מגלן לוחש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמגלן לוחש
Bare-faced Ibis (Phimosus infuscatus) (28370845522).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: כפניים
תת־משפחה: מגלנים
סוג: Phimosus
מין: מגלן לוחש
תת-מינים
  • P. i. infuscatus
  • P. i. berlepschi
  • P. i. nudifrons
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Phimosus infuscatus
ליכטנשטיין, 1823
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגלן לוחש (שם מדעי: Phimosus infuscatus) הוא מין יחיד בסוג מתת-משפחת המגלנים, שמצוי בדרום אמריקה שממזרח להרי האנדים. תחום תפוצתו מתפרש על פני המדינות ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, גיאנה, פרגוואי, סורינאם, אורוגוואי וונצואלה. בתי הגידול המועדף עליו הם ביצות של מים מתוקים. המגלן משמיע קולות שדומים ללחישה באתרי השינה והקינון שלו, ומכאן שמו.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גופו של המגלן הלוחש שחור, מקורו צהוב בהיר, והשטח חסר-הנוצות שמסביב לעיניו אדום. הוא דומה מעט למגלן חד-הזנב, למרות שהוא הרבה יותר קטן ממנו ויש לו זנב קצר יותר. אורכו כ-46 עד 55 ס"מ. הנקבה והזכר דומים.

המגלנים מתקבצים ללהקות שעשויות לכלול מאות פרטים, והם חוזרים לאתרי השינה שלהם (בדרך כלל על עצים) בכל ערב בלהקות בצורת קו ישר או V. אתרי האכילה המועדפים עליו הם בדרך כלל כרי דשא רטובים ואזורים בוציים, והוא ניזון בעזרת חיטוט עם מקורו הארוך והמעוקל. המגלן כמעט לעולם לא ניזון ליד עופות אחרים.

המגלנים מקננים בלהקות שכוללות 5 עד 70 פרטים, ומקימים את קינם מענפים על שיחים ועצים. הנקבה מטילה 3-4 ביצים, ודוגרת עליהן במשך 21-23 ימים. הגוזלים פורחים מהקן לאחר 27 עד 30 ימים. תזונתו מורכבת מתולעים, רכיכות, סרטנים, חרקים גדולים, חלזונות ולעיתים גם מזרעים ועלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגלן לוחש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגלן לוחש באתר הרשימה האדומה של IUCN