מגדל בבל הקטן

מגדל בבל הקטן
De bouw van de toren van Babel (Genesis 11:3-5)
מידע כללי
צייר	פיטר ברויגל האב
תאריך יצירה	1568?
טכניקה וחומרים	צבע שמן, עץ
ממדים בס"מ
רוחב	74.6 ס"מ
גובה	59.9 ס"מ
נתונים על היצירה
מספר יצירה	2443 (OK) (Museum Boijmans Van Beuningen)
מיקום	Museum Boijmans Van Beuningen

מגדל בבל הקטן הוא ציור שמן על עץ מאת פיטר ברויגל האב, המתוארך לסביבות שנת 1563 ונמצא כיום במוזיאון בוימנס ואן בונינגן ברוטרדם. הציור מתאר את סיפור מגדל בבל, המופיע בספר בראשית וכן בכתבי ההיסטוריון היווני הרודוטוס. יצירה זו היא הגרסה השנייה משתי גרסאות שצייר ברויגל בנושא זה. הגרסה הראשונה, המתוארכת לשנת 1563, היא "המגדל הגדול של בבל", השוכן כיום במוזיאון לתולדות האמנות בווינה. מחקרים חדשים מציעים כי "המגדל הקטן של בבל" נוצר בין השנים 1564–1567, לאחר נישואי ברויגל ועזיבתו את אנטוורפן לטובת בריסל בשנת 1563.^[1]

היצירה

מבנה ותוכן

הצופה מתבונן בציור מנקודת מבט גבוהה על אתר בנייה עצום של מגדל, השוכן בנוף של שטחי פולדרים. למגדל נמל משלו, השוכן בשפך נהר או במפרץ ימי, ובקרבתו אי קטן. חלקו העליון של המגדל כבר חודר אל תוך שכבת העננים הנמוכה, המטילה אווירה אפלה וקודרת על הסצנה כולה. בגרסה הרוטרדאמית של הציור, קו האופק נמוך יותר מאשר בגרסה הווינאית, ונמצא קרוב לאמצע היצירה. המגדל מתואר מזווית מעט שונה ונראה קרוב יותר לצופה. בהשוואה לגרסה הווינאית, המבנה נראה דחוס, צר ומאורגן יותר. שני פסים צבעוניים, המשתרעים לכל גובהו בצד השמאלי, מחזקים את תחושת האנכיות של המבנה. לפי החוקרת אולריקה וגאנר, פסי צבע אלה מייצגים שובל אבק הנובע מהובלת לבנים אדומות וסיד לבן באתר הבנייה. כבבסיס המגדל נראית רמפה המוגנת על ידי שער, וממנה מתפתלת דרך ספירלית מעלה. לאורך הרמפה פזורים צריפי עבודה, ובאזור ניתן להבחין במנופים מסוג "עגורן גלגלי", אשר שימשו בבנייה בתקופת הרנסאנס. הדמויות האנושיות זעירות ומופיעות רק בהתבוננות קפדנית. המגדל נראה בשלב מתקדם יותר של בנייה בהשוואה לגרסה הווינאית של הציור. כמו שם, גם כאן המבנה נוטה מעט שמאלה, תוצאה של בניית הקומות האנכיות בזווית ישרה לרמפה הלוליינית.^[2]

הסביבה המקיפה את המגדל מצטיירת כדלילה באוכלוסייה. מבט מעמיק מגלה כי בהשוואה לדמויות האנושיות, המגדל בגרסה זו גדול בכ-250% מזה שבגרסה הווינאית. בניגוד ל"מגדל הגדול של בבל",^[3] כאן לא מופיעות סצנות יום-יומיות כגון חיי מגורים. גם סביבת המגדל עצמה כמעט ריקה, ורק מספר בתי מגורים מבודדים מחליפים את העיר הצפופה שהופיעה בגרסה הקודמת. נראה כי רוב צריפי הבנייה הוסרו או הועברו לקומות הגבוהות. עם זאת, הנמל נראה פעיל יותר, ובו מספר רב של אוניות.

אלמנט בולט נוסף בציור הוא תהלוכה דתית המטפסת במעלה הרמפה, במרכז המגדל, כשהיא נושאת חופה אדומה. ייתכן שתהלוכה זו מסמלת את עמדת הכנסייה ביחס ליוהרה ולשחצנות האנושית, נושא שהיה רלוונטי במיוחד לתקופתו של ברויגל.

פירוש ומשמעות

הנושא הוא מגדל בבל המתואר בספר בראשית:

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.

— בראשית, י"א, א'–ט'

ברויגל העניק לסיפור המקראי פרשנות עכשווית לתקופתו. המגדל ממוקם בנוף הולנדי של שטחי פולדרים, והפועלים משתמשים בטכניקות בנייה מן המאה ה-16. בתחתית התמונה, מעט מתחת לקו האופק, ניתן לראות תהלוכה דתית המטפסת במעלה הרמפה עם חופה אדומה. אלמנט זה עשוי לרמוז כי אפילו הכנסייה אינה חסינה מפני חטא ההיבריס.

לדברי החוקרת אולריקה וגאנר, עד אמצע המאה ה-17 תועדו למעלה מ-180 ציורים בנושא מגדל בבל, בנוסף לאינספור הדפסים. מרביתם צוירו באזור אנטוורפן. ההסבר הרווח לריכוז זה הוא נסיבות פוליטיות ודתיות: נושא המגדל הפך פופולרי בתקופה שבה הולנד חוותה מתחים פוליטיים ודתיים חריפים, במיוחד בעקבות המאבק בין הפרוטסטנטים לקתולים.

היסטוריית הבעלות על הציור

בציור אין רמזים לזהות המזמין או האמן. עם זאת, על פי מחקרי האמנות, היצירה מיוחסת באופן חד-משמעי לפיטר ברויגל האב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגדל בבל הקטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Steven Mansbach: Pieter Bruegel’s Towers of Babel. In: Zeitschrift für Kunstgeschichte, Jg. 45 (1982), S. 43–56, hier S. 49.
^ Siehe auch die Ausführungen von Klaus Demus zur Wiener Version: Der Turmbau zu Babel in Pieter Bruegel d. Ä. im Kunsthistorischen Museum Wien. Hg. Wilfried Seipel. skira editore, Milano 2008, ISBN 978-3-85497-133-7, S. 56f.
^ Christian Vöhringer: Pieter Bruegel. 1525/30–1569. Tandem Verlag, 2007 (h.f.ullmann imprint), ISBN 978-3-8331-3852-2, S. 73 (Baufortschritt).

[1] Steven Mansbach: Pieter Bruegel’s Towers of Babel. In: Zeitschrift für Kunstgeschichte, Jg. 45 (1982), S. 43–56, hier S. 49.

[2] Siehe auch die Ausführungen von Klaus Demus zur Wiener Version: Der Turmbau zu Babel in Pieter Bruegel d. Ä. im Kunsthistorischen Museum Wien. Hg. Wilfried Seipel. skira editore, Milano 2008, ISBN 978-3-85497-133-7, S. 56f.

[3] Christian Vöhringer: Pieter Bruegel. 1525/30–1569. Tandem Verlag, 2007 (h.f.ullmann imprint), ISBN 978-3-8331-3852-2, S. 73 (Baufortschritt).

[1]

[2]

[3]