מגילת הטבח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגילת הטבח: חומר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה היא סדרת ספרי תיעוד עדויות על הפוגרומים שנערכו ביהודי האימפריה הרוסית – בשטחי אוקראינה, רוסיה ובלארוס – בקץ מלחמת העולם הראשונה ובתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה. הסדרה נערכה על ידי אליעזר דוד רוזנטל, שאסף עדויות ממאות ניצולים, ונגללים בה תיאורי הפרעות בערים גדולות וביישובים קטנים שחלקם חדלו מלהתקיים בין מלחמות העולם.

הדפסת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך הסדרה, אליעזר דוד רוזנטל, עסק באיסוף העדויות מקרב הניצולים ומן העיתונות. לאחר המהפכה ישב רוזנטל באודסה והצליח להבריח בשלבים את כתב-היד מחוץ לברית המועצות.

המערכת שטיפלה בהדפסת העדויות, כללה את חיים נחמן ביאליק שהוסיף מבוא לכרך הראשון[1], יהושע חנא רבניצקי ואלתר דרויאנוב. הדפסת הסדרה נפסקה עם מותו של רוזנטל לאחר שנדפסו שלושה כרכים בסדר אלפא ביתי המכילים עדויות על הפרעות ביישובים ששמם מתחיל באותיות א-ט.

יתר כתב היד לא טופל ולא נדפס. למעט קטעים אחדים שהוכנו לדפוס בידי יום-טוב לוינסקי והודפסו בגיליון יז של כתב העת "העבר" בשנת 1970. כיום נמצא כתב היד, יחד עם הארכיון של כתב העת, במכון גנזים של אגודת הסופרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשימות ממגילת הטבח, העבר, יז (תש"ל), עמ' 83–89.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]