מגילת הנחושת

מגילת הנחושת
	הלוחות המנוסרים של מגילת הנחושת במוזיאון ירדן בעמאן
פרטי האתר והחפירה
מיקום אתר	קומראן
פרטי הממצא כיום
אוסף	המוזיאון הירדני
מיקום נוכחי	עמאן

מגילת הנחושת (3Q15) היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

גילוי

המגילה התגלתה בבדיקה שנערכה במערות קומראן על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, שיצאה במרץ 1952 לבדוק את אזור מערות קומראן. במרחק של כק"מ וחצי מצפון למערת קומראן מס' 1, נמצאה מערה ובה מגילות רבות, בהן מגילת הנחושת. המגילה נתגלתה כשהיא מחולקת לשני חלקים.

המגילה התגלתה בעת שקומראן הייתה בשלטון ממלכת ירדן, ונלקחה למוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן. במשך ארבע שנים לא פתחו את המגילה מחשש שתתפורר בזמן הפתיחה, ולכן הייתה מונחת בארון התצוגה כפי שנמצאה. פרופ' ק.ג. קון מאוניברסיטת גטינגן זיהה את הכתוב בעברית בחלק החיצוני של המגילה, והפנה את תשומת לב חוקרי המגילות לדבר. חוקר המגילות ג'ון מרקו אלגרו (אנ') לקח את אחד משני המקטעים לפרופ' רייט-בייקר (Wright Baker) מאוניברסיטת מנצ'סטר, ורייט-בייקר ניסר עם מסור עדין את המגילה ל-18 לוחות נחושת, שאותם ניתן לפענח.

עם תחילת מלחמת ששת הימים נמצאה המגילה במוזיאון בעמאן, בניגוד לקרעי מגילות אחרות שהיו במוזיאון רוקפלר. כיום שמורה המגילה במוזיאון ירדן בעמאן.

תוכן המגילה

בשונה מיתר המגילות הכתובות על גבי קלף, מגילה זו חרוטה על גבי נחושת ומופיעה בה רשימת אוצרות (60 או 64) הכוללים כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, לצד קידוד מקומות המחבוא של אוצרות אלה (שמשקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות^[1]) לעזרת המטמינים או יורשיהם כשיעבור זעם וניתן יהיה לשוב ולשלוף את המטמונים. המקומות המוזכרים במגילה אינם ידועים ברובם. לא ידוע מקור האוצר ולמי היה שייך, אך ישנן מספר השערות בנוגע לטיב האוצר: אוצר פרעוני, אוצר בית המקדש הראשון או אוצר בית המקדש השני שהוסתר טרם נפילת ירושלים בידי הרומאים, אוצרות וכלי בית המקדש השני שהוסתרו מפני אנטיוכוס אפיפנס על ידי כת הצדוקים-הכוהנים לבית צדוק שברחו מירושלים לקומראן, אוצר שהיה שייך לכת שחיה בקומראן או אוצר שלא היה קיים כלל. בן-ציון לוריא סבר שמדובר באוצרות בית המקדש השלישי. לטענתו, בתקופת בר כוכבא החלו בתהליך הקרבת קורבנות (אם כי לא בהיקף מלא) בהר הבית, וכי בעקבות הקרבות נאלצו הכוהנים להטמין את הכלים לעתיד לבוא. בזאת מנסה לוריא לאחר את זמן כתיבת המגילה מן המקובל במחקר. מסכת כלים, לטענתו, נכתבה בצורה דומה לגבי אוצרות בית המקדש של הורדוס.

הפסקאות במגילה הן בעלות מבנה קבוע:

ציון המיקום
מידע נוסף עבור המיקום
הסבר לחפירה
המרחק (בדרך כלל מצוין באמות)
תיאור של הפריט המוחבא
הערות נוספות
שתיים או שלוש אותיות יווניות

סדר הערכים והמקומות אינו קבוע במיקום ברור ונראה כי הרשימה היא רשימה שהועתקה ממקור אחר. ישנה תופעה של שכפול של חלק מהמקומות המוזכרים במגילה, לדוגמה אותו אתר נראה שמופיע בכיתוב שונה: "בתל של כחלת" "במזרח כחלת". נראה שאם אכן הוטמנו הפריטים בוצע הדבר במספר מחזורים ולכן חוסר העקביות בין הרשומות שמופיעות על אותו מיקום פיזי במקומות שונים ברשימה. ^[2]

ידועות שלוש הוצאות מדעיות של המגילה: של ז'וזף מיליק, של ג'ון מרקו אלגרו (אנ'), ושל בן-ציון לוריא, שהיא היחידה בעברית. קיים דמיון בין הכתוב במגילת הנחושת והכתוב בחיבור מסכת כלים (כלי המקדש) שהתפרסמה בספר "עמק המלך" של המקובל רבי נפתלי הרץ בכרך מפרנקפורט שנדפס באמסטרדם שנת ת"ח (1648). חיבור עלום זה מתאר את אוצרות המקדש שהוטמנו במקומות שונים, אשר בתחילתו נכתב כי נרשמו לראשונה בידי כותביה על לוח נחושת.

פסקאות נבחרות

1.

בחרובא שבעמק עכור תחת

המעלות חבואה למזרח אמות

אריח ארבעין שדת כסף וכליה

משקל ככרן שבעשרה KEN

2.

בנפש בנדבך השלישי עשתות

זהב 100

10.

בבור [ש]תחת החומא מן המזרח

בשן הסלע כדין של כסף שש

מאות ותחת הסף הגדול

36.

ביגר שלפי צוק הקדרון

חפור אמות שלוש ככ 7

46.

באשוח שיבית הכרם בבואך

לסמולו אמות עסר כסף

ככרין ששין ושנין

48.

תחת יד אבשלום מן הצד

המערבי חפוור אמות שתין עסרה

ככ 80

תל כחלת/כחלת

תל כחלת מוזכר מספר פעמים במגילת הנחושת, כמחבוא של מספר רב של פריטים, כולל העתק המגילה. אין זיהוי לתל כחלת, אולם ניתן ליצור מפת מיקומים בתל - להלן דוגמה: