מגן השבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המטריה סגורה ופתוחה

פתיחת מטריה בשבת אסורה לפי רוב הפוסקים. מגן השבת הוא מנגנון חדש לפתיחת מטריה בשבת במקום בו יש ערוב כדין, והשימוש בו נתון במחלוקת בין פוסקי ההלכה.

איסור נשיאת מטריה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נשיאת מטרייה בשבת

שלוש סיבות אפשריות נאמרו לאיסור נשיאת מטריה בשבת:

הסיבה הראשונה היא הסיבה המרכזית שבה דנו הפוסקים ושתי הסיבות האחרונות נוספו על ידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ – החזון איש.[3]

רבי דוד פארדו הוא ראשון העוסקים באיסור נשיאת מטריה בשבת ופסק לאיסור מדין עשיית אוהל עראי, הנודע ביהודה אף הוא מראשוני האוסרים.[4]

פוסקים אחרים דוגמת התפארת ישראל[5] רבי משה סופר[6] והבית מאיר[7] סברו שהאיסור של עשיית אוהל לא שייך בפתיחת מטריה בשבת.

דיון נוסף בספרות הפוסקים הוא בנשיאת מטריה הפתוחה מערב שבת, האם הדבר אסור ככל מטריה או שיש להתירה מפני שאינו פותח אוהל, המכתם לדוד אסר אך הנודע ביהודה התיר וכך גם הגבעת פינחס[8] ואחרים.

הפטנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב משה חזן בוגר ישיבת ההסדר שעלבים ורב צבאי במילואים הגה פתרון אשר לדבריו עוקף את האיסורים, מטריה העשויה משתי חופות: חופה ראשנה רגילה שחסר בה 11.5X11.5 סנטימנטרים במרכזה הניתנת לפתיחה וסגירה, ומעליה חופה נוספת בגודל 11.5X11.5 סנטימטרים שלא ניתנת לפתיחה וסגירה שעליה רשום "מגן השבת". בנוסף, מעל החופה העליונה ידית נוספת.

פתרון זה כבר נעשה בצורה חלקית על ידי מהר"ז כץ אב בית דין פיורדא.[9]

הרווחים בפטנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור אוהל – ישנו אוהל קבוע הפתוח בכל מצב, ובפתיחת המטריה יש רק הוספה לאוהל המותרת לכל הפוסקים.

מראית העין – נראית שונה ממטריה רגילה, ובנוסף נכתב על החופה העליונה "מגן השבת" בצורה בולטת.

שמא יפתח בשבת - לא שייך מכיוון שהיא פתוחה הילכתית כל הזמן.

עובדין דחול - מיוצרת במיוחד לשבת, לכן לא שייך בה איסור עובדין דחול.

אין חשש שמא ילכו אחרים עם מטריה רגילה - כי זו כבר גזרה לגזרה, דבר שלא עושים על פי התלמוד.

מתקן מנא - לא שייך כי שם אוהל לא בטל ממנה לעולם גם כשהחופה התחתונה סגורה.

למטריה ישנם שתי ידיות נשיאה לטובת שמירה על אוהל פתוח כלפי מטה בכל מצב.

התנגדות לפטנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פוסקים התנגדו להתר השימוש במטריה, כך הרבנים גדליהו אקסלרוד[10] יהודה דרעי[11], שלמה משה עמאר, שלמה אבינר, מיכה הלוי, רבני ארץ חמדה,[12] ובד"ץ שערי שלום.[13]

התנגדותם נובעת ממספר נימוקים הלכתיים: כשהמטריה הפוכה האוהל מתבטל, המטריה אינה שונה ממטריה הפתוחה מערב שבת אשר נאסרה בפוסקים, אנשים יבואו להשתמש במטריה רגילה, ונימוקים אחרים.

המסכימים לפטנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המסכימים לפטנט ניתן למנות את הרבנים: הרב הראשי לישראל דוד לאו[14] ,אריה רלב"ג - בד"ץ ארצות הברית וקנדה, אברהם יפה שלזינגר, יצחק יהודא ירוסלבסקי, אייל קרים, אברהם שלוש, רפאל אייפרס, יצחק ארנברג, שלמה בן חמו, רא"ם הכהן, חיים דרוקמן, יהושע מגנס, חיים בזק, אליקים לבנון, אברהם שטינברג, ברוך גיגי, אורי שרקי, נריה גוטל, דוד סתיו, רונן לוביץ, אפרים זלמנוביץ, שלמה ריסקין, אביחי אפל, יעקב ורהפטיג, אבי גיסר, ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יהודה דרעי, שו"ת אבני עזר חלק ח תשובה כז, ירושלים חש"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רי"ף על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ז, עמוד ב'
  2. ^ רבי משה בן מימון, משנה תורה, הלכות שבת, פרק כב הלכה כז
  3. ^ אורח חיים סימן נב סעיף קטן ו'. החזון איש עצמו סבר שאין איסור של עשיית אוהל בפתיחת מטריה
  4. ^ רבי יחזקאל לנדא, נודע ביהודה, אורח חיים מהדורא תניינא תשובה ל
  5. ^ רבי ישראל ליפשיץ, כלכלת השבת מלאכת בונה
  6. ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק או"ח סימן עב
  7. ^ רבי מאיר פוזנר, בית מאיר אורח חיים סימן שטו
  8. ^ הובא אצל החיד"א, ברכי יוסף, אורח חיים סימן שטו
  9. ^ מובא בהערות לשו"ת חתם סופר מהדורת מכון המאו"ר חלק אורח חיים תשובה עב
  10. ^ פסק האיסור הובא כאן
  11. ^ שו"ת אבני עזר חלק ח תשובה כז
  12. ^ מובא בשו"ת במראה הבזק
  13. ^ פסק בד"ץ שערי שלום, בנשיאות הרב נפתלי נוסבוים ואחרים
  14. ^ מובא גם באתר חדשות רוטר
  15. ^ תוכן הכתבה הועלה כאן באתר בחדרי חרדים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.