אנג'), ראש ממשלתו, לבצע את בניית מבצר זה. מטרת הבנייה הייתה להגן על גדות נהרות הנירה (אנג') וקוינה (אנג'), וכן להגן על מעבר פאר. בנייתו הושלמה בשנת 1656.[1]

קרב פראטאפגד (אנג'), בין שיוואג'י מהאראג' לבין אפזל חאן, מצביא מסולטנות ביג'אפור (אנג'), נערך למרגלות חומות מבצר זה ב-10 נובמבר 1659. זה היה המבחן הגדול הראשון של צבא הממלכה הצעירה, והניצחון בקרב זה הניח את היסודות להקמת האימפריה המראטהית.

מבצר פראטאפגד המשיך להיות מעורב בפוליטיקה האזורית. סאקאראם באפו בוקיל (אנג'), שר ידוע מפונה, נכלא בפראטאפגד על ידי יריבו הפוליטי, השר נאנה פאדניס (אנג'), בשנת 1778. הוא הועבר מאוחר יותר ממבצר למבצר עד שנפטר במבצר ראיגד.

בשנת 1796, כינס נאנה פאדניס חיל מצב חזק בפראטאפגד, בעת שנמלט מתככיו של דאולט ראו סינדהיה (אנג'), לפני שיצא למהאד.

מבצר פראטאפגד הועבר לידי חברת הודו המזרחית הבריטית ב-1818, בעקבות התבוסה במלחמה האנגלו-מראטהית השלישית (אנג').

ביולי 2025 הוכרז המבצר חלק מאתר המורשת העולמית הסדרתי הנופים הצבאיים המראטהיים של הודו, מבצרים הפרוסים על פני שטחים גאוגרפיים מגוונים, והמציגים את העוצמה הצבאית של שלטון המראטהה.[2]

התאגיד לתחבורה וכבישים של מדינת מהאראשטרה מפעיל שירותי הסעה סדירים של אוטובוסים למבצר פראטאפגד.[3] במקום ישנן חנויות קטנות, מסעדות וחנות עבודות יד. בתי ספר רבים מארגנים גם טיולים חינוכיים למבצר. המבצר נמצא גם על מסלולי טיול רבים באזור.

במבצר ניצב פסל ברונזה גדול של שיוואג'י מהאראג' רוכב על סוס. הוא נחנך על ידי ג'ווהרלל נהרו, שהיה אז ראש ממשלת הודו, ב-30 נובמבר 1957. באותה שנה, מחלקת העבודות הציבוריות סללה דרך מכפר קומבהרוסי עד למבצר. בית הארחה ופארק קטן נבנו בתוך המבצר בשנת 1960.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצר פראטאפגד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Kantak, M. R. (1978). "The Political Role of Different Hindu Castes and Communities in Maharashtra in the Foundation of Chatrapati Shivaji's Swarajya". Bulletin of the Deccan College Research Institute. 38 (1/4): 40–56. ISSN 0045-9801. JSTOR 42931051.
  2. ↑ UNESCO World Heritage Centre. "Maratha Military Landscapes of India". whc.unesco.org.
  3. ↑ Gunaji, Milind (2010). Offbeat tracks in Maharashtra (2nd ed.). Mumbai: Popular Prakashan. pp. 43–44. ISBN 9788179915783.