מגדל פחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל פחם עשוי פלדה ב-Grosmont Motive Power Depot, בריטניה.

מגדל פחם או תחנת פחם הוא מבנה המשמש להעמסת פחם כדלק לקטרי קיטור של רכבת. מגדלי פחם מוקמו לעיתים קרובות בדפו או במוסכים לתיקון קטרים.

מגדלי פחם נבנו מעץ, בטון מזוין או פלדה. כמעט בכל המקרים, מגדלי הפחם השתמשו בשיטת הזנת המבוססת על כח הכבידה. מגדל פחם מורכב ממחסן פחם גדול אחד או יותר המוגבהים על עמודים מעל פסי הרכבת, מהם משתחרר הפחם על מנת לגלוש במורד לקרון עזר (tender) של קטר הממתין ליד או מתחת למגדל.

שיטות הרמת הפחם למחסן הייתה מגוונות. הפחם הושלך בדרך כלל מקרון הופר (hopper car) לתוך בור פחם מתחת לפסי הרכבת הסמוכים למגדל. מבור הפחם, שרשרת עם דליים מונעת על ידי מנוע (סוג של מסוע) הייתה מעלה את הפחם לראש המגדל, שם הוא נשפך למחסן. בחלק מהאתרים הונפו קרונות עם פחם עצמם על מנת לשפוך את הפחם למחסן. לעיתים קרובות, הותקנו במגדלי פחם גם צינורות להזרמת חול, כך שניתן היה למלא את ארגז החול של הקטר ביחד עם חידוש מלאי הפחם.

כשבמהלך שנות ה-50 הופסק השימוש בקטרי קיטור במסילות הברזל ובמקומם נכנסו קטרי דיזל, נגמר הצורך במגדלי פחם. מגדלי בטון רבים נשארים במקומם אלא אם הם מפריעים לעבודות אחרות בשל העלות הגבוהה של הריסת המבנים המאסיביים הללו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל פחם בוויקישיתוף