מגן אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Warfare current.svg
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.

מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי כיום - Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.

המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור. המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב), מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד כ-10 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתו לישראל, היא מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.[1][2]

המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל המשתמשת בטילים מיירטים יקרים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תקרין לעברם קרן לייזר רבת עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. למערכת יש כמה יתרונות:

  • העלות של כל יירוט נמוכה למדי (עלות החשמל שהיא מספר שקלים בודדים בלבד)
  • מהירות יירוט מיידית המתבצעת על ידי לייזר, מה שמאפשר למקסם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, ניתן לנסות ליירט שוב.
  • ניטרול האיום מעל שטח השיגור ולא באזורים מיושבים (כפי שפועלת מערכת כיפת ברזל), משמעות של יכולת זו היא צמצום דרמטי של כמות האזעקות בעורף, שלא יופעלו כלל ביירוט מוצלח שיתבצע מעל שטח האויב.
  • אין צורך בכוח אדם רב כדי לתפעל את המערכת, הפעולה מתבצעת באופן אוטומטי.
  • קרן הלייזר פועלת בשקט.
  • יתרון משמעותי נוסף הוא שלמערכת יש מלאי בלתי מוגבל של "מיירטים" (קרניי לייזר) הדורשים חשמל בלבד (לעומת כיפת ברזל שדורשת החלפה מתמדת של טילים מיירטים יקרים).

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי חברת רפאל, במבחנים המערכת פגעה ב-90% מהמטרות. ניתן יהיה להתאים את המערכת כך שכמה קרני לייזר יפגעו במטרה אחת. נדרשו 15 מהנדסים שעבדו במשך 5 שנים כדי לפתח את הטכנולוגיה שמבוססת על לייזר מצב מוצק.[3]

באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".[4]

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מערכת מבצעית.[5]

ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו לפני כשנה הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שאין בעולם תקדים לזה, עם מספיק הספק שיוכל להפיל רקטות. בכך יתאפשר לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות ופצצות מרגמה.[6]

ב-8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה, שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים.[7] בעת מבצע שומר החומות במאי 2021 המערכת עדיין לא הייתה מבצעית.[8]

בחודש יוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי אווירי ליירוט באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת והצליח ליירט כטבמי"ם בגבהים ובטווחים שונים, והצהיר כי המערכת תהיה מבצעית עד לשנת 2024[9].

ב-1 בפברואר 2022 הצהיר ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט כי לישראל תהיה בתוך כשנה מערכת מבצעית ליירוט בלייזר, תחילה בחזית הדרומית ולאחר מכן בכל החזיתות בגבולות ישראל.[10]

ב-17 במרץ 2022 פורסם כי שר הביטחון בני גנץ אישר להוציא לפועל פיתוח וייצור של המערכת ומאות מיליוני שקלים יוקצו לשם כך בשלב הראשון, על פי הערכות המערכת תהיה מבצעית בתוך שנה עד 4 שנים ותוצב בתחילה בישובי עוטף עזה הצמודים לגדר .[11]

ב-14 באפריל 2022 משרד הביטחון ורפאל הודיעו על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים, לראשונה בעולם, באמצעות מערכת לייזר רב-עוצמה שמפותחת בישראל. ההערכה היא שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל.[12]

המערכת הוצגה לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, בעת ביקורו בישראל ב-13 ביולי 2022[13].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
  2. ^ אתר למנויים בלבד אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014 (הקישור אינו פעיל).
  3. ^ Israel's Rafael unveils 'Star Wars-style' laser missile shield באתר "הארץ" באנגלית
  4. ^ שירות גלובס, ‏מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
    עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg‏, 2 באפריל 2014.
  5. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense‏", 3 באוגוסט 2015.
  6. ^ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2018.
  7. ^ יואב זיתון, יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי ש"ישנה את המשחק", באתר ynet, 8 בינואר 2020.
  8. ^ אודי עציון, ניתוח כלכליסטאיפה הלייזר שהיה אמור לתגבר את כיפת ברזל וליירט רקטות בזול?, באתר כלכליסט, 17 במאי 2021
  9. ^ אמיר בוחבוט‏, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2021
    אודי עציון, משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2021
  10. ^ איתמר אייכנר, בנט הכריז: "בתוך כשנה נכניס לפעולה מערכת יירוט בלייזר", באתר ynet, 1 בפברואר 2022
  11. ^ N12 - גנץ אישר פיתוח של מערכת לייזר "מגן אור" ליירוט רקטות, N12, ‏2022-03-17
  12. ^ יואב זיתון, "הישג היסטורי": לראשונה בעולם - ניסוי ליירוט רקטות ומל"טים בלייזר | תיעוד, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  13. ^ מערכת הלייזר "מגן אור" הוצגה לביידן, www.maariv.co.il