מגלן לוחש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמגלן לוחש
Bare-faced Ibis (Phimosus infuscatus) (28370845522).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: כפניים
סוג: Phimosus
מין: מגלן לוחש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phimosus infuscatus
ליכטנשטיין, 1823
תחום תפוצה
Phimosus infuscatus map.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגלן לוחש (שם מדעי: Phimosus infuscatus) הוא מין יחיד בסוג מתת-משפחת המגלנים. מצוי בדרום אמריקה באזורים ממזרח להרי האנדים. תחום תפוצתו מתפרש על פני המדינות ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, גיאנה, פרגוואי, סורינאם, אורוגוואי וונצואלה. בתי הגידול המועדפים עליו הם ביצות של מים מתוקים. המגלן משמיע קולות הדומים ללחישה באתרי השינה והקינון שלו, ומכאן שמו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גופו של המגלן הלוחש שחור, מקורו צהוב בהיר. סביב עיניו יש אזור חשוף בצבע אדום. הוא דומה מעט למגלן חד-זנב, למרות שהוא הרבה יותר קטן ממנו ויש לו זנב קצר יותר. אורכו כ-46 עד 55 ס"מ. הנקבה והזכר דומים.

המגלנים מתקבצים ללהקות שעשויות לכלול מאות פרטים, והם חוזרים לאתרי השינה שלהם (בדרך כלל על עצים) בכל ערב בלהקות בצורת קו ישר או V. אתרי האכילה המועדפים עליו הם בדרך כלל כרי דשא רטובים ואזורים בוציים, והוא ניזון בעזרת חיטוט עם מקורו הארוך והמעוקל. המגלן כמעט לעולם לא ניזון ליד עופות אחרים.

תזונתו של המגלן כוללת תולעים, רכיכות, סרטנים, חרקים גדולים, חלזונות ולעיתים גם זרעים ועלים.

המגלנים מקננים במושבות הכוללות 5 עד 70 פרטים, ומקימים את קינם מענפים על שיחים ועצים. הנקבה מטילה 3-4 ביצים, ודוגרת עליהן במשך 21-23 ימים. הגוזלים פורחים מהקן לאחר 27 עד 30 ימים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגלן לוחש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגלן לוחש באתר הרשימה האדומה של IUCN