מבשר גאון
רב מבשר הכהן (כהנא) בן קימוי גאון היה גאון פומבדיתא משנת 917 עד לפטירתו בשנת 922.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה בנו של רב קימוי בן אחאי ראש ישיבת פומבדיתא בין השנים 905-896, בנו של רב אחא כהנא בן מר רב, גאון פומבדיתא בשנת 858.
לאחר פטירת רב יהודה בר מר שמואל בשנת 917, פרצה מחלוקת אודות מחליפו. חכמי הישיבה מינו את רב מבשר לגאון, אך רב מבשר לא קיבל את מרותו של ראש הגולה דוד בן זכאי, אשר כתגובה לכך מינה את רב כהן צדק בן יוסף[1]. לצדו של רב מבשר עמדו גם הגאון הארצישראלי אהרן בן מאיר והגביר אהרן בן עמרם. לפי גרסת רב שרירא גאון, המחלוקת נמשכה כחמש שנים, ובשנת 921/922 הושגה פשרה, בתיווכו של נסי הנהרוואני, לפיה שני החכמים ימשיכו לעמוד בראשות שתי ישיבות מקבילות בפומבדיתא, אך מובחרי החכמים היו בישיבתו של רב מבשר, עד לפטירת רב מבשר, אז הכירו כל החכמים בכהונתו של רב כהן צדק[2]. רבי אברהם זכות מספר גרסה שונה: לדבריו, לאחר שמינה בן זכאי את רב כהן צדק, נטרפה דעתו של רב מבשר עד שכל החכמים עברו לתמוך ברב כהן צדק[3]. החוקרים מקבלים את גרסתו של רב שרירא[4]. רב מבשר סמך את רב אהרן הכהן בן יוסף (כלף בן סרג'אדו), שהיה לגאון פומבדיתא כמה דורות אחר כך.
לפי רב שרירא גאון, נפטר רב מבשר בכסלו של שנת ד'תרפ"ה (אלף רל"ז למניין השטרות), שהוא חודש נובמבר 924. משה גיל מקדים את פטירתו לכסלו של שנת ד'תרפ"ג (נובמבר או דצמבר 922), ומרדכי מרגליות כותב שנפטר בשנת 926. שרגא אברמסון מאחר את פטירתו לשנת 928[5].
מובא בשמו ששמשון נענש על כך שאיבד עצמו לדעת, על אף שעשה בכך נקמה גדולה בפלשתים[6].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, חלק ב עמ' 253.
- משה גיל, עיונים בתולדות יהודי עראק במאה העשירית, תעודה י (ה'תשנ"ו), עמ' 81–153.
- יעקב מאן, עניינים שונים לחקר תקופת הגאונים, תרביץ ה חוברת ב (טבת ה'תרצ"ד) עמ' 148–179.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צבי גרץ (דברי ימי ישראל ג, עמ' 275–279 ועמ' 421–423 בתרגום שפ"ר, על פי תיאורו של רב נתן הבבלי), מתאר את האירועים בצורה שונה, ולפי תיאורו בן זכאי הסתכסך עם רב כהן צדק ולכן מינה את רב מבשר, אך רב מבשר סירב לקבל את ההסדר הזה. אמנם רוב החוקרים חולקים בזה על גרץ, ראו בהרחבה אצל גיל, עמ' 123 בהערה 18.
- ^ אגרת רב שרירא גאון, חלק ג פרק ח
- ^ ספר יוחסין מאמר שלישי סדר רבנן סבוראי והגאונים.
- ^ ראו אצל גיל ואצל יוסף טובי, דף נוסך מספר הגלוי לרב סעדיה גאון, בתוך: "מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן: ספר היובל לפרופ' יהודה רצאבי", רמת גן ה'תשנ"א, עמ' 63.
- ^ שרגא אברמסון, במרכזים ובתפוצות בתקופת הגאונים עמ' 21.
- ^ מובא בשמו בילקוט מעם לועז, שופטים עמ' רמב