מג ויטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מג ויטמן

מרגרט קושינג "מג" ויטמןאנגלית: Margaret Cushing "Meg" Whitman; נולדה ב-4 באוגוסט 1956) היא מנהלת בעולם העסקים האמריקני. ויטמן היא הנשיאה והמנכ"לית של חברת היולט פקארד, ובהמשך הנשיאה והמנכ"לית של חברת HPE שהתפצלה מהיולט פקארד.

ויטמן, ילידת לונג איילנד שבמדינת ניו יורק, למדה באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטת הרווארד. היא שימשה כמנהלת בכירה בחברת וולט דיסני שם כיהנה כסגנית נשיא לתכנון אסטרטגי לאורך שנות ה-80 של המאה ה-20. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שימשה כמנהלת בדרימוורקס, פרוקטר אנד גמבל ובהסברו. בשנים 19982008 שימשה כנשיאת וכמנכ"לית eBay. במהלך עשר שנותיה ב-eBay היא הובילה את צמיחתה של החברה מחברה המעסיקה 30 עובדים ונהנית מפדיון שנתי של ארבעה מיליון דולר, לכדי חברת ענק המעסיקה יותר מ-15,000 עובדים ובעלת פדיון שנתי של כשמונה מיליארד דולר.

בשנת 2010 התמודדה על משרת מושלת קליפורניה, אך לא נבחרה.

ויטמן נשואה לנוירוכירורג גריפין הארש ולזוג שני בנים. היא מתגוררת באתרטון, עיירה בעמק הסיליקון הסמוכה לפאלו אלטו, מאז מרץ 1998. ויטמן קולג', מכללה שהושלמה ב-2007 באוניברסיטת פרינסטון, נקראת של שמה של ויטמן, בעקבות תרומה שהתקבלה ממנה על סך 30 מיליון דולר.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן למדה באוניברסיטת פרינסטון. בתחילה רצתה ללמוד רפואה, לכן נרשמה לתואר ראשון במתמטיקה ומדעים, אולם לאחר שבילתה קיץ במכירת פרסומות לכתב עת, החליפה את תחום לימודיה לכלכלה. את התואר הראשון סיימה ויטמן בהצטיינות ב-1977. ויטמן המשיכה לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד וסיימה אותו בהצלחה ב-1979.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 החלה ויטמן לעבוד בפרוקטר אנד גמבל כמנהלת מוצר בסינסינטי, אוהיו. משם עברה ל-Bain & Company, שם שימשה יועצת במשרד של החברה ששכן בסן פרנסיסקו. עם השנים התקדמה בחברה עד שהגיעה לעמדת סגנית נשיא בכירה.

ב-1989 החלה ויטמן לכהן כסגנית נשיא לתכנון אסטרטגי בחברת וולט דיסני. שנתיים לאחר מכן הצטרפה ל-Stride Rite Corporation, לפני שהחלה לעבוד כנשיאת ומנכ"לית Florists' Transworld Delivery ב-1995. כמנכ"לית חטיבת ה-Playskool של הסברו, היא פיקחה על השיווק והניהול הגלובלי של שני מותגים לילדים, Playskool ו-Mr. Potato Head, החל מינואר 1997. כמו כן הייתה ויטמן אחראית על ייבוא תוכנית הטלוויזיה הבריטית טלטאביז לארצות הברית.

eBay[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן הצטרפה ל-eBay ב-1998, כשהחברה העסיקה 30 עובדים ופדיונה השנתי עמד על ארבעה מיליון דולר. במהלך שנותיה כמנכ"לית צמחה eBay לכדי חברה המעסיקה כ-15,000 עובדים ובעלת פדיון שנתי של שמונה מיליארד דולר בשנת 2008. במקור, כאשר הצטרפה ויטמן ל-eBay היא נוכחה לדעת שהאתר עוטה מראה שחור-לבן פשוט בגופן קורייר. ביומה הראשון בתפקיד קרס האתר למשך שמונה שעות. ויטמן האמינה שהאתר מבלבל והחלה בבניית צוות ניהולי חדש. ויטמן ארגנה את החברה באמצעות פיצולה ל-23 קטגוריות עסקיות שונות ו-35,000 תת-קטגוריות, ואז הקצתה מנהלים לכל אחת מהקטגוריות העיקריות. ב-2004 ערכה ויטמן כמה מינויי מפתח בצוות המִנוהלי שלה. ג'ף גורדון הופקד על הניהול של PayPal, מאט באניק לקח לידיו את השליטה על הפעילות הבינלאומית וביל קוׂבּ מוקם בעמדת הפיקוח על הפעילות בתוך ארצות הברית, שאחזה בסמליל האמריקאי הצבעוני, כאשר לכל אתר בינלאומי אחר היה מיתוג משלו.

במהלך כהונתה של ויטמן כמנכ"לית, השלימה eBay את רכישתה של סקייפ תמורת 4.1 מיליארד דולר במזומנים ובמניות, בספטמבר 2005. ב-2009 מכרה eBay את סקייפ לפי שווי 2.75 מיליארד דולר. ב-2011 נקנתה סקייפ על ידי מיקרוסופט ב-8.5 מיליארד דולר.

ביוני 2007, בעת שהתכוננה לראיון עם רויטרס, דחפה לכאורה ויטמן את אחד העובדים הכפופים לה, עובד תקשורת בשם יאנג מי קים. בהתייחסה לתקרית אמרה ויטמן כי "בכל סביבת עבודה המאופיינת בלחץ גבוה, מתחים יכול לצוף אל פני השטח". קים הצהיר: "כן, הייתה לנו תקרית לא נעימה, אך פתרנו אותה בצורה שמדברת בטובת ויטמן ו-eBay". העניין נפתר לאחר הסדר בסך 200,000 דולר.

ויטמן התפטרה מכהונת מנכ"לית eBay בנובמבר 2007 אך נותרה במועצת המנהלים ושימשה כיועצת למנכ"ל החדש, ג'ון דונהיו, עד שלהי 2008. ב-2008 נבחרה להיכל התהילה של העסקים בארצות הברית. "אני אומרת מזה זמן מה שעשר שנים הוא פרק הזמן הנכון להישאר ליד ההגה בחברה כמו שלנו", אמרה ויטמן בראיון לסן פרנסיסקו כרוניקל והוסיפה כי "הגיע הזמן למנהיגות חדשה, פרספקטיבה חדשה וחזון חדש״.

ויטמן זכתה לפרסים ולשבחים רבים בעבור עבודתה ב-eBay. ביותר ממקרה אחד הוזכר שמה בין חמש הנשים החזקות ביותר של כתב העת Fortune. בינואר 2010 מיקם אותה כתב העת Harvard Business Review במקום השמיני ברשימת המנכ"לים שהפגינו את הביצועים הטובים ביותר בעשור האחרון וה-Financial Times ציין את שמה כאחד מ-50 האנשים שעיצבו את העשור האחרון.

מועצות מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן שימשה כדירקטורית במועצות המנהלים של קרן eBay, פרוקטר אנד גמבל ודרימוורקס, עד תחילת 2009. היא מונתה גם למועצת המנהלים של גולדמן זקס באוקטובר 2001, תפקיד ממנו התפטרה בדצמבר 2002, באמצע מחלוקת על קבלת מניות בכמה הנפקות שנוהלו על ידי גולדמן זקס (ראו קשרים עם גולדמן זקס לפרטים נוספים). במרץ 2011 מונתה ליועצת מיוחדת במשרה חלקית בפירמת הון הסיכון Kleiner Perkins Caufield & Byers. כמו כן הצטרפה למועצת המנהלים של Zipcar ו-Teach For America והצטרפה מחדש למועצת המנהלים של פרוקטר אנד גמבל.

היולט פקארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 הצטרפה ויטמן למועצת המנהלים של היולט פקארד. היא הוכרזה כמנכ"לית ב-22 בספטמבר 2011. בנוסף לחידוש ההתמקדות בחטיבת המחקר ופיתוח של HP, החלטתה החשובה של ויטמן בשנתה הראשונה כמנכ"לית הייתה לשמר את עסקי החברה בתחום המחשבים האישיים אשר קודמה בתפקיד הודיע כי הוא שוקל לבטל.

בשנת 2015 הובילה את פיצולה של היולט פקארד לשתי חברות, החל מ-1 בנובמבר 2015: HP אנטרפרייז (המוכרת בשם HPE) שמתמקדת במגזר העסקי, ומספקת לו שרתים, שירותים ותוכנה, ו-HP Inc שמתמקדת במגזר הצרכני, ומספקת לו מחשבים ומדפסות.[1] ויטמן המשיכה בתפקיד מנכ"לית HP אנטרפרייז.

בנובמבר 2017 הודיעה שבסוף ינואר 2018 תפרוש מתפקידה, אך תישאר חברה בדירקטוריון החברה.[2]

קרן הצדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בדצמבר 2006 ייסדה ויטמן, בשיתוף עם בעלה, קרן צדקה באמצעות תרומת 300,000 מניות eBay, בשווי של 9.4 מיליון דולר. עד סוף השנה הראשונה לפעולתה צברה הקרן 46 מיליון דולר בנכסים, וחילקה 125,000 דולר למטרות צדקה. רוב הכסף הועבר ל-Environmental Defense Fund. ב-2010 פנה לוויטמן וורן באפט וביקש ממנה להצטרף למיזם התחייבות הנתינה שבו מיליארדרים מתחייבים לתרום מחצית מכספם לצדקה. ויטמן סירבה ואמרה שהיא מחויבת לעבודה עם הקרן שלה.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 הייתה ויטמן מתומכיו של מיט רומני, מייסד Bain Capital ומושל מסצ'וסטס לשעבר, בפריימריס של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, והייתה חברה בצוות הכלכלי שלו. היא גם הופיעה כיו"ר שותף בתחום הפיננסי בוועדת הגישוש של רומני. כך או אחרת, לאחר שרומני יצא מן המירוץ והביע את תמיכתו בג'ון מקיין, הצטרפה ויטמן לקמפיין הנשיאותי של מקיין כיו"ר שותף במישור הארצי. בעימות השני בין ברק אובמה למקיין, ב-7 באוקטובר 2008, הזכיר מקיין את ויטמן כמועמדת אפשרית למשרת מזכירת מחלקת האוצר של ארצות הברית.

כאשר רצה לתפקיד מושלת קליפורניה, הדגישה ויטמן שלושה תחומים עיקריים: יצירת מקומות עבודה, צמצום הוצאות ממשל קליפורניה ורפורמה במערכת החינוך K-12 של המדינה. היא טענה כי הדרך הטובה ביותר היא להתחיל רק כמה דברים ולסיים אותם, במקום להתחיל הרבה דברים ולסיים רק מעטים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנת 2010, השיקה ויטמן סרטון פרסומת בשפה הספרדית במהלך שידור משחקי מונדיאל 2010. פרסומת אחת צוטטה על ידי הלוס אנג'לס טיימס כשהצהירה ש"הילדים הלטיניים שהולכים היום לבתי הספר הציבוריים בקליפורניה, יהיו הרופאים, המהנדסים, אנשי העסקים והמורים של המחר".

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן אמרה כי אם תיבחר, תשעה ביומה הראשון את חוק פתרונות ההתחממות הגלובלית 2006 למשך שנה, כדי ללמוד את ההשלכות הכלכליות הפוטנציאליות שלו. החוק מחייב את מדינת קליפורניה להפחית את פליטת גזי החממה ב-30% עד שנת 2020. בוועידת המפלגה הרפובליקנית במדינה במרץ 2010, תיארה ויטמן את הצעת חוק שינוי האקלים של המושל דאז ארנולד שוורצנגר כמי ש"מחסלת משרות". ויטמן התנגדה למשאל העם על "הצעה 23" שמשמעותה עיכוב חוק פתרונות ההתחממות הגלובלית 2006 עד שהאבטלה בקליפורניה תרד ל-5.5% ותישאר בשיעור זה למשך שנה, כשהיא אומרת שההצעה לא מאזנת בצורה סבירה בין הצורך להגן על מקומות עבודה עם הצורך לשמור על הסביבה.

בנושאי מים התנגדה ויטמן להגבלות נוספות על אספקת מים ב-Central Valley של קליפורניה, והציעה שהנשיא ברק אובמה יבטל פסק דין של שופט פדרלי תחת הוראות חוק המינים בסכנת הכחדה אשר הפחית אספקת מים ב-5% עד 7% נוספים.

הגירה לא חוקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן אמרה שהגישה של אריזונה להגירה לא חוקית, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק תמיכה באכיפת החוק שלנו ובשכונות בטוחות (Support Our Law Enforcement and Safe Neighborhoods Act) היא שגויה וכי יש דרכים טובות יותר לפתור את הבעיה. היא אמרה, שלו הייתה גרה בקליפורניה בשנת 1994 הייתה מצביעה נגד הצעה 187 (האוסרת על מהגרים לא חוקיים להשתמש בשירותי הבריאות, החינוך הציבורי ושירותים חברתיים אחרים במדינת קליפורניה) בנוגע למהגרים לא חוקיים. במאמר שפרסמה במהלך מסע הבחירות שלה כתבה ויטמן כי "ברור, כאשר אנו בוחנים את עמדותינו בנוגע להגירה, יש מעט מאד חוסר הסכמות ביני לבין ג'רי בראון". היא הצהירה כי סטודנטים שהם מהגרים בלתי חוקיים לא צריכים להיות מורשים לקחת חלק בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה הממומנים על ידי המדינה. נכון לעכשיו החוק במדינת קליפורניה מאפשר זאת. בשנת 2009 קראה ויטמן ל"יצירת מסלול ללגליזציה" של מהגרים לא חוקיים. בראיון שהעניקה לתחנת הטלוויזיה KTLA ב-2010 אמרה ויטמן "אני רוצה להחזיק את המעסיקים כחייבים לתת דין וחשבון על העסקת אך ורק עובדים מתועדים".

נישואים, הפלות, מריחואנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן הביעה תמיכה ב-California Proposition 8 אשר הפכה את In re Marriage Cases והגדירה נישואים כאיחוד בין אישה אחת וגבר אחד במדינה, אולם היא בעד איחוד אזרחי ותומכת בחוקי השותפות הפנימיים של קליפורניה (חוקים המאפשרים שותפות משפטית בין בני זוג מאותו המין, כאשר לפחות אחד הצדדים הוא בן 62, והמאפשרים לבני הזוג אותן זכויות, הגנות והטבות). ויטמן מאמינה כי נישואים חד-מיניים שנערכו לפני האיסור צריכים להיות מוכרים וכי יש לאפשר לזוגות הומואים ולסביות לאמץ ילדים. ויטמן ביקרה את המושל ארנולד שוורצנגר ואת היועץ המשפטי ג'רי בראון על שלא הגנו על California Proposition 8 בפני מערכת המשפט הפדרלית.

ויטמן תומכת בזכות לבצע הפלות מלאכותיות.

ויטמן אמרה שלגליזציה של מריחואנה היא לא מה שאיש אכיפת חוק כלשהו היה מציע מכל סיבה שלא תהיה וכי "זה הרעיון הגרוע ביותר [שהיא] אי פעם ראתה".

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמן אינה תומכת ברעיון הפרויקט המוצע, הממומן חלקית על ידי הבוחרים, California High-Speed Rail. במכתב לעיתון Sacramento Bee, כתבה שרה פומפיי, הדוברת של ויטמן: "מג מאמינה שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה את העלויות הכרוכות ברכבת במהירות גבוהה בעקבות המשבר הכספי הנוכחי שלנו". יריבהּ ג'רי בראון נמנה עם תומכי הפרויקט.

ויטמן תרמה כספים למועמדים ו-Political action committee (כל ארגון אמריקאי המבצע מסעות פרסום בעד או נגד מועמדים פוליטיים, יוזמות הצבעה או חקיקה) שונים. בעוד אלו הועברו הן לדמוקרטים, הן לרפובליקנים, התרומות שוקללו לרפובליקנים. על אף העובדה שוויטמן תרמה למספר מועמדים דמוקרטים, כולל חברת הסנאט של ארצות הברית, ברברה בוקסר שלקמפיין שלה תרמה ויטמן 4,000 דולר, היא תרמה באותה התקופה יותר מ-225,000 דולר לרפובליקנים, ל-Americans for a Republican Majority ול-Political action committee של החבר לשעבר בבית הנבחרים של ארצות הברית, טום דיליי.

הבחירות למשרת מושלת קליפורניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בפברואר 2009 הכריזה ויטמן כי תרוץ למשרת מושלת קליפורניה בבחירות 2010, ובכך הייתה לאישה השלישית בפרק זמן של 20 שנה שרצה למשרה זו. המימון למרוץ הגיע בעיקרו מכיסהּ הפרטי. כאישה הרביעית בעושרה בקליפורניה, עם נכסים שנאמדו ב-2010 בכ-1.3 מיליארד דולר, היא הוציאה על המירוץ יותר מ-144 מיליון דולר מכספה הפרטי, יותר מאשר כל מועמד במימון עצמי אחר בהיסטוריה של ארצות הברית. להוצאותיה במירוץ התווסף סכום של 34.5 מיליון דולר מתרומות. אתר האינטרנט The Daily Caller אמר כי "נטייתה להשליך כספים ידועה היטב בחוגים הפוליטיים בקליפורניה". ההערה באה בהקשר לגילוי כי הקמפיין שלה שילם הרבה מעל מחיר השוק לפרסום בבלוג פוליטי שמרני. מייסד הבלוג, בטיפולו בסוגיית הניסיון האפשרי להשפיע על התוכן של הבלוג, סיפר כי הבהיר לאנשי הקמפיין של ויטמן כי פרסום ומאמרים הם שני דברים שונים מאד".

ביוני 2010 פרסמה ויטמן מודעות פוליטיות, A Lifetime in Politics A Legacy of Failure, אשר לכאורה הכילה תמונה של הבלוג הקומי FAIL Blog שגרם לו להיות מוצג במודעה כאילו ג'רי בראון היה נושא של האתר ששמו "נכשל". Ben Huh, מייסד Cheezburger Network ש-FAIL Blog הוא חלק ממנה, דרש התנצלות ואת הסרת הווידאו וקבע כי התמונה הייתה מזויפת וכי האתר הוא בלתי תלוי וכי מעולם לא הביע תמיכה במפלגה או במועמד פוליטי מסוים.

בבחירות, שהתקיימו ב-2 בנובמבר 2010, הובסה ויטמן על ידי ג'רי בראון מהמפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל המדינה בשנים 19751983. ויטמן קיבלה 40.9% ממניין הקולות לעומת 53.8% לבראון.

רקורד הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר בדיקת רשומות ההצבעה של ויטמן בקליפורניה דיווח ה-Sacramento Bee כי ויטמן לא הצביעה במשך 28 שנים. ויטמן תיארה את רקורד ההצבעה שלה כ"מחריד", התנצלה על כך והצהירה כי היא שמחה לדון בנושא. בספטמבר ענתה ויטמן על שאלות שהתייחסו לרקורד ההצבעה שלה והשיבה "ואני חושבת שהסיבה לכך, שמזה שנים רבות לא הייתי מעורבת בתהליך הפוליטי, והייתי צריכה להיות".

קשרים עם גולדמן זקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדמן זקס, אשר מנהליו תרמו 100,000 דולר לקמפיין של ויטמן, מנהל חלק מהונה של ויטמן. כמנכ"לית eBay הרוויחה ויטמן קרוב ל-1.78 מיליון דולר כתוצאה מפרקטיקה שידועה כ-Spinning לפיה מנהלים שעשו עסקים עם גולדמן זקס יכלו לקצור רווחים על ידי קבלת עסקאות מוקדמות לפני שהנפקות ראשונות חמות הוצעו לציבור על ידי הבנק. בעוד שוויטמן הייתה במועצת המנהלים של גולדמן זקס, היא כיהנה בוועדת הפיצויים אשר אישרה חבילת הטבות בשווי מיליונים רבים למנכ"ל דאז הנרי פולסון ולעוזריו הבכירים. ממסמכים בנחלת הכלל עולה כי ויטמן היא בעלת עניין בשווי מיליונים רבים ב-21 קרנות נאמנות המנוהלות על ידי גולדמן זקס. לאור ההשקעות הגדולות של גולדמן בתחום הפיננסים בקליפורניה, כל הקשרים הללו הובילו למחלוקת ניכרת במהלך מסע הבחירות של ויטמן למשרת מושלת קליפורניה. בתגובה הבטיחה ויטמן להפחית פוטנציאל לניגוד אינטרסים והצהירה בפומבי כי היא תמכור מיד את מניות גולדמן זקס וכי תעביר את ההשקעות שלה המנוהלות בגולדמן זקס לנאמנות עיוורת, אם תיבחר למשרת המושלת.

המחלוקת אודות מנהלת משק הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2010 חשפה ניקי דיאז סנטילן כי עבדה במשק הבית של ויטמן כעוזרת בית ומטפלת בשנים 2000 - 2009, על אף היותה עובדת לא מתועדת. הקמפיין של ויטמן שיחרר לפרסום מסמכים שלגביהם נאמר כי סנטילן סיפקה אותם לוויטמן קודם לתחילת העסקתה, בהם רישיון נהיגה, מספר ביטוח לאומי ובקשת עבודה. סנטילן טענה כי ויטמן ידעה שהיא עובדת לא מתועדת, בהפיקה מכתב המתוארך ל-2003 ממִנהל הביטוח לאומי הקובע כי מספר הביטוח הלאומי שלה לא תואם את שמה. בני הזוג ויטמן ציינו בתחילה כי הם "מעולם לא קיבלו את המכתבים הללו", אולם עם זאת, לאחר שהוצגה הערה שנכתבה בכתב יד על המסמך, הערה שככל הנראה נכתבה על ידי בעלה של ויטמן, הכירו הוויטמנים באפשרות שהמכתב הוצג בפניהם, אך שכחו. פרקליטתהּ של סנטילן, גלוריה אלרד, הצהירה כי סנטילן פוטרה לצורכי הקמפיין. הקמפיין של ויטמן טען שזוהי התקפה פוליטית והצהיר כי אלרד נמנית עם תומכי ג'רי בראון. בראון, אלרד וסנטילן הכחישו זאת. קריסטל ויליאמס, מנהלת ה-American Immigration Lawyers Association הצהירה כי "לא רק שהתקבלו כל המסמכים שהחוק דרש [מוויטמן], אלא כמשקל נגד ישנו גם חוק נגד אפליה ששומר עליה מפני חקירה נוספת או דרישת מסמכים אחרים". אחרים חלקו עליה; עורך הדין המתמחה בענייני הגירה, גרג סיסקינד, הצהיר שוויטמן הייתה המעסיקה והמסמכים צריכים היו להיחתם על ידה כחוק, אך לא כך קרה ולא היה עליהם מספר ביטוח לאומי. היומון Fort Worth Star-Telegram ציין כי ויטמן "שכרה אותה, שילמה לה וקיימה קשר ישיר איתה במשך תשע שנים" כך שצריכה הייתה לדעת את מעמדה המשפטי. הלוס אנג'לס טיימס ציין כי סביר יותר שהבוחרים הלטיניים התעניינו לדעת שוויטמן התייחסה לסנטילן "כמו חתיכת זבל" כאשר העוזרת ביקשה ממנה שתעזור לה במציאות עורך דין המומחה בהגירה וויטמן ענתה לה לכאורה "את לא מכירה אותי ואני לא מכירה אותך".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מג ויטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]