מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין
בית חולים זמני לטיפול בחולים קלים בווהאן
בית חולים זמני לטיפול בחולים קלים בווהאן
תאריך התחלה 1 בדצמבר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום עדיין פעילה
במדינות או באזורים הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
פתוגן נגיף קורונה מזן SARS-CoV-2
מקרי מוות 4,634‏ [1]
מקרי הדבקה 86,442‏ [1]
  • 315 מהם חולים פעילים
    • 6 מתוכם במצב קשה
הבריאו 81,493‏ [1]
רענון נתונים
COVID-19 Outbreak Cases in Mainland China.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מגפת הקורונה החלה כהתפרצות מסתורית של דלקת ריאות בווהאן, בירת מחוז חוביי ברפובליקה העממית של סין. בית חולים בעיר ווהאן הודיע על המקרים המסתוריים ​​למרכז המקומי לבקרת מחלות ומניעתן ולוועדות בריאות ב-27 בדצמבר 2019. ב-31 בדצמבר, הסניף המקומי של המרכז לבקרת מחלות בעיר ווהאן חשף לתקשורת כי קיים מקבץ של מקרי דלקת ריאות לא ידועים הקשורים לשוק מאכלי הים בעיר, זאת לאחר מסמכים לא מאומתים שהופיעו באינטרנט. התפרצות המחלה הפוטנציאלית משכה עד מהרה את תשומת הלב הלאומית, כולל זו של נציבות הבריאות הלאומית בבייג'ינג ששלחה מומחים לווהאן למחרת. הרשויות הסיניות הודיעו על כך רשמית לארגון הבריאות העולמי באותו יום. ב-8 בינואר 2020 זוהו המקרים כנגיף קורונה חדש ורצף הגנום שלו פורסם.

ביקורת ציבורית ותקשורתית עלתה בעקבות העיכוב בתגובות של הרשויות בווהאן וחוביי וכמי שלא מצליחות להכיל את ההתפרצות בשלב המוקדם שלה. עד 29 בינואר התפשט הנגיף לכל מחוזות סין היבשתית. כל המחוזות במדינה יזמו תגובת מערכת לשעת חירום כשארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות כמצב חירום של בריאות הציבור בעל חשש בינלאומי ב-31 בינואר וציין את החשש מהתפשטות במדינות אחרות, במיוחד כאלו ללא מערכות בריאות חזקות. עד 8 בפברואר, למעלה מ-724 מתו מדלקת ריאות הקשורה לנגיף החדש ואושרו כי נרשמו 34,878 מקרי הידבקות. רק בחוביי היו 24,953 מקרים של הנגיף ו-699 מקרי מוות.

ייתכן שממשלת סין צינזרה דיונים אודות ההתפרצות מאז תחילת התפשטותה. ב-25 בינואר הזהיר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הסינית שי ג'ינפינג מפני "מצב חמור". המפלגה הקימה קבוצה מיוחדת לשליטה במגפה, שהונהגה על ידי ראש הממשלה לי קיאנג. חגיגות השנה החדשה בסין בוטלו. טמפרטורות הנוסעים ברחבי הארץ נבדקו והרשויות החלו לספק הנחיות לאזורים שונים כולל ווהאן וחוביי. שירותי אוטובוסים בין מחוזיים רבים ושירותי רכבות הושעו. עד 29 בינואר, כל ערי חוביי הוכנסו להסגר. חוקי עוצר יושמו בהואנגנג, וונג'ואו ובערים אחרות ביבשת. בפברואר 2020, האזור גם ראה מחסור עצום במסכות פנים וציוד מגן אחר, אף על פי שהיה מוקד הייצור העולמי של מוצרים אלה. מדינות אחרות תרמו ציוד רפואי כדי לסייע לסין להתמודד עם המגפה.

ב-25 בפברואר, מספר המקרים שאושרו מחוץ לסין היבשתית עלה לראשונה על המקרים מבפנים; ארגון הבריאות העולמי שיבח את יעילות הצעדים שננקטו במדינה עצמה. עד 6 במרץ המספר המדווח של מקרים חדשים ירד למעט פחות ממאה מדינות ביום, לעומת אלפים ביום בשיא המשבר. ב-13 במרץ, מספר המקרים שיובאו עבר לראשונה את מספר המקרים החדשים שהועברו בתוך הקהילה במדינה.

הפחד, האפליה האזורית בסין והאפליה הגזעית בסין ומחוצה לה גברו עם מספרם ההולך וגדל של מקרים מדווחים של הידבקויות למרות קריאות להפסיק את האפליה מצד ממשלות רבות. כמה שמועות נפוצו ברחבי הרשתות החברתיות הסיניות, לצד המלצות ומאמצים נגד שמועות מצד התקשורת וממשלות שונות. ממשלת הרפובליקה העממית של סין פעלה לצנזר את הדיווחים והביקורת על המשבר ולהציג את התגובה הרשמית להתפרצות באור חיובי. הם גם סיפקו סיוע הומניטרי למדינות אחרות המתמודדות עם הנגיף. גורמי חדשות דיווחו על חשש שממשלת סין דיווחה בכוונה תחילה על היקף ההידבקויות ורמת התמותה. ב-26 ביולי, סין ראתה את מספר המקרים היומי הגבוה ביותר מאז מרץ. אך מאז חלה ירידה משמעותית בדיווחים אודות רמת התחלואה.

בספטמבר 2020, המרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן הודיע כי ארבעת חיסונים יהיו מוכנים להפצה בנובמבר או דצמבר 2020, כאשר ענקית התרופות הממשלתית "סינופארם" וחברת הביוטק "סינובאק" (Sinovac) מפתחות שלושה חיסונים במסגרת תוכנית החירום הלאומית. חיסון רביעי, שנמצא בפיתוח חברת "קאנסינו ביולוג'יקס" (CanSino Biologics), אושר לשימוש בצבא סין כבר ביוני. בחודש יולי אמרה סינופארם כי החיסון שלה עשוי להיות מוכן לשימוש הציבור עד סוף השנה, לאחר סיכום שלב שלוש של הניסויים הקליניים.

התפשטות המגפה ובלימתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת ההתפרצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חודש דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות חמורה שלא הושפעה מטיפול אנטיביוטי שנגרמה מנגיף לא מזוהה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין. בסוף דצמבר זוהה נגיף חדש בדגימה שהועברה למעבדת המחקר Vision Medicals בעיר גואנגג'ואו. המעבדה זיהתה דמיון רב בין הנגיף החדש שזוהה לנגיף הסארס, שגרם להתפרצות קטלנית במהלך 2003 שבה מתו כ־800 אנשים. נוכח חומרת הממצא והחשש מהתפרצות חדשה יצרו אנשי המעבדה קשר ישיר עם בית החולים, רשויות הבריאות באזור, והאקדמיה הסינית למדעי הרפואה, על מנת לעדכן אותם בממצא המסוכן שהתגלה. בשלב זה זוהה הקשר בין ההתפרצות לבין שוק חוואנאן (אנ') למאכלי ים בווהאן, אך לא זוהתה אפשרות ההדבקה מאדם לאדם. בנוסף, מקרי הידבקות קלים רבים שלא הגיעו לבית החולים, הקשו על זיהוי אפשרות ההדבקה מאדם לאדם.

בתחקיר שערך העיתון SCMP בהתבסס על הדלפה של מסמך ממשלתי סיני, עלה כי התאריך המוקדם ביותר שבו אותר בדיעבד חולה קורונה הוא באמצע נובמבר 2019, ועד סוף חודש נובמבר אותרו בדיעבד 8 חולים.[2] מעבדה אחרת אליה נשלחה דגימה מחולה בסוף דצמבר, זיהתה בטעות את הנגיף כסארס במקום נגיף חדש דמוי-סארס. ד"ר אי פן (Ai Fen), ראש מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'סנטרל' בווהאן, שקיבלה את תוצאות המעבדה מיהרה להזהיר את עמיתיה ואת רשויות הבריאות מפני התפרצות חדשה של סארס, מחלה עם אחוזי תמותה גבוהים שבה זוהתה הדבקה משמעותית בין אדם לאדם, ועל כן נדרשים בידוד חולים והתמגנות הצוות הרפואי מפני אפשרות הדבקה. אחד ממקבלי הדיווח, העביר את הדיווח אל רופא העיניים לי וואנליאנג, ששיתף את הממצא בקבוצת WeChat עם חבריו, ומשם דלף המידע לציבור הרחב באמצעות פרסום ברשתות חברתיות. על פי מסמך ממשלתי סיני שהודלף ל־SCMP, עד סוף 2019 חלו בווהאן כ־270 חולים (חלק מהמקרים אומתו רק מאוחר יותר), וכן הצטברו עדויות על אפשרות הדבקה מאדם לאדם.[3]

ב-27 בדצמבר 2019 בית החולים בווהאן הודיע למרכז המקומי לבקרת מחלות ומניעתן ולוועדות הבריאות המקומיות על מחלה לא מוכרת.

ב-31 בדצמבר, לאחר שמסמכים דלפו לאינטרנט, הודה המרכז כי קיימת התפרצות של דלקת ריאות הקשורה לשוק מאכלי הים של ווהאן. התפרצות המחלה המסתורית משכה תשומת לב בקנה מידה ארצי, כולל את נציבות הבריאות הלאומית בבייג'ינג ששלחה מומחים לווהאן למחרת. כמו כן, העבירה סין דיווח לארגון הבריאות העולמי אודות 44 מקרים של דלקת ריאות באזור ווהאן, כשנטען שהגורם להתפרצות אינו ידוע, וב־11 בינואר 2020 דיווחה על קשר בין המקרים שהתגלו לשוק מאכלי הים המקומי.[4] יחד עם הפרסום הראשוני לארגון הבריאות העולמי, פרסמו רשויות הבריאות המקומיים בווהאן הודעה פומבית על פיה התגלו 27 מקרים של המחלה, המקושרים לשוק מאכלי הים המקומי. בנוסף פורסם כי לא זוהו מקרים של הדבקה מאדם לאדם או של הדבקת הצוות הרפואי, וכי המחלה ניתנת למניעה ולשליטה למחרת, הוחלט על סגירת שוק מאכלי הים בווהאן.[5]

על פי תחקירים עיתונאיים, בימים הראשונים לגילוי המחלה נקט השלטון הסיני, המקומי והארצי, באמצעים שונים להגביל מידע על הנגיף והמחלה החדשים. הממשלה הסינית, שחוששת למעמדה בדעת הקהל הסינית, מכחישה את הדברים וטוענת שפעלה בשקיפות ובמהירות להגנת האוכלוסייה החל מהרגע בו הבינה כי מדובר במגפה.[6]

על פי מקורות עיתונאיים בראשית ינואר 2020 הוזמנו ד"ר אי פן, ד"ר לי וואנליאנג ורופאים נוספים שפרסמו דיווחים על התפרצות מחודשת של נגיף סארס או דמוי-סארס לשימועים ולחקירות משטרה, באשמת הפצת מידע שקרי על התפרצות מחודשת של SARS, דבר הפוגע באינטרסים העירוניים של האזור. הרופאים ננזפו, וד"ר לי וואנליאנג חויב לחתום על מסמך ביקורת עצמית לפיו הוא מתחייב שלא להמשיך להפיץ שמועות שווא.[3][7] בנוסף לאזהרות לרופאים שהפיצו מידע על הווירוס החדש, נאסר על הרופאים להפיץ מידע בנושא באופן דיגיטלי וללבוש בגדי מיגון באופן פומבי.

בדיקה של אפליקציות צ'אט סיניות כדוגמת YY ו־WeChat העלתה שבעדכונים החל מ־31 בדצמבר 2019 נוספו מספר מונחים לרשימה השחורה, אותם מצנזר השרת המתווך בין המשתמשים, הקשורים לנגיף והמחלה החדשים.[8] נטען גם כי הריצוף הגנטי של הווירוס הושלם כבר בראשית ינואר 2020, בידי מעבדה מסונפת לאוניברסיטת פודאן בשאנגחאי. לאור חומרת הממצא, העבירה המעבדה מידע בנושא לרשויות הבריאות הראשיות בסין, והמליצה לנקוט אמצעי מניעה ושליטה. בעקבות התעלמות רשויות הבריאות הסיניות מהממצאים החליטה המעבדה לפרסם באופן פומבי את הריצוף הגנטי באתר האינטרנט virological.org ב־11 בינואר 2020,[9] צעד שבעקבותיו נאלצו הרשויות הסיניות לפרסם גם כן את הריצוף הגנטי שהיה בידם בהמשך. על פי תחקיר עיתונאי, הפרסום העצמאי של המעבדה הוביל להחלטה לסגירתה כעבור זמן קצר.[3]

בהמשך אותו היום, לאחר בדיקת חומצות גרעין בדגימה שבוצעה באחד החולים, זוהה נגיף בעל רצף גנים חדש, ורשויות הבריאות בסין הודיעו לארגון הבריאות העולמי על התפרצות הנגיף החדש, שנקרא SARS-CoV-2.

אנימציה המציגה את התפשטות הנגיף בסין, על פי מקרי הידבקות מאומתים. מ-22 בינואר 2020 עד 9 במרץ 2020

המגפה החלה להתפשט בסין במלוא עוזה בינואר. ב-8 בינואר 2020 זוהה גורם המחלה כנגיף קורונה חדש. רצף ה-RNA של הנגיף פורסם במסד נתונים עם גישה פתוחה.[10] מקרה המוות הראשון פורסם ב־-9 בינואר.[5] כמו כן, דיווחה סין כי המחלה נגרמת מנגיף חדש.[11][12][13] ב־11 בינואר החל פרסום פומבי של הריצוף הגנטי של הווירוס החדש על ידי סין, ופורסם דיווח רשמי על 41 מקרי מחלה מזוהים, ומקרה מוות ראשון. ב־13 בינואר התגלה מקרה ראשון של המחלה בתאילנד, מחוץ לגבולות סין.

ב־20 בינואר פורסמה הצהרה רשמית של שי ג'ינפינג, נשיא סין, בדבר הצורך במאבק במחלה החדשה,[14] לצד הצהרה של ד"ר ג'ונג נאנשאן, ראש צוות מטעם נציבות הבריאות של סין לבדיקת המחלה החדשה, כי הנגיף גורם המחלה מועבר בוודאות מאדם לאדם. כעבור שלושה ימים הוחל בצעדי סגר ראשונים על אזור התפרצות המחלה.. לפי דיווח בסוכנות הידיעות AP, מסמכים פנימיים מצביעים על כך שבכירים בסין הזהירו את הציבור מפני הזן החדש של נגיף הקורונה שישה ימים לאחר שהם כבר ידעו על קיומו, ב-14 בינואר.

בלימת ההתפרצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בינואר 2020 הגיע מספר המקרים המאומתים המצטברים ל-830. הוטל עוצר על העיר ווהאן ונאסרה הכניסה והיציאה ממנה, במאמץ לעצור את התפשטות הנגיף מתוך העיר.[15] על תושבי העיר (כ־11 מיליון) נאסר לצאת מהעיר ומהאזור, אלא רק במקרי חירום. טיסות, רכבות, אוטובוסים ציבוריים, מערכת המטרו ורכבות למרחקים ארוכים הושעו ללא הגבלת זמן. מפגשים גדולים וסיורים קבוצתיים הושעו גם הם. עד 24 בינואר 2020 הוצבו אמצעי הסגר דומים על 15 ערים במחוז חוביי, כולל ווהאן. ב-27 וב-28 בינואר 2020 העיר השנייה בגודלה במחוז, שיאנגיאנג (אנ') סגרה גם היא את תחנות הרכבת שלה והשעתה את כל פעולות המעבורת, לאחר שהשעתה את פעילות שדה התעופה ושירותי האוטובוסים הבין עירוניים מוקדם יותר. בכך נכנס מחוז חוביי כולו תחת הסגר, פרט למחוז יערות שננג'יה. זהו הסגר הרפואי שהוטל היה הגדול ביותר שהיה עד אז.[16]

ב-25 בינואר אסרו הרשויות על שימוש בכלי רכב פרטיים בווהאן. רק כלי רכב המובילים אספקה קריטית או כלי רכב לתגובת חירום הורשו לנוע בתוך העיר.[17]

ב־26 בינואר הורכבה ועדת מומחים שהופקדה על המניעה ובקרה של התפרצות הווירוס החדש בראשות ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, שביקר בווהאן כדי להנחות את הטיפול במניעת המגפה. הוועדה החליטה להאריך את חופשת ראש השנה עד ל-10 בפברואר בניסיון לצמצם את התפשטות המחלה. הצוות הרפואי התמודד גם הוא עם קושי לנסוע לבתי החולים, כיוון שההליכה ונסיעה בכלי רכב פרטיים נאסרה גם עליהם והם היו מוגבלים לנסיעה במוניות וברכבים שכורים, שהתחמקו מהשירות לאחר שנודע להם על היעד. בתוך כך עזבו חמישה מיליון אנשים את ווהאן.[18]

מלבד חוביי, הוטל עוצר חלקי גם במספר ערים במחוז שינג'יאנג. בסך כולל נתונים תחת המגבלות כ־60 מיליון בני אדם.

דחפורים מכשירים את הקרקע לקראת בניית בית החולים חוושנשאן בווהאן

ב־23 בינואר הודיעו השלטונות בסין על הקמת בית חולים שדה לטיפול בחולים בנגיף. בית החולים שבנייתו הסתיימה ב-2 בפברואר נקרא בית החולים חוושנשאן משתרע על שטח של 25,000 מ"ר ויכול לאכלס כ־1,000 מיטות אשפוז. ב־25 בינואר הודיעו על הקמת בית חולים שדה נוסף בשם בית החולים ליישנשאן עם 1,600 מיטות אשפוז.

ב-4 בפברואר הגיע מספר המקרים המאומתים שנוספו ביממה לשיא של כ-3,900 (עלייה של כ-19 אחוזים לעומת היום הקודם), והמספר המצטבר לכ-24,300 מקרים מדווחים.

הסגר המוחלט שהוחל על ערים במחוז חוביי החל לשאת פרי בימים שלאחר מכן. ב-5 בפברואר ירדה תוספת המקרים לכ-3700 (15.1%), ב-7 בפברואר ל-3400 (-כ-11 אחוזים), ב-9 בפברואר לכ-3000 (כ-8 אחוזים), וב-14 לכ-4 אחוזים. בהמשך פברואר נרשמה בסין ירידה הדרגתית אך משמעותית במספר מקרי ההידבקות המדווחים, עד כדי בלימת המגפה. מתחילת חודש מרץ ירד מספר המקרים החדשים והגיע למספר זניח, ומרכז הכובד של המגפה עבר למדינות אחרות בעולם, בעיקר למדינות באירופה.

החל מ-18 במרץ לא נרשמו בסין מקרי הדבקה ממקור מקומי במשך כשבועיים (המקרים שנתגלו היו אצל מי שהגיעו למדינה מחו"ל, רובם, על פי ועדת הבריאות הלאומית, סטודנטים שלמדו מחוץ לסין וחזרו כעת למדינה). מצב זה השתנה באפריל, עת נתגלו מספר מקרים מהדבקה מקומית.

ב-23 במרץ הרשויות בווהאן, העיר שבמרכז סין, שבה התפרץ לראשונה נגיף הקורונה, אפשרו הקלות תנועה בשטחי העיר. התחבורה הציבורית בעיר תחודש, בעוד מחסומים בין רבעים בעיר יוסרו. ב-24 במרץ הוסר ההסגר מעל מחוז חוביי מלבד העיר ווהאן, והובטח שהסגר יוסר ממנה ב-8 באפריל.[19]

תחילה, סין לא ספרה חולים חסרי תסמינים. החל מ-1 באפריל, הוחלט שנדבקים בקורונה ללא תסמינים ייספרו כמקרים מאושרים.[20] ב-8 באפריל הסגר בוואהן הוסר.[21]

בסוף אפריל, בבירה בייג'ינג נסגרו מכוני הכושר והבריכות הציבוריות. תושבי העיר חרבין היו נתונים בהסגר בגלל עלייה במספר ההדבקות במקום. ב-12 במאי, בעקבות הדבקות חדשות וחשש מגל שני, הודיעה סין על כוונתה לערוך בדיקות לכל 11 מיליון תושבי ווהאן.

בלימת המגפה בסין. בצהוב - מספר החולים שטרם החלימו

התפרצויות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באפריל הודקו[22] ההנחיות בחרבין שבסין, בגלל עלייה במספר ההדבקות במקום. לפי ההנחיות העדכניות כל המגיע לחרבין, בין אם מארצות אחרות או ממקומות אחרים בסין, נדרש:

בסוף אפריל, בבירה בייג'ינג נסגרו מכוני הכושר והבריכות הציבוריות, יחד עם הקשחת הכללים והבידוק בנקודות הכניסה והיציאה מהמדינה, בדגש על מעבר הגבול שבין רוסיה וסין. תושבי העיר חרבין היו נתונים בהסגר.[23]

במאי, בעקבות הדבקות חדשות וחשש מגל שני, הודיעה סין על כוונתה לערוך בדיקות לכל 11 מיליון תושבי ווהאן.[24] דבר דומה קרה גם בצ'ינגדאו באוקטובר.[25]

ביוני, נסגר אחד השווקים המרכזיים בבייג'ינג, לאחר ששבעה בני אדם שגרים בקרבתו, אובחנו כחולים בנגיף. בנוסף למתחם השוק, הוטל סגר ב-11 מתחמי מגורים באזור ונסגרו בתי ספר וגנים.[26]

ב-27 ביולי, דווח על 61 נדבקים חדשים – המספר היומי הגבוה ביותר מאז אפריל. הסיבה למספר הזה היא התפרצויות בשלושה אזורים שונים במדינה. רוב המקרים החדשים אובחנו בחבל שינג'יאנג שבצפון-מערב המדינה, ואחרים התגלו במחוז ליאונינג שבצפון-מזרחה ובמחוז ג'ילין שליד הגבול עם צפון קוריאה.

בספטמבר, ממשלת סין החלה לחסן את תושביה עם חיסון שהיה לפני תום הניסויים הקליניים.[27]

המדינה השתמשה באפליקציות מובייל כדי לעקוב אחר מקום הימצאם של אנשים ולזהות במהירות מקרים אפשריים של הידבקות בנגיף.[28]

בסוף אוקטובר, אותרו במחוז שינג'יאנג בו מתגוררים האויגרים 137 מקרים אסימפטומטיים לאחר מקרה שהתגלה במפעל. נבדקו כל 4.75 מיליון תושבי העיר בה התגלה המקרה.[29]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים הראשונים של המחלה חוקרים מסין היו בין המובילים במחקר סביב הנגיף ופרסמו מספר מחקרים בכתבי עת בינלאומיים, גם כשמסקנות המחקרים האלו לא לגמרי תאמו את ההסברים של השלטון. ב-13 באפריל הנחתה סין את האוניברסיטאות המקומיות לא לפרסם מחקרים באופן עצמאי, והכריזה שכדי שמחקר חדש יפורסם לציבור הוא חייב קודם לכן לקבל אישור של ממשלת סין.[30]

נתוני המגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-15 בספטמבר 2020:

  • מעל 4,634 מקרי מוות בסין היבשתית.[31][32]
  • מקרי הידבקות מאומתים: 83,545, מתוכם 402 עדיין בטיפול[33][34] (לא נכללו מקרים אסימפטומטים).
  • 78,509 מקרי הבראה

מחוז חוביי והעיר ווהאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתוך כלל המקרים בסין, כ-67,800 נצפו במחוז חוביי מרביתם, כ-50,000, בעיר ווהאן בה פרצה המגפה.
  • רובם של מקרי המוות בסין אירע במחוז חוביי (3220 נכון ל-11.4.20), מרביתם בעיר ווהאן.
  • כ-64,300 חולים במחוז חוביי החלימו.
  • בין הנדבקים בנגיף גם עובדי הצוותים הרפואיים. עד 14 בפברואר נדבקו 1,716 עובדי צוותים רפואיים, ושישה מהנדבקים מתו.[35]
  • ב-18 במרץ דווח לראשונה שאין מקרי הדבקה במחוז חוביי

שיעורי תמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור התמותה[36] מהמגפה במחוז חוביי בו פרצה המגפה לראשונה: נכון ל-11 בפברואר שיעור התמותה במחוז חוביי היה בערך 970 ל-31,700 (כ-3 אחוזים).

נכון ל-1 במארס עלה שיעור התמותה בחוביי לכ 4.2 אחוזים (כ-2,800 מתוך כ-67,000), בסין כולה ל-3.6 אחוזים ובעולם כ-3.4 אחוזים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוזות אחרים בסין היו נמוכים בהרבה (פחות מאחוז). ב-18 במרץ היה שיעור התמותה המצטברת בעיר ווהאן 5 אחוזים, במחוז חוביי 4.6 אחוזים, בסין כולה 4 אחוזים, ובמחוזות אחרים בסין 0.8 אחוזים. באותו יום היה שיעור התמותה המצטברת בעולם 4 אחוזים.

הצגה או עריכה של נתוני תרשים גולמיים.


תגובות על התנהלות סין עם פרוץ המגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בינלאומיות בתחילת ההתפרצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־31 בדצמבר 2019 דיווחה לראשונה נציגות ארגון הבריאות העולמי בסין על וירוס מסתורי חדש שפרץ בעיר ווהאן. ב-3 בינואר כבר דווח על 44 מקרי הידבקות, 11 במצב קשה מאוד. ב-5 בינואר פרסם ארגון הבריאות הודעה מדאיגה בנושא.

הצעדים הראשוניים שננקטו על ידי סין זכו לשבחים על ידי ארגון הבריאות העולמי וכמה ממשלות זרות. מנכ"ל הארגון, ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס, ציין שהוא מביע אמון במאמציה של סין להשתלט על המגפה וקרא לציבור להישאר רגוע. תגובתה של סין נראתה שקופה יותר מאשר בהתפרצות נגיף הסארס ב-2003, אז הואשמה הממשלה בהכחשה פומבית שהכשילה את מאמצי המניעה וההכלה. מאידך, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתח ביקורת עזה על סין ועל ארגון הבריאות העולמי.

בהתייחס להחלטת הרשויות המרכזיות להחיל איסור תחבורה בווהאן, ציין הנציג של ארגון הבריאות העולמי גאודן גליאה שההחלטה מהווה "אינדיקציה חשובה מאוד למחויבות להכיל את המגפה במקום המרוכז ביותר שלה", וכינה אותה "חסרת תקדים בהיסטוריה של בריאות הציבור".[37] הארגון שלח את היועץ הבכיר, ברוס איילוורד, לסין במטרה ללמוד מקרוב על האירוע.

התנהלות הרשויות זכתה לשבחים גם מצד כמה מנהיגים זרים, בהם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהודה ב-24 בינואר בחשבון הטוויטר שלו לנשיא סין שי ג'ינפינג בשם העם האמריקני וקבע כי "סין עובדת קשה מאוד על מנת להכיל את הנגיף. ארצות הברית מעריכה מאוד את המאמצים והשקיפות שלהם. טראמפ הצהיר ש"הכל יסתדר לטובה".[38]

עם זאת, גורמי שלטון מקומיים בווהאן ובמחוז חוביי התמודדו עם ביקורת, מתוך המדינה ומחוצה לה, בגין תקלות וחוסר היערכות בתחילת ההתפרצות. הטענות כללו חוסרים באספקה רפואית, חוסר שקיפות לעיתונות וצנזורה ברשתות החברתיות בשבועות הראשונים של ההתפרצות.[39] בהמשך, גם טראמפ החל לבקר את הסינים.[40]

האשמות בניסיונות הסתרת מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 2020 חקרה משטרת ווהאן שמונה תושבים בגין "הפצת מידע כוזב". המשטרה הבהירה מאוחר יותר שהנחקרים רק הוזהרו אך נמנעה ממתן עונשים כמו קנסות או מעצר. אחד מהנחקרים היה רופא בשם לי ונליאנג שהתריע בפני חבריו לשעבר מבית הספר לרפואה בקבוצת ה-WeChat על הימצאותו של נגיף הקורונה, זאת לאחר שבחן את הדו"ח הרפואי של מטופל עם תסמינים של המחלה. לי הוזהר על ידי המשטרה בשל הפצת הערכות שגויות והפרעה לסדר הציבורי והוא אולץ לחתום על כתב הודאה בטענות המשטרה. ב-7 בפברואר 2020 דווח כי לי נפטר לאחר שחלה במחלה בינואר 2020. מותו עורר זעם ברשת החברתית, שהורחבה למחאה להגברת חופש הביטוי במדינה. בעקבות האירועים "הוועדה לפיקוח הלאומי", הגוף שאמון לפעול נגד שחיתות בסין, יזמה חקירה בנושאים בהם היה מעורב לי.[41]

גורמי שלטון מקומיים בווהאן ובמחוז חוביי התמודדו עם ביקורת, מתוך המדינה ומחוצה לה, בגין תקלות וחוסר היערכות בתחילת ההתפרצות. הטענות כללו חוסרים באספקה רפואית, חוסר שקיפות לעיתונות וצנזורה ברשתות החברתיות בשבועות הראשונים של ההתפרצות.[39] גורמים מקומיים נוספים ספגו ביקורת על הסתרת עדויות שאישרו כבר בראשית ינואר את העובדה שהמחלה מועברת מאדם לאדם. ביקורת הופנתה גם כלפי מושל חוביי, וואנג שיאודונג, לאחר שטען במסיבת עיתונאים כי 10.8 מיליארד מסכות פנים מיוצרות מדי שנה במחוז, כאשר המספר המדויק הוא 1.8 מיליון.[42][43]

ב-14 בינואר משטרת ווהאן עיכבה מספר כתבי תקשורת מהונג קונג במשך יותר משעה לאחר שניהלו ראיונות עם חולים בבית החולים ג'ינינטן של ווהאן. לפי הדיווחים המשטרה לקחה את הכתבים לתחנת משטרה, שם בדקה את מסמכי נסיעתם וחפציהם, ואז ביקשה מהם למחוק קטעי וידאו שצולמו בבית החולים לפני ששחררה אותם.[44]

כבר בסוף חודש ינואר היו שטענו כי מספר הנדבקים בפועל בסין גדול בהרבה מהמספר עליו היא מדווחת.[45][46] כלי תקשורת בטאיוואן העריכו שמספר הנדבקים בפועל גדול בהרבה, לאחר שלטענתם כלי תקשורת סינים פרסמו בטעות פרסום על פיו כמות החולים והקורבנות של המחלה גבוהה בערך פי 50, והפרסום הורד לאחר זמן קצר, לכאורה בהתאם להוראות צנזורה של ממשלת סין.[47] גורמים נוספים העלו טענה דומה,[48] ובהמשך גם המודיעין האמריקאי העריך בדיעבד שהנתונים שהגיעו מסין זויפו.[49]

באמצע אפריל התארגנה תביעה בינלאומית בהשתתפות אלפי תובעים מעשרות מדינות, התובעת את ממשלת סין על אחריותה לעוצמת המגפה העולמית, בעקבות הפעלתה של מדיניות הסתרת מידע ומניעה מצוותים רפואיים ממדינות אחרות לבחון את המגפה עוד בשלביה המוקדמים. מצב זה אילץ את המדינות להיערך לקראת המגפה על סמך המידע המוטעה כביכול שהגיע מסין, ופגע לכאורה ביכולתן להתכונן כראוי.[50]

בתחילת מאי, פורסם דוח משותף של 5 סוכנויות מודיעין מערביות. סין הואשמה ב"טיוח הקורונה" בתחילת המגפה ותוארו טקטיקות הסתרה.[51] דו"ח מודיעין נוסף של המודיעין האמריקאי האשים את סין שבעודם מסתירים מפני המדינות האחרות את חומרת המגפה, אגרה סין ציוד רפואי וטשטשה זאת מבחינת נתוני סחר, כך שברגע שמדינות נוספות הבינו את חומרת המגפה נתקלו במחסור בציוד שסין כבר הספיקה לרכוש מבעוד מועד.[52]

ניסיונות לתיעוד מקומי של המגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ינואר החלו מספר עיתונאים ובלוגרים לתעד ממוקדי המגפה את המתרחש באופן אותנטי יחסית, אשר נדיר יחסית בסין. בשבועות שלאחר מכן חלקם נעלמו מעל גבי המרשתת, בפעולה שמיוחסת לצנזורה הסינית, כאשר במקביל תקשורת המתואמת עם השלטון החלה להפיץ ברשתות החברתיות דיווחים שהולמים יותר את הלך הרוח של השלטון. אחד התיעודים האותנטיים שנותרו, לפחות ברובם, זמינים באינטרנט, הוא בלוג של הסופרת המקומית פאנג פאנג, שתיעדה באופן יומיומי את המתרחש בעיר, באופן שכולל גם גאווה מקומית וגם ביקורת ותיאורים קשים של קורבנות מהמחלה, שחלקם סותרים את דיווחי השלטון. הבלוג שלה הגיע לחשיפה של מיליוני סינים, סיפק לסינית זווית שלא נחשפו אליה במקורות אחרים, והעסיק לא פעם את השיח בסין, בו נחלק הציבור בין כאלו שטענו שמדובר בסיקור שאיננו פטריוטי לבין כאלו שהעריכו את פאנג פאנג על הרצון להציג את האמת וראו בה גיבורה. בחודש מאי הודפס הספר בהוצאות ספרים במספר מדינות מערביות.[53]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 24 בנובמבר 2020, 03:01 שעון ישראל
  2. ^ Josefina Ma, Coronavirus: China’s first confirmed Covid-19 case traced back to November 17, South China Morning Post, 13.3.2020
  3. ^ 1 2 3 אופיר דור, ‏הסילופים, האיומים, ההשתקות וההפחדות: כך הדביקה סין את כל העולם, באתר גלובס, 21 במרץ 2020
  4. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) - World Health Organization 20 בינואר 2020
  5. ^ 1 2 Qin, Amy; Hernández, Javier C. (10 בינואר 2020). "China Reports First Death From New Virus". The New York Times (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2020. 
  6. ^ ynet, מסמכים של המשטר מגלים: סין הבינה שזו מגפה, והזהירה רק אחרי 6 ימים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-04-15
  7. ^ מת הרופא הסיני שהתריע על התפרצות הקורונה, באתר ‏מאקו
  8. ^ Lotus Ruan, Jeffrey Knockel, and Masashi Crete-Nishihata Censored Contagion How Information on the Coronavirus is Managed on Chinese Social Media, 3 במרץ 2020
  9. ^ Novel 2019 coronavirus genome
  10. ^ Cohen, Jon, Chinese researchers reveal draft genome of virus implicated in Wuhan pneumonia outbreak, Science, Archived from the original on 29 January 2020. Retrieved 3 February 2020.
  11. ^ "中国疾病预防控制中心". www.chinacdc.cn. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  12. ^ "New-type coronavirus causes pneumonia in Wuhan: expert – Xinhua | English.news.cn". www.xinhuanet.com. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  13. ^ "CoV2020". platform.gisaid.org. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020. 
  14. ^ דיווח: סין הוציאה אזהרה על הנגיף - 6 ימים אחרי שנודע לה עליו, חדשות 13
  15. ^ סין: עוצר בעיר שבה החלה התפרצות נגיף הקורונה, באתר ynet, 22 בינואר 2020
  16. ^ "החזרה לשגרה בסין מתרחשת בהדרגה, המסכה היא הדבר החשוב ביותר שיש לכל אדם", דבר העובדים בארץ ישראל
  17. ^ Australians in coronavirus epicentre of Wuhan could get evacuated by Australian Government, ABC news
  18. ^ China attempts to limit coronavirus spread by extending Lunar New Year holiday to discourage travel, ABC news
  19. ^ תמר טוניק, עיר הסגר הראשונה משתחררת, התושבים יידרשו להציג קוד QR, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2020
  20. ^ סין: נדבקים בקורונה ללא תסמינים ייספרו כחולים
  21. ^ שירה קרפיק ספיר, במקום בו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר לאחר 77 יום. כך זה נראה, גלובס, ‏2020-04-08
  22. ^ China’s Harbin Tightens Quarantine Measures Against Covid-19, בלומברג, ‏12 באפריל 2020
  23. ^ N12 - התפרצות נוספת בסין? נסגרו בריכות ומכוני כושר, עשרה..., N12, ‏2020-04-26
  24. ^ סוכנות הידיעות‏, חשש מגל שני: ווהאן תערוך בדיקות קורונה לכל 11 מיליון תושביה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 במאי 2020
  25. ^ עיר בסין תבדוק 9 מיליון תושבים ב-5 ימים, ynet, ‏2020-10-12
  26. ^ מצב חירום בבייג'ינג: מוסדות החינוך בעיר ייסגרו בשל עלייה בתחלואה, www.maariv.co.il
  27. ^ 400 אלף תושבי סין חוסנו לקורונה: "זה מהלך פזיז ומסוכן", ynet, ‏2020-09-29
  28. ^ סין עצרה אלפי "פושעי קורונה", ynet, ‏2020-08-31
  29. ^ התפרצות הקורונה: עדכונים אחרונים - 26 באוקטובר, התפרצות הקורונה: עדכונים אחרונים, ‏2020-11-03
  30. ^ שירות כלכליסט, סין מצנזרת מחקרים על מקור הקורונה, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2020
  31. ^ סין ללא הונג קונג ומקאו
  32. ^ 截至6月14日24时新型冠状病毒肺炎疫情最新情况 .个省(自治区、直辖市)和新疆生产建设兵团报告新增无症状感染者18例(境外输入11例);当日无转为确诊病例;当日解除医学观察9例(境外输入2例);尚在医学观察无症状感染者112例(境外输入62例)。"
  33. ^ נציבות הבריאות הלאומית של סין (בסינית, אפשרות תרגום לעברית) [1]
  34. ^ B. N. O. News, Tracking coronavirus: Map, data and timeline, BNO News, ‏2020-02-18 (באנגלית)
  35. ^ 1,700 נדבקו ו-6 מתו: המחיר שמשלמים הצוותים הרפואיים בסין, באתר חדשות 13, 14 בפברואר 2020
  36. ^ סך התמותה מתוך סך הנדבקים במצטבר
  37. ^ Wuhan lockdown 'unprecedented', shows commitment to contain virus: WHO representative in China, רויטרס, 23 בינואר 2020
  38. ^ Trump praises China 'efforts and transparency' on Wuhan virus, The Straits Times
  39. ^ 1 2 Toll From Outbreak Climbs in China as Infections Reach Europe and Australia, The New York Times
  40. ^ טראמפ: "לא רוצה לדבר עם נשיא סין, אני מאוכזב", ynet, ‏2020-05-14
  41. ^ לי ונליאנג, Supervisory Commission to probe issues involving Dr Li, china daily
  42. ^ Chinese provincial press conference on coronavirus inspires anger, criticism, באתר רויטרס, 26 בינואר 2020
  43. ^ Chinese provincial press conference on coronavirus inspires anger, criticism, רויטרס, 26 בינואר 2020.
  44. ^ China Silences Critics Over Deadly Virus Outbreak, The New York Times
  45. ^ Joseph T. Wu, Kathy Leung, Gabriel M. Leung, Nowcasting and forecasting the potential domestic and international spread of the 2019-nCoV outbreak originating in Wuhan, China: a modelling study, The Lancet 0, 2020-01-31 doi: 10.1016/S0140-6736(20)30260-9
  46. ^ הקורונה בגרסת הרשת, בעמוד הפייסבוק של ערוץ 13, 5 בפברואר 2020 (אורך: 3:13 דקות)
  47. ^ נטע בר, ‏דיווחים: מספר המתים מנגיף הקורונה גבוה פי 50 מהאומדן הרשמי, באתר ישראל היום, 5 בפברואר 2020
  48. ^ שמעון יעיש, ‏מיליארדר סיני: "יותר ממיליון וחצי אנשים נדבקו בקורונה", באתר ישראל היום, 9 בפברואר 2020
  49. ^ בלומברגדיווח: המודיעין האמריקאי סבור כי סין מסתירה את מספר המתים האמיתי, באתר הארץ, 1 באפריל 2020
  50. ^ תביעה בשווי טריליוני דולרים נגד סין - התרשלתם והפצתם את הקורונה בעולם, באתר ‏מאקו
  51. ^ הסתרה והשמדת עדויות: השקרים של סין נחשפים, ynet, ‏2020-05-02
  52. ^ גיא אלסטר‏, דיווח: סין הסתירה את חומרת הקורונה כדי לאגור ציוד רפואי, באתר וואלה! NEWS‏, 04 במאי 2020
  53. ^ אופיר דור, ‏סופרת סינית תיעדה את אסון הקורונה בזמן אמת. עכשיו היא נמצאת תחת מתקפה, באתר גלובס, 8 במאי 2020


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיותבית החולים הקליני העירוני קומונארקה
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונהמרכז צ'ומאקובהמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל