מגדל משה אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל משה אביב
Hadmo2006 0603 115301.JPG
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים
כתובת ז'בוטינסקי 7
עיר רמת גן
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1998
סיום הבנייה 2001
גובה 235 מטר
קומות 70
אדריכל אמאב אדריכלים
שימוש מגורים, משרדים
עלות 130,000,000 דולר
קואורדינטות 32°4′59.69″N 34°48′13.24″E / 32.0832472°N 34.8036778°E / 32.0832472; 34.8036778
האתר הרשמי

מגדל משה אביב (או בשמו השני מגדל אוסיף-אביב על שם החברה שבנתה אותו), הידוע גם בשמו הקודם מגדל שער העיר, הוא גורד שחקים ברח' ז'בוטינסקי 7, סמוך למתחם הבורסה שברמת גן. המגדל בעל 68 הקומות מתנשא לגובה של 235 מטר[1]. היה גורד השחקים הגבוה בישראל עד בניית מגדל עזריאלי שרונה בשנת 2016, שגבוה ממנו ב-3.5 מטרים. לאחר פטירת היזם שהקים אותו, משה אביב, נקרא המגדל על שמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט החל בשנת 1995, כאשר הקבלן משה אביב רכש מגרש של 4.5 בצומת הרחובות דרך אבא הלל וז'בוטינסקי ברמת גן, עליו היה ממוקם חניון למכוניות משומשות בשם "המגרש של אפשטיין". באותה שנה השלים 2 עסקות עם בעלי קרקעות במגרש צמוד למגרש שכבר נרכש ששטחו 4.5 דונמים, וצרוף את שני המגרשים למגרש אחד בן כ-9 דונם. תוכנית בניין עיר, באותה עת התירה לבנות במקום מגדל מגורים בן 25 קומות ואביב ביקש לשנות אותה כך שתתיר לו לבנות מגדל בן 46 קומות, ובו 30,000 מ"ר משרדים, 7,300 מ"ר מגורים ו-1,250 מ"ר למסחר. השינוי אושר בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ב-1997[2]. בנית שלד הבניין החלה בסוף 1997[3]. ב-1999 רכש אביב שני מגרשים צמודים נוספים, אחד שהיה בבעלות חברת טבע ועיריית רמת גן, והשני בבעלות ידידיה כהן וחברת גבעת-מרום. לאחר העברת זכויות הבנייה משני המגרשים הנוספים למגדל, אושר לבנות לגובה של 66 קומות[4]. טבע ועיריית רמת גן מכרו בהמשך מגרש נוסף שהיה בבעלותן, שאיפשרה לאביב להוסיף 2 קומות נוספות למגדל, ובתוספת הקומות הטכניות מתנשא המגדל ל-69 קומות. בסך הכל גדלו זכויות הבנייה מ-275% בייעוד מגורים, ל-500% בייעוד מגורים ומשרדים במהלך בנייתו[5].

ביוני 2000 רכש בנק המזרחי, תמורת 29.4 מיליון דולר, את 7 הקומות התחתונות, בשטח 10,400 מ"ר, במגדל. עם פתיחתו העביר למקום את ההנהלה המרכזית שלו[6]. באוקטובר 2002 רכש שתי קומות נוספות מקבוצת האחים עופר[7].

באוקטובר 2001 נפטר הקבלן המוביל משה אביב, לאחר שנפצע בתאונת רכיבה, והוחלט לקרוא למגדל על שמו[8].

אכלוס הבניין החל במהלך 2002[9], והוא הושלם באופן סופי ונחנך בדצמבר 2003[5].

באפריל 2007, רכש איש העסקים ארקדי גאידמק את השליטה בקבוצת אוסיף, שהחזיקה בחלק מהדירות בבניין, מידי משפחת אביב[10]. בספטמבר 2008, מכר שלוש קומות פנטהאוז במגדל תמורת כ-45 מיליון שקל[11].

ביוני 2017 מכר בנק מזרחי טפחות את הקומות שבבעלותו תמורת 278 מיליון שקל וברווח של כ-100 מיליון שקל[12].

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נמצא בפינתו הצפון-מזרחית של צומת עלית, רמת גן. קודמו בתואר הבניין הגבוה בישראל היה מגדל עזריאלי העגול. מגדל עלית המתוכנן להיבנות בסמוך לו אמור להיות גבוה ממנו, אך מועד חנוכתו עדיין אינו ידוע.

בשנת 2017 נחנך מגדל עזריאלי שרונה, שגובהו הוא 238.5 מטרים, כלומר שלושה וחצי מטרים גבוה יותר ממגדל משה אביב. לאחר מכן מגדל עזריאלי שרונה קיבל את התואר הבניין הגבוה ביותר בישראל.

מרבית קומות המגדל משמשות למשרדים, אך 12 הקומות העליונות משמשות למגורים בלבד. השטח הבנוי במגדל כולל כ-63,000 מטר רבוע למשרדים, 17,000 מטר רבוע למגורים ו-1,200 מטר רבוע של שטחים ציבוריים. משקלו הכולל של המגדל הוא 160,000 טון. במגדל כ-1,230 מקומות חניה, 98 דירות ו-24 מעליות. מעל ל-5,000 אנשים עובדים בבניין ועלות הקמתו נאמדה ביותר מ-130 מיליון דולר.

המגדל, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, מעוצב בסגנון הפוסט מודרני, תוך שימוש נרחב בזכוכית ומתכת. בקומה רגילה 42 חלונות פנורמיים שמשקיפים על מתחם הבורסה ברמת גן ועל תל אביב. מול המגדל שכן המפעל ההיסטורי של עלית ברמת גן.

עם חנוכתו, ובעקבות מידע שגוי אודות גובהו של המגדל כבן 244 מטרים, דורג הלה במקום 88‏[13] ברשימת גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת 2010, בהתבסס על אותה השגיאה, דורג המגדל במקום ה-161‏[14]. ניתן לראותו פחות או יותר בבירור מנתניה בצפון עד יבנה בדרום וממודיעין-מכבים-רעות במזרח. המגדל גם נראה לעין בימים בהירים ממערב השומרון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ It's new, it's revolutionary and it's very, very tall, באתר HAARETZ.com (באנגלית)
  2. ^ אלעזר לוין, ‏בל"ל מעכב לאוסיף-אביב-דולינגר אשראי לבניית מגדל משרדים ומגורים ברמת גן, באתר גלובס, 20 במאי 1997
  3. ^ מגדל אוסיף בר"ג: המלאי הולך ואוזל, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1998
  4. ^ אלעזר לוין, ‏אוסיף ואביב קנו את מגרשי טבע וגבעת מרום ברמת-גן בעיסקאות לפי C, באתר גלובס, 13 בדצמבר 1999
  5. ^ 5.0 5.1 עמי גינזבורג, מירי ריילי, מגדל משה אביב - משקיף על מגדלי עזריאלי מלמעלה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2003
  6. ^ אלעזר לוין, ‏בנק המזרחי קנה מאוסיף-אביב 10,400 מ"ר בר"ג ב-29.4 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 ביוני 2000
  7. ^ שי שלו, ‏המזרחי רוכש מיולי עופר ומגלקסי קומות משרדים ב-32 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2002
  8. ^ אלעזר לוין, ‏הקבלן המוביל משה אביב נפטר לאחר שנפצע בתאונת רכיבה, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2001
  9. ^ אוסיף מגייסת ומאכלסת את מגדל משה אביב, באתר גלובס, 2 ביוני 2002
  10. ^ שלומי שפר, איש העסקים ארקדי גאידמק רכש את השליטה בקבוצת אוסיף מידי משפחת אביב לפי שווי חברה של כמיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2007
  11. ^ אריק מירובסקי, גאידמק מוכר שלוש קומות פנטהאוז במגדל משה אביב בכ-45 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2008
  12. ^ מיכאל רוכוורגר, מזרחי טפחות מצא רוכש ל-8 קומות במגדל משה אביב - תמורת 278 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2017
  13. ^ רשימת גורדי השחקים הגבוהים בעולם בשנת 2000 (מגדל משה אביב מוזכר ברשימה, כשנה לפני חנוכתו, במקום 85 מיועד, אך שלושה מגדלים גבוהים ממנו נחנכו באותה שנה)
  14. ^ רשימת גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם
גורדי השחקים הגבוהים ביותר בישראל
160
מטר
160
מטר
162
מטר
165
מטר
166
מטר
169
מטר
183
מטר
187
מטר
195
מטר
197
מטר
235
מטר
238.5
מטר
250
225
200
175
150
125
100
75
50
25
0
הארבעה
דרומי
צ'מפיון
מוטורס
אפטאון
מגורים
מגדל
אלקטרה
מגדל
ספיר
עזריאלי
משולש
מידטאון
מגורים
עזריאלי
עגול
מגדל
השחר
מידטאון
משרדים
משה
אביב
עזריאלי
שרונה
שם
תל אביב בני ברק בת ים תל אביב רמת גן תל אביב תל אביב תל אביב גבעתיים תל אביב רמת גן תל אביב מיקום
משרדים משרדים מגורים משרדים משרדים משרדים מגורים משרדים משרדים
ומגורים
משרדים משרדים
ומגורים
משרדים שימוש עיקרי
2017 2013 2018 2011 2019 1999 2018 1999 2016 2017 2001 2017 סיום הבניה

עדכון נתונים: יוני 2019