עלובי החיים - דמויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מדאם ת'נרדייה)

ערך זה מכיל רשימה של הדמויות הבולטות המופיעות ברומן "עלובי החיים", בסרטי הקולנוע ובמחזמר המבוססים על הרומן.

הדמויות בערך זה מוצגות לפי סדר הופעתן בעלילה.

ז'אבר
 
ז'אן ולז'אן
 
פנטין
 
מר ת'נרדייה
 
 
 
גב' ת'נרדייה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנז'ולרה
 
מריוס
 
קוזט
 
 
 
 
 
 
אפונין
 
אזלמה
 
גברוש
 
 
 
 


ז'אן ולז'אן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן ולז'אן

ז'אן ולז'אן הוא איש קשה יום, הידוע בכוחו הפיזי הרב, שגנב לחם על מנת להאכיל את ילדיה של אחותו בתקופת שפל כלכלי ונידון למאסר ארוך בכלא - מאסר קשה, עם עבודות פרך, שהתמשך והתמשך עד ל-19 שנה, בשל ניסיונותיו הכושלים של ולז'אן להימלט מהכלא. בעודו אסיר, ולז'אן היה ידוע בכינוי "אסיר מס' 24601".

לאחר שחרורו, ולז'אן הופך למריר וזועם, הן בשל המאסר והעונש המוגזם והן בשל יחס האוכלוסייה כלפיו, כאסיר לשעבר. עם זאת, הוא מתקרב לדת כאשר הוא פוגש בהגמון ביינווני. מעשיו טובי הלב של הבישוף, ונדיבותו, גורמים לוולז'אן להפוך לאיש צדיק המנסה בכל כוחו לעזור לבני האדם ועלובי החיים. בשארית חייו הוא מנהל מאבק ארוך לשוב ולנהל חיים נורמליים, תוך שהוא עושה שימוש במספר שמות בדויים, על מנת שלא לחשוף את זהותו האמיתי - כאסיר לשעבר, אשר הפר את תנאי השחרור המוקדם שלו.

ולז'אן מצליח להתעשר והופך לראש עיר נדיב, ומאוחר יותר מאמץ את קוזט, בתה של פנטין שהתדרדרה לזנות ומתה ממחלה.

במשך השנים, ולז'אן נתקל שוב ושוב במפקח המשטרה ז'אבר, שמנסה להחזיר אותו לכלא. עם השנים, שתי הדמויות הפכו לארכיטיפים בתרבות הספרותית.

בין השחקנים הבולטים שגילמו את התפקיד: דודו פישר, יבגני שפובלוב, ליאם ניסן, יו ג'קמן, קולם וילקינסון, ראמין קרימלו, ריצ'רד ג'ורדן, אלפי בואי, אמיר דדון וזוהר בדש.

כוכב לכת מינורי 24601 Valjean, נקרא על שמו של ז'אן ולז'אן, ומקשר בין מספרו בכלא (כאסיר מס' 24601) ודמותו בעלובי החיים.[1]

ז'אבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ז'אבר

דמות טראגית חסרת-פשרות (ועל כן מוצאת את מותה, בסופו של דבר). איש מערכת החוק, קפדן, נוקשה וחסר רגש. בתחילה, הוא משמש כסוהר בבית הכלא בו מוחזק האסיר ולז'אן. בהמשך, הוא הופך לשוטר במשטרה, מתקדם לדרגת מפקח, ומקדיש את חייו לרדיפתו של ולז'אן, שהפר את תנאי שחרורו המוקדם, מרדף שבמהלכו מתערער עולמו הפנימי המוקפד ובסופו של דבר מביא לנפילתו.

בין השחקנים הבולטים שגילמו את התפקיד: אנתוני פרקינס, פיליפ קוואסט, ליאור ייני, ג'פרי ראש, ראסל קרואו, ששי קשת, יגאל שדה, גלעד קלטר.

פנטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותה של פנטין, כאשר ז'אן ולז'אן לצדה

פנטין היא נערה צעירה, יפה ותמימה ממעמד הפועלים, אשר התייתמה משני הוריה בגיל צעיר. היא מנהלת רומן של קיץ עם אהובה תולומייס, סטודנט עשיר, אשר נוטש אותה מבלי לדעת שהיא בהיריון.

במשך מספר שנים פנטין מגדלת לבדה את בתה קוזט, אך בהמשך היא מתקשה למצוא עבודה, בעיקר בשל שמרנותה של החברה הצרפתית דאז, שאיננה רואה בעין יפה את היותה רווקה ואם חד-הורית. על מנת למצוא עבודה, פנטין מוסרת את קוזט למשמורת בקרב מר וגב' ת'נרדייה, בעל פונדק ממונפרמי ואשתו, שבעצמם מגדלים שתי ילדות קטנות, בגילה של קוזט (אזלמה ואפונין).

פנטין מוצאת עבודה במפעל של "אדון מדלן", אך עד מהרה נחשף סודה (שיש לה בת מחוץ לנישואין), והיא מאבדת את מקום עבודתה. אחרי פיטוריה, פנטין מתדרדרת לזנות. כמו כן, היא נאלצת למכור את שערה ואת שיניה הקדמיות, בכך בעצם לוותר על יופייה ועל בריאותה, לטובת מעט הכסף שהיא מרוויחה, אותו היא שולחת לזוג ת'נרדייה, על מנת לתמוך בבתה. בסופו של דבר, פנטין מתה ממחלה קשה (ככל הנראה - דלקת ריאות). בטרם מותה, היא מבקשת מוולז'אן לאמץ את קוזט ולגדל אותה.

בגרסת המחזמר, פנטין מופיעה שוב לקראת הסיום, על מנת ללוות את ולז'אן אל גן-העדן.

בין השחקניות הבולטות שגילמו את התפקיד: אן האת'וויי, אנג'לה פלזנס, דפני רובין-וגה, ליאה סלונגה, פטי לופון, רות'י הנשל, ריקי גל, מירי מסיקה, מיכל שפירא ומיי פיינגולד.

ת'נרדייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מר וגב' ת'נרדייה

מר וגב' ת'נרדייה (בתעתיק של המתרגם העברי, אביטל ענבר: טנרדיֵה) הם זוג נוכלים, אשר בידם הפקידה פנטין את בתה קוזט. לזוג ת'נרדייה יש חמישה ילדים: אפונין, אזלמה וגברוש; כמו גם שני בנים נוספים הנמסרים לאימוץ, המופיעים בגרסה המלאה של הספר.

מר ת'נרדייה מנהל פונדק בעיר מונפרמיי. הוא רמאי, נוכל, תאב בצע, רע לב שעסק, בין השאר, בבזיזת גופות בזמן מלחמות נפוליאון. בשלב מסוים הוא פושט רגל ועובר לגור בפריז, בחורבות גורבו - אותו בניין בו מתגורר מריוס פונמרסי.

גב' ת'נרדייה, אשתו של מר ת'נרדייה, היא בורה כפרית, מרשעת ואכזרית המתעללת בקוזט. אף על פי שהיא מופקדת על "גידולה", היא מתאכזרת אל קוזט ונוהגת עמה בחוסר רחמים (בעודה מפנקת את אפונין). בגרסת הספר המקורית, היא מתה לפני סוף הספר, בכלא; במחזמר, היא נותרת חיה עד הסוף.

בין השחקנים הבולטים שגילמו את התפקיד של מר ת'נרדייה: איאן הולם, אלברט כהן, אלן ארמסטרונג, אלי דנקר, מאט לוקאס, סשה ברון כהן, אורי הוכמן, אבי קושניר.

בין השחקניות הבולטות שגילמו את התפקיד של גב' ת'נרדייה: ג'ני גאלוויי, דינה גולן, הלנה בונהם קרטר, עדי לב, קרוליין בלקיסטון, תיקי דיין, חנה לסלאו, מיקי קם.

קוזט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוזט בגיל 8

קוזט היא בתה של פנטין (שמה האמיתי הוא יופרזיה / Euphrasie). מאז היותה ילדה בת 3, קוזט נמצאת תחת השגחתם של מר וגב' ת'נרדייה הרשעים, בפונדק שהם מנהלים במונפרמיי, כשהיא הופכת לקורבן הסובל מניצול ומהתעללות מצד בני המשפחה, בעודם מפנקים את בתם האמיתית אפונין.

כאשר קוזט בת 8 היא מחולצת משם על ידי ולז'אן, שהופך לאביה המאמץ (לבקשתה של פנטין, בטרם מותה). ז'אן ולז'אן מגדל את קוזט, עד היותה בוגרת, כאילו הייתה בתו-שלו. קוזט גדלה בבית ספר שבתוך מנזר, והופכת להיות צעירה יפה, קורנת ותמימה.

במהלך התקופה שבה ולז'אן מגדל את קוזט, הוא מנסה להגן עליה בכך שהוא מסתיר ממנה את האמת אודות עברו (על היותו אסיר לשעבר ועבריין נמלט, שהפר את תנאי השחרור המוקדם שלו). בכל פעם שזהותו האמיתית של ולז'אן נחשפת - הוא נמלט מן המקום, לעיר אחרת, ולוקח את קוזט איתו, עד שלבסוף הוא מבין כי עליו לשחררה, ולאפשר לה לחיות את חייה. כאשר קוזט מתאהבת במריוס פונמרסי, עורך דין צעיר, ולז'אן נכנע, ומאפשר את קיומה של מערכת היחסים הרומנטית בין השניים, שמובילה, בסופו של דבר, לנישואי הזוג.

בין השחקניות הבולטות שגילמו את התפקיד: טל אמיר, רינת גבאי, קרוליין לנגריש, קלייר דיינס, אמנדה סייפריד, טל ברגמן, הדר עטרי.

מריוס פונמרסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריוס פונמרסי

נער פריזאי צעיר, בן לבורגני אמיד וגיבור מלחמה (שניצל על ידי ת'נרדייה, כשזה בא לבזוז אותו). מריוס בוחר ללמוד עריכת דין ולחיות כסטודנט חסר אמצעים, מהלך שבני משפחתו אינם רואים בעין יפה. מריוס מיודד עם אפונין, אשר מאוהבת בו, ללא ידיעתו.

מריוס פוגש ברחוב את קוזט באופן אקראי, מתאהב בה במבט ראשון ומחזר אחריה. אולם, כאשר קוזט "נעלמת" (ולז'אן לוקח אותה לדירת מסתור חדשה, כשהוא סבור שזהותו הבדויה נחשפה), מריוס המיואש מוכן למות. ביחד עם "חברי ה-ABC" - חבריו ללימודים בהנהגתו של אנז'ולרה - הוא הופך למהפכן, ומתבצר איתם על בריקדות, לקראת אירועי המרד הרפובליקני בפריז.

על הבריקדה, כל חבריו של מריוס (לרבות אנז'ולרה, אפונין וגברוש) מוצאים את מותם. ז'אן ולז'אן, שגילה זה מכבר כי מריוס וקוזט מאוהבים זה בזה, מגיע לבריקדות על מנת לשים עין על מריוס. כאשר מריוס נפצע אנושות, ולז'אן סוחב אותו על גבו, דרך תעלות הביוב של פריז, ומחזיר אותו לביתו, ובכך מציל את חייו. מאוחר יותר, ולז'אן מעניק את ברכתו למריוס ולקוזט, ומאפשר להם להתחתן.

בגרסת המחזמר אין התייחסות לנתק הקיים בין מריוס לבין משפחתו, אולם בעיבוד הקולנועי של המחזמר ישנן מספר סצנות בהן מופיעים בני משפחתו של מריוס (למשל: בסצנת החתונה לקראת סוף הסרט, נרמז כי מריוס וסבו התפייסו).

בין השחקנים הבולטים שגילמו את התפקיד: ישראל ארנסט, מייקל בול, כריסטופר גארד, ניק ג'ונאס, אבי טולדנו, אנדי מיינטוס, אדי רדמיין, הראל סקעת, אלדר ברנטמן.

אנז'ולרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנז'ולרה וחבריו

אנז'ולרה, סטודנט צעיר וחברו הטוב של מריוס, מתואר כ-"בן יחיד לאב עשיר, בעל פנים יפות כמלאך". מראהו החיצוני מזכיר את זה של נערה בת 17 - שיער מתבדר ברוח, עיניים כחולות, ריסים ארוכים, לחיים ורודות, שפתיים טהורות ושיניים מעודנות.

אנז'ולרה הוא מהפכן, העומד בראש קבוצת סטודנטים מהפכנים המכונה "מלמדי האלפבית" (כך בתרגום לעברית) או "חברי ה-ABC" ומנהיג אותם במהלך אירועי מהפכת הסטודנטים של 1830 ו-1832. על אף היותו אידיאליסט וכריזמטי השואף לצדק ולשיווין, ולשיפור בזכויותיהם של העניים והמדוכאים, תוכניתו נועדה לכישלון. אנז'ולרה מוביל את חבריו להתבצר על בריקדה, אולם רובם נהרגים במהלך הלילה. אנז'ולרה נסוג אל בית מרזח סמוך, שם הוא נלכד ולבסוף, ביחד עם עמיתו גרנטר, השניים מוצאים להורג ומתים למען אמונתם.

בין השחקנים הבולטים שגילמו את התפקיד: יובל דור, שי פלד, ארון טבייט, טימותי מורנד, עדו ברטל.

