מגן אור
![]() |
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
| |
![]() | |
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד נשיא ארצות הברית, 2022 | |
מידע בסיסי | |
---|---|
ייעוד |
הגנה מפני טילים ![]() |
ארץ ייצור |
![]() |
יצרן | רפאל - מערכות לחימה מתקדמות |
תקופת השירות | 2024–צפי |
משתמשים |
משרד הביטחון ![]() |
![]() ![]() |
מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי כיום - Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.
המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור. המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב), מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד כ-10 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתו לישראל, היא מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.[1][2]
המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.
עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל המשתמשת בטילים מיירטים יקרים.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהמערכת תזהה שיגור של רקטה או פצצת מרגמה, היא תקרין לעברם קרן לייזר רבת עוצמה בלתי נראית לעין, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. למערכת יש כמה יתרונות:
- העלות של כל יירוט נמוכה למדי (עלות החשמל שהיא מספר שקלים בודדים בלבד)
- מהירות יירוט מיידית המתבצעת על ידי לייזר, מה שמאפשר למקסם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, ניתן לנסות ליירט שוב.
- ניטרול האיום מעל שטח השיגור ולא באזורים מיושבים (כפי שפועלת מערכת כיפת ברזל), משמעות של יכולת זו היא צמצום דרמטי של כמות האזעקות בעורף, שלא יופעלו כלל ביירוט מוצלח שיתבצע מעל שטח האויב.
- אין צורך בכוח אדם רב כדי לתפעל את המערכת, הפעולה מתבצעת באופן אוטומטי.
- קרן הלייזר פועלת בשקט.
- יתרון משמעותי נוסף הוא שלמערכת יש מלאי בלתי מוגבל של "מיירטים" (קרניי לייזר) הדורשים חשמל בלבד (לעומת כיפת ברזל שדורשת החלפה מתמדת של טילים מיירטים יקרים).
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי חברת רפאל, במבחנים המערכת פגעה ב-90% מהמטרות. ניתן יהיה להתאים את המערכת כך שכמה קרני לייזר יפגעו במטרה אחת. נדרשו 15 מהנדסים שעבדו במשך 5 שנים כדי לפתח את הטכנולוגיה שמבוססת על לייזר מצב מוצק.[3]
באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".[4]
ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מערכת מבצעית.[5]
ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו לפני כשנה הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שאין בעולם תקדים לזה, עם מספיק הספק שיוכל להפיל רקטות. בכך יתאפשר לפתח נשק מבוסס לייזר ליירוט רקטות ופצצות מרגמה.[6]
ב-8 בינואר 2020 חשף משרד הביטחון פריצת דרך בייצור לייזר רב עוצמה, שישמש לפיתוח מערכות הגנה אווירית ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של מפא"ת, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי רכב קרבי משוריין וגרסה אווירית המותקנת על כלי טיס ליירוט טילים מעל גובה העננים.[7] בעת מבצע שומר החומות במאי 2021 המערכת עדיין לא הייתה מבצעית.[8]
בחודש יוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי אווירי ליירוט באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת והצליח ליירט כטב"מים בגבהים ובטווחים שונים, והצהיר כי המערכת תהיה מבצעית עד לשנת 2024.[9]
ב-1 בפברואר 2022 הצהיר ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט כי לישראל תהיה בתוך כשנה מערכת מבצעית ליירוט בלייזר, תחילה בחזית הדרומית ולאחר מכן בכל החזיתות בגבולות ישראל.[10]
ב-17 במרץ 2022 פורסם כי שר הביטחון בני גנץ אישר להוציא לפועל פיתוח וייצור של המערכת ומאות מיליוני שקלים יוקצו לשם כך בשלב הראשון, על פי הערכות המערכת תהיה מבצעית בתוך שנה עד 4 שנים ותוצב בתחילה בישובי עוטף עזה הצמודים לגדר.[11]
ב-14 באפריל 2022 משרד הביטחון ורפאל הודיעו על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים, לראשונה בעולם, באמצעות מערכת לייזר רב-עוצמה שמפותחת בישראל. ההערכה היא שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל.[12]
המערכת הוצגה לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, בעת ביקורו בישראל ב-13 ביולי 2022.[13]
