מגילת התהלים הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגילה 11Q5 מקומראן ובה מזמור קנ"א בעברית.

מגילת התהלים הגדולה[1] או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש. המגילה נפתחה לראשונה בנובמבר 1961 לאחר שנמצא מימון לרכישתה מידי הבדואים שמצאו אותה. המימון אורגן בידי ג'יימס א. סנדרס שגם קיבל את הזכות לפרסם את תוכנה. המרכיב הפיזי של המגילה הוא זה של עור עגל ועוביו של קצת פחות מ -1 מ"מ. הגוף העיקרי של כתב היד מורכב מ-5 גיליונות עור, שנתפרו יחד, ואורכו 4.253 מטר. המגילה נערכה ופורסמה לראשונה על ידי ג'יימס א. סנדרס בשנת 1965 בכרך 4 של תגליות במדבר יהודה, שנתיים לאחר מכן פרסם סנדרס ספר מקיף יותר על מגילה זו. הכתב של המגילה הוא הכתב הארמי הרגיל של רוב מגילות קומראן. שם האלהים בן ארבע האותיות נכתב בכתב עברי קדום. צילומי המגילה המלאה מתפרסמת בספרייה הדיגיטלית של מגילות ים המלח של רשות העתיקות המחזיקה במגילה זו.

תוכן המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה נמצאה במצב שימורי מצוין ביחס לרוב שאר מגילות קומראן. היא מלכתחילה עוררה עניין רב הן בשל הטקסט הרב שהיא מכילה ביחס לשאר הטקסטים המקראיים שנמצאו והן בגלל תוכנה. המגילה מכילה כ-40 ממזמורי תהלים ועוד 8 פרקים שאינם מופיעים בנוסח המסורה. גם הפרקים הקיימים בנוסח המסורה מסודרים לרוב בסדר שונה מנוסח המסורה, אם כי חלקם חופף את סדר נוסח המסורה כמו בשירי המעלות. עקב השינוי הרדיקלי מנוסח המסורה הידוע לנו קיימת מחלוקת בין חוקרים המשערים שאכן לפנינו ספר תהלים לפני עריכתו הסופית, לבין חוקרים ששיערו שלא מדובר בספר תהלים דווקא אלא באוסף מזמורים ששימשו לצורך אחר כמו צורך ליטורגי.

הפרקים הנוספים שהיו ידועים לפני גילוי המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגילה מכילה ארבעה פרקים שהיו ידועים ממקורות חוץ מקראיים לפני גילוי המגילה, אך לא היו ידועים בגרסתם העברית. הפרקים הם:

פרקים לא ידועים במגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגילה כתובים ארבעה מזמורים שלא ידועים ממקור אחר מחוץ למגילות קומראן[2].

  • 1) מזמור תחינה שבו מודה המשורר לאל שהושיע אותו ממצוקתו. הוא מתחיל במילים –"כי לוא רמה תודה לכה, ולוא תספר חסדכה תולעה".
  • 2) מזמור לציון – אקרוסטיכון אלפא ביתי, בו המשורר משבח את ציון בגוף שני.

להלן תחילת המזמור:[3]

אַזְכִּירֵךְ לִבְרָכָה צִיּוֹן
בְּכוֹל מוֹדִי אֲנִי אֲהַבְתִּיךְ בָּרוּךְ לְעוֹלָמִים זִכְרֵךְ
גְדוֹלָה תִקְוָתֵךְ צִיּוֹן וְשָלוֹם וְתוֹחֶלֶת יְשׁוּעַתֵךְ לָבוֹא
דוֹר וְדוֹר יָדוּרוּ בָּךְ וְדוֹרוֹת חֲסִידִים תִּפְאַרְתֵּךְ
הַמִּתְאַוִּים לְיוֹם יִשְׁעֵךְ
וְיָשִׂישׂוּ בְּרוֹב כְּבוֹדֵךְ
  • 3) המנון לה' בורא עולם – מתחיל במילים "גדול וקדוש יהוה, קדוש קדושים לדור ודור".
  • 4) אפילוג בסוף המגילה הבא לסכם את המזמורים שכתב דוד. מתחיל במילים "ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש". ובהמשך מספר שיריו שכתב "ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר על עולת התמיד לכל יום ויום לכל ימות השנה ארבעה ושישים ושלוש מאות". מספר הימים מתאים ללוח השנה של כת קומראן שהכיל 364 ימים בשנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .Sanders, J. A. The Psalms Scroll of Qumran Cave 11 (11QPsa). Discoveries in the Judaean Desert, IV. Oxford, 1965
  • אסתר חזון, נספח לכרך תהלים ב' מ"עולם התנ"ך", תל אביב, 1999, עמ' 282–287.
  • חנן אשל, מזמורים שאינם בנוסח המסורה המתועדים במגילות ספר תהלים שנמצאו בקומראן, בתוך: מנחם קיסטר (עורך), מגילות קומראן-מבואות ומחקרים, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2009, חלק א', עמ' 209–224.
  • מנחם קיסטר, ירושלים והמקדש בקומראן, בתוך: הנ"ל, כרך שני, עמ' 477–496 (לדיון ב"מזמור לציון").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכונה כך כיוון שהיא גדולה משמעותית מ-40 כתבי יד שונים של ספר תהלים שנמצאו בקומראן
  2. ^ קטעים מחלקם נמצאו בקטעים אחרים של מגילות קומראן
  3. ^ הניקוד והסידור מחדש של המזמור נעשה על ידי עורכי ויקיפדיה והוא נתון לפרשנות על פי התוכן. הכתיב המלא והחסר נעשה בהתאם למקור.