מגלן יפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןמגלן יפני
Zhuhuan2 xi'an.jpg
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: כפניים
תת־משפחה: מגלנים
סוג: Nipponia
מין: מגלן יפני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Nipponia Nippon
טמינק, 1835
תחום תפוצה
Nipponia nippon map.png

תחום תפוצתו של המגלן היפני בעבר

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגלן יפני (שם מדעי: Nipponia Nippon) הוא מין יחידי בסוגו של מגלן. הוא גדול יחסית לשאר מיני המגלנים; אורכו כ-75 ס"מ ומשקלו כ-1 ק"ג, בעוד אורך מוטת כנפיו הוא כ-140 ס"מ. בתי הגידול המועדפים עליו הם יערות אורנים. במהלך עונת הרבייה, המגלנים מחפשים אחר מזון בתוך הטריטוריות שלהם; אך לאחר עונת הרבייה, המגלנים עשויים לחפש מזון מרחקים של עד כ-20 ק"מ מהטריטוריות שלהם, בלהקות גדולות. אזורי המחיה של המגלנים בעונת הרבייה נמצאים ברום של כ-1000 מטרים מעל גובה פני הים, אך בתקופות אחרות הם נמצאים ברום של כ-500 מטרים מעל גובה פני הים.

רוב גופו של המגלן היפני צבוע בלבן. המקור שחור, ובקצהו יש כתם אדום. הרגליים אדומות, ופניו של המגלן, שאינן מכוסות בנוצות, אדומות. על ראשו של המגלן יש ציצת נוצות ארוכה בצבע לבן.

נצפתה התנהגות סירוק קבוצתית אצל המגלנים היפניים, במהלכה פרט אחד מסרק את צווארו, ראשו וגבו של פרט אחר. בדרך כלל, ציצת הנוצות של המגלן הלבן מורמת בעת סירוק העורף.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגלנים היפניים הנם מונוגמיים. עונת החיזור מתחילה בינואר, ובמהלכה הזכר מטלטל את ראשו, נושא חומר קינון במקורו ומציע אתוו לנקבה. אם היא מקבלת אותו, הזכר יבצע עם הנקבה תצוגה דמוית הזדווגות. במקרים של הזדווגות ממשית התצוגה שונה: הזכר והנקבה מקרבים את מקוריהם כך שיגעו זה בזה; הזכר מנענע את זנבו, בעוד הנקבה מתכופפת ומנענעת את ראשה.

עונת הרבייה מתרחשת בין מארס לאוגוסט. הקן מוקם על עצים מהם ניתן להשקיף על האזור. הנקבה מטילה 1-5 ביצים כחולות-אפרפרות עם כתמים חומים, שמוטלות בהפרשים של כ-1 עד 2 ימים. הבקיעה מתרחשת באמצע מאי. הגוזלים נולדים עם פלומה אפרפרה ועם רגליים כתומות-אדומות; הם פורחים מהקן 45 ימים לאחר הבקיעה, ועצמאיים כבר בגיל חמישה חודשים.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר המגלן היפני היה נפוץ לאורך מזרח אסיה, במדינות סין, יפן, טייוואן, קוריאה ורוסיה; אך תחום תפוצתו הצטמצם מאוד בשנים האחרונות, וכיום האוכלוסייה היחידה של מגלנים יפניים בטבע ממוקמת במחוז שאאנשי בסין. נכון ל-2006, ההערכה היא שיש כ-500 מגלנים שחיים בטבע, ומספרם עולה בהדרגה[2]. בגלל תחום התפוצה המוגבל שלו, איבוד בתי גידול והמספר הקטן של פרטים שנותרו בטבע, מין זה הוכרז כמצוי בסכנת הכחדה, והוא נמצא בנספח הראשון של אמנת וושינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגלן יפני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגלן יפני באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אתר הרשימה האדומה של ארגון IUCN, מגלן יפני