בדצמבר 2022 נחתם הסכם לצירופה של חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית לפיתוח וייצור המערכת ובכך יתאפשר שילובה של המערכת בעתיד גם בצבא ארה"ב ושווקים נוספים בעולם.[14]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגן אור: הושלמה בהצלחה סדרת ניסויים פורצת דרך במערכת יירוט באמצעות לייזר, סרטון בערוץ "משרד הביטחון", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 15 באפריל 2022
- חדש: מערכת "קרן ברזל" להגנה מפני רקטות ומרגמות, באתר "IsraelDefense", 18 בינואר 2014
- אמיר בוחבוט, מערכת הלייזר שתיירט רקטות לטווחים קצרים במיוחד, באתר וואלה!, 19 בינואר 2014
- צפו: מע' נשק ישראלית חדשה - המתקדמת ביותר אי פעם, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2014
- דן ארקין, בקרוב מבצעי: פיתוח נשק הלייזר מתקדם כשכבת הגנה נוספת, באתר "IsraelDefense", 18 באפריל 2020
לראשונה בהיסטוריה: מערכת לייזר יירטה בהצלחה רקטה וכטב"מ, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 01:58)
מגן אור - מערכת הלייזר החדשה של ישראל בפעולה, סרטון בערוץ "Geektime", באתר יוטיוב (אורך: 03:38)
ראש הממשלה, נפתלי בנט, ביקר במתקן חברת רפאל בצפון, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 01:42)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
- ^
אודי עציון, אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014 (הקישור אינו פעיל).
- ^ Israel's Rafael unveils 'Star Wars-style' laser missile shield באתר "הארץ" באנגלית
- ^ שירות גלובס, מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg, 2 באפריל 2014. - ^ עמי רוחקס דומבה, המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense", 3 באוגוסט 2015.
- ^ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2018.
- ^ יואב זיתון, יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי ש"ישנה את המשחק", באתר ynet, 8 בינואר 2020.
- ^ אודי עציון, ניתוח כלכליסטאיפה הלייזר שהיה אמור לתגבר את כיפת ברזל וליירט רקטות בזול?, באתר כלכליסט, 17 במאי 2021
- ^ אמיר בוחבוט, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה!, 21 ביוני 2021
אודי עציון, משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2021 - ^ איתמר אייכנר, בנט הכריז: "בתוך כשנה נכניס לפעולה מערכת יירוט בלייזר", באתר ynet, 1 בפברואר 2022
- ^ גנץ אישר פיתוח של מערכת לייזר "מגן אור" ליירוט רקטות, באתר N12, 17 במרץ 2022
- ^ יואב זיתון, "הישג היסטורי": לראשונה בעולם - ניסוי ליירוט רקטות ומל"טים בלייזר | תיעוד, באתר ynet, 14 באפריל 2022
- ^ מערכת הלייזר "מגן אור" הוצגה לביידן, באתר מעריב, 13 ביולי 2022
- ^ יובל אזולאי, רפאל ולוקהיד מרטין ישתפו פעולה בפיתוח נשק הלייזר נגד רקטות, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
הגנה מפני טילים בישראל ![]() | ||
---|---|---|
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל | ![]() ![]() |
חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה C-Dome. | |
מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל" | |
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע (Flight Guard) | |
לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • BARAK-MX • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
לכלי רכב | מעיל רוח (Trophy APS) • חץ דורבן (Iron Fist) • מעגל איתן | |
מערכות גילוי והתראה | ||
מכ"מים ומערכות התראה | מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • צבע אדום | |
ערכים קשורים | ||
ראו גם | ![]() |
![]() | ||
---|---|---|
טילים ורקטות | אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • CARPET • Sea Breaker | |
עמדות שליטה מרחוק בנשק | טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה | |
מערכות הגנה אווירית | ברק • כיפת ברזל • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • SPYDER • Drone Dome | |
לויינים | אביר • ונוס | |
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס | גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז | |
שונות | אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג • Sky Shield • THOR - אש קרה |