מדברית עינונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמדברית עינונית
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: חולייתנים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: לטאיים
סוג: מדברית
מין: מדברית עינונית
שם מדעי
Mesalina guttulata
ליכטנשטיין, 1823
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדברית עינונית (שם מדעי: Mesalina guttulata) היא אחת הלטאות של ארץ ישראל ושייכת למשפחת לטאיים. אורך מדברית עינונית הוא עד 18 ס"מ (כולל הזנב). נפוצה בחבל המדברי ובספר המדבר, מכאן נגזר השם העברי של הסוג מדברית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעה הוא בגוני חום ואפור, והגב מגובב בכתמים עגלגלים, קטנים ובהירים, בחלקם דמויי עיניים קטנות ומכאן נגזר השם העברי של המין. לעיתים נוצרות מספר שורות (לרוב 6) על ידי הכתמים, שחלקן מגיעות עד הרגליים. מאפיין של הסוג מדברית הוא צורתו של האף. ישנן שתי התרחבויות, מעין תפיחות על האף, כאשר על כל אחת מהן יש נחיר. אורך חייהם הוא כשנה. המדברית ניזונה מחרקים ומשאר פרוקי רגליים קטנים.

פעילותה יומית. בשעות הבלתי נסבלות בקיץ מקפידה המדברית לשהות במקום מסתור מהשמש, כגון מתחת לאבנים, בתוך מחילה וכדומה. מדברית עינונית איננה מצויה בחולות אלא רק בבתי גידול סלעיים בחבל המדברי ובספר המדבר - דרום בקעת הירדן, ככר ים המלח, מדבר שומרון, מדבר יהודה, הנגב, הערבה, הרי אילת וכן בחצי האי ערב, חצי האי סיני ומדבר סהרה. בנגב ובדרום מישור החוף ניתן למצוא מין קרוב אליה, מדברית פסים (שם מדעי: Mesalina olivieri) על קרקעות של חולות מיוצבים (לא נודדים) ולס.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת החיזור באביב. הנקבה מטילה בקיץ 2-4ביצים פעם או פעמים בשנה. הצעירים בוקעים אחרי 5-7שבועות ואורכם 5 סנטימטרים. רק מעטים מגיעים לבגרות.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדברית עינונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדברית עינונית באתר הרשימה האדומה של IUCN
ערך זה הוא קצרמר בנושא זוחלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.