מגדל איינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל איינשטיין
Einsteinturm 7443.jpg
מידע על המבנה
סוג מגדל, מצפה כוכבים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Telegrafenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר Teltower Vorstadt עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
סיום הבנייה 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אריך מנדלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°22′44″N 13°03′49″E / 52.378889°N 13.063611°E / 52.378889; 13.063611
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הסקיצה המקורית של מנדלסון
גרם המדרגות בתוך המבנה. ניתן לראות שהעיצוב האדריכלי הייחודי חוזר גם בפנים.
פנים כיפת המצפה. מימין, נראה ההליוסטט. משמאל, מראה מחזירה המוליכה את קרן האור לאורך המגדל אל המרתף בו מתבצעת התצפית/צילום. המראות היו מכוסות במכסי-מגן בעת צילום התמונה.

מגדל איינשטייןגרמנית Einsteinturm) הוא מצפה כוכבים בפארק המדע על שם אלברט איינשטיין בפוטסדאם שבגרמניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המגדל תכנן האדריכל אריך מנדלסון עבור האסטרונום ארווין פינלי פרוינדליך, ומטרתו המקורית הייתה לספק תצפיות תומכות כדי לאשש את תורת היחסות של אלברט איינשטיין. הרעיון לבניין הועלה לראשונה ב-1917, הוא נבנה בשנים 19201921 אחרי מסע התרמה, והחל לפעול ב-1924. המצפה פועל גם כיום ומשמש לתצפיות על השמש, כחלק מהמכון האסטרופיזי של פוטסדאם. האור מן הטלסקופ מוקרן למעבדות שבתחתית המגדל.

זהו אחד הפרויקטים החשובים הראשונים של מנדלסון, והוא יצר אותו כשריכרד נויטרה הצעיר עדיין היה חלק מהצוות שלו. כיום זו אחת מעבודותיו המוכרות ביותר של מנדלסון. הקירות החיצוניים נועדו תחילה להיות בנויים בטון, אבל בשל קשיי הבנייה נבנה רוב הבניין מלבנים וצופה בסטוקו. ב-1999 עבר הבניין שיפוץ מלא לרגל יובל ה-75 שלו, ותוקנו בו בעיות של לחות והתפוררות. לעיתים קרובות מוזכר הבניין כאחת הדוגמאות הבולטות הבודדות לאדריכלות אקספרסיוניסטית.

על פי השמועה, מנדלסון לקח את איינשטיין לסיור ארוך בבניין אחרי השלמתו, וחיכה לשמוע ממנו מחמאה כלשהי. המגדל, אף כי היה בנוי בהיגיון ומתאים לחלוטין למטרתו, בלט בשטח כמו "ספינת חלל כעורה". איינשטיין לא אמר דבר, אבל כמה שעות לאחר מכן, בזמן פגישה עם עמותת הבניין, הוא לחש פסק-דין בן מילה אחת: "אורגני".[1] מנדלסון עצמו אמר שהוא תכנן את המבנה בעקבות דחף לא-מוסבר, וכי המגדל הגיח מתוך "המסתורין הסובב את היקום של איינשטיין".[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל איינשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוטו פרידריך, "לפני המבול"
  2. ^ וולף פון אקרט, "אריך מנדלסון"