מדבר קארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מדבר קארו
Anysberg P1020029.JPG

מדבר קארואנגלית: Karoo) הוא אזור מדברי בעל אקלים צחיח בדרומה של אפריקה. הקארו משתרע על כ-35% משטחה של דרום אפריקה ואף על חלק קטן משטחה של נמיביה השכנה. שטח מדבר הקארו אינו מוגדר היטב, והגדרתו מתבצעת על פי מספר מאפיינים כדוגמת טופוגרפיה, גאולוגיה ואקלים, ובפרט, מיעוט הגשמים, האוויר היבש, השמים החפים מעננים והפרשי הטמפרטורות הקיצוניים. רכס הרי הסווארטברג מחלק את הקארו לשני אזורים נפרדים – הקארו הגדול מצפון והקארו הקטן מדרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקארו הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים האירופאים הראשונים הגיעו לכף התקווה הטובה ב-1652, אך הודות לאקלים הקשה, רק במאה ה-18 הצליחו הטרקבורים להגיע לקארו. לקראת סוף המאה ה-19, הוקמו בקארו טחנות רוח לשאיבת מים, אשר שינו משמעותית את המחייה בקארו ואפשרו גידול כבשים. בזמן מלחמת הבורים השנייה, קרבות רבים התנהלו בקארו, ובלוקהאוסים רבים עדיין עומדים על תילם.

הקארו הקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקארו הקטן נתגלה על ידי מתיישבים אירופאים לקראת סוף המאה ה-17, ובמאה ה-19, יצוא נוצות היען, תרם משמעותית למצבם הכלכלי של מגדלי היענים. אלו, ניצלו את מעמדם והקימו מבנים מפוארים ברחבי אודסהורן שבקארו הקטן.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקארו הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, חיו בקארו הגדול מינים רבים של אנטילופות וחיות נוספות, בעיקר באזור המזרחי של הקארו הגדול. כמו כן, ישנן עדויות לכך ששכנו בקארו הגדול היפופוטמים, קרנפים ויענים. בעבר חיה בה זברת הקואגה, שהיוותה מטרה קלה לציידים עד שנכחדה לחלוטין ב-1883.

אחת התופעות הזואולוגיות המעניינות ביותר שידע הקארו הגדול, היא נדידת הדלגנים התקופתית, שתועדה לראשונה על ידי החוקר הצרפתי לה-וואילאנט ב-1782. ארנב הנהרות (Bunolagus monticularis), אשר חי בקארו בלבד, מהווה את אחד ממיני היונקים בסכנת ההכחדה הקשה ביותר ומספר הפריטים מוערך בכ-1,500 בלבד. בתקופה האחרונה, עם הגעת הטכנולוגיה המאפשרת גידול כבשים ועם ניסיונות שיקום ושחזור הקארו, בין הטורפים שניתן למצוא בקארו הגדול: קרקל, תן שחור-גב, עיט שחור, עיט לוחם, חובת קארו, נמרים ואריות.

הקארו הקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, בקארו הקטן, ניתן היה למצוא פרטים רבים של זברת הרים, שכמעט ונכחדה לחלוטין בשנות השלושים, אך עם עליית מאמצי השימור, מספרם עלה משמעותית. החל מהמאה ה-19, חוואים בקארו מצאו גידול יענים כמקור הכנסה נוח, והחלו לייצא נוצות, עורות ובשר יען.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדבר קארו בוויקישיתוף
Libyen-sandwueste1.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדבריות ובנושא גאוגרפיה של אפריקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.