אפונין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפונין

בתם של מר וגב' ת'נרדייה ואחותה של אזלמה. כילדה, היא מוצגת כמפונקת, שהוריה מעדיפים את טובתה על פני זו של בתם המאומצת קוזט.

כשהיא נערה בוגרת, אפונין היא אסופית רחוב מרופטת וענייה, וגנבת כמו הוריה; היא מדברת בעגה של אנשי רחוב פריזאים. אפונין מתיידדת עם מריוס ומתאהבת בו, ללא ידיעתו. למרות שזה גורם לכאב הגדול שלה, היא עוזרת לו לאתר את אהובתו קוזט.

במהלך אירועי המרד הרפובליקני בפריז, היא מתחזה לגבר, כדי להיכנס לבריקדה, על מנת לראות את מריוס ולמסור לו מסר מקוזט. בעת המהומות היא מצילה את חייו של מריוס, אך נורית למוות מכדור תועה ומתה בזרועותיו. לפני מותה מבקשת ממריוס שישמור על גברוש אחיה (דבר שמריוס לא מצליח לעשות).

במחזמר, אפונין מופיעה שוב בקטע הסיום, כרוח רפאים לצידה של פנטין, כאשר השתיים מובילות את ז'אן ולז'אן המנוח אל גן עדן.

בין השחקניות הבולטות שגילמו את התפקיד: שלומית אהרון, סמנתה בארקס, חני דינור, ליאה סלונגה, רוני דלומי, נוי הלפרין.

גברוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברוש ת'נרדייה

גברוש הוא דמות בעלת תפקיד קטן יחסית, הן בספר והן במחזמר, אך עם זאת - משמעותי.

גברוש בנם הנטוש של בני הזוג ת'נרדייה. הוא ילד רחוב, פרחח, שובב, בעל חוכמת חיים שמכיר את כולם וכל מה שקורה בשכונות העוני של פריז. הוא שותף לאידאולוגיה של "החברים של ABC" המהפכנים; הוא חובר אליהם והופך להיות פעיל במרד של יוני 1832.

במהלך המהומות, גברוש מוצא את עצמו במקום מסתור מאחורי המתרס, ביחד עם חברי ה-ABC, כאשר התחמושת שלהם עומדת להיגמר. הוא יוצא ממחבואו, על מנת לאסוף מבין גופותיהם של החיילים שנפלו את התחמושת שנשארה להם. הוא מספיק לאסוף מספר תיקי תחמושת, ולהעביר אותם אל המהפכנים שמאחורי הבריקדות, בטרם הוא עצמו נורה למוות על ידי אחד החיילים.

בין השחקנים הבולטים שגילמו את התפקיד: טל בלכרוביץ', עידו מוסרי, דניאל מגון, דקסטר פלטשר.

מירייל "בינווני", ההגמון של דיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגמון של העיר דיניה אליה נקלע ז'אן ולז'אן בתחילת הספר. מתואר כאדם צדיק מכניס אורחים ומסתפק במועט, ועקב כך זכה לכינוי "ההגמון בינווני" ("ההגמון 'ברוך הבא'". Bienvenu מצרפתית "ברוך הבא"). נתן לז'אן ולז'אן מחסה בביתו ואף על פי שז'אן ולז'אן גנב ממנו את כלי הכסף היקרים לא הסגירו ואף נתן לו במתנה את מה שגנב ממנו, מה שגורם לז'אן ולז'אן לחזור בתשובה ולהפוך לאדם טוב יותר.

למרות האינטראקציה הקצרה שלו עם ז'אן, ומותו בשלב מוקדם יחסית של העלילה, משמש ההגמון מודל לחיקוי עבור ז'אן, למעשה עד יום מותו.

דמותו מבוססת על דמותו של ההגמון שכיהן בדיניה במציאות בתקופה בה חי הסופר, הבישוף בינווני דה מיוליס (1753–1843) (אנ').

אזלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתם של מר וגב' ת'נרדייה ואחותה של אפונין, שני הפונדקאים הרשעים. מוצגת כמפונקת, שהוריה מעדיפים את טובתה וטובת אחותה על פני זו של בתם המאומצת קוזט. לא משחקת תפקיד חשוב בהמשך הספר.

גרנטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתייך לקבוצת הסטודנטים המהפכנים המכונה "חברי ה-ABC" בהנהגת אנז'ולרה מתואר כשיכור גס אבל טוב לב. משתכר לפני הקרב על הבריקדה ולכן לא משתתף בו אבל לאחר שאנז'ולרה נתפס מחליט באומץ להצטרף אליו ומוצא להורג ביחד איתו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "24601 Valjean (1971 UW)". JPL. נבדק ב-1 